הרב נחום רבינוביץ' הובא למנוחות: "נקי כפיים"

  הבן יהונתן רביניביץ' סופד לאביו

הרב נחום אליעזר רבינוביץ', ראש ישיבת 'ברכת משה' במעלה אדומים וזקן רבני הציונות הדתית, הובא לפני שעה קלה למנוחות. הרב רבינוביץ' נפטר הלילה בגיל 92 לאחר שבחודשים האחרונים חלה הדרדרות במצבו הבריאותי, והוא אושפז בבתי החולים לעיתים תכופות. בעקבות מגבלות משרד הבריאות, הלווית הרב רבינוביץ' נערכת בהשתתפות בני משפחתו בלבד, ללא תלמידי הישיבה.

הרב רבינוביץ' עמד בראשות הישיבה במשך 40 שנה, והוא הפרשן הבולט לתורתו וספריו של הרמב"ם. עוד שימש כראש ארגון 'גיור כהלכה'.

צפו בשידור:

"לא האמנתי שתלך כל כך מהר"

בתחילה ספד לו בנו, הרב מרדכי רבינוביץ': "אבא תמיד היה שואל: "איך מגדירים בן תורה? והיה אומר: מי ששם שמים מתאהב על ידו".

"איפה הוא רכש את זה? איך הוא הגיע להבנות כאלה? מסבתא שלי, מאמא של הרב נחום רבינוביץ'. היא הייתה אישה מאוד פשוטה שברחה מרוסיה הלבנה והגיעה לארה"ב לבד. מאיפה היא קיבלה את זה? היינו גרים בטורונטו והיא באה אלינו לחדר לימוד של אבא והיא ראתה את הגמרות הגדולות שלו. והיא אמרה לו: זה מה שנקרא ש"ס? והוא אמר לה שכן. והיא הצליחה לחבק את הגמרא ולשמוח שיש לה בן שלומד גמרא".

שילב את כל התורות שלמד וחצב דרך ייחודית

"אבא ספג המון תורה מכל מי שלימד אותו. בבולטימור הוא נחשף לתורת גליציה וגם לתורת ליטא ושילב את כל התורות שלמד וחצב דרך לעצמו דרך. כל משאו ומתנו היה באמונה".

"אבא, לפני יומיים חגגת את יום ההולדת ה-92. לא הבנת למה כולם עושים מזה רעש, אבל אני אמרתי לך ש-92 זה בגימטריה "צב". צב הולך לאט, ולא הנחתי בדעתי אז שתלך כל כך מהר. הגמרא אומרת שהתכונה האחרונה: דיבורו בנחת עם הבריות. מי לא זוכר איך הוא היה מטייל עם אמא כשהיא הייתה חולה? היה שופע אהבה לכולם".

"אין ספק שכל החיים שלו וכל התחנות שלו – והיו הרבה – כולם היו בדרך לארץ ישראל. כשהיה באנגליה קיבל הצעה לשמש כראש ישיבה מפורסמת בארה"ב, והוא כל הזמן דחה אותם. הוא התייעץ איתי ואמר 'אם אני הולך לשם אני לא אגיע לארץ ישראל' – ומיד אמר להם שלא יגיע".

הרב רבינוביץ' הבן סיפר: "במשך השבועיים האחרונים היה קשה לאבא להתפלל. הוא היה צריך מישהו צמוד וגם אז לא בטוח שהוא היה מצליח להתפלל. אתמול בבוקר בשחרית כנראה שהוא התאמץ ואזר את כל כוחותיו והוא התפלל מילה במילה. משום מה חיים, אח שלי, החליט להגיד איתו אתמול וידוי. למרות שאמרתי לו לקצר".

"היית מהפכן – אך איש הלכה ללא פשרות"

לאחר מכן בנו יונתן רבינוביץ' ספד לו ואמר: "כל כך קשה לראות אותך ככה, שוכב חסר אונים. הרי תמיד היית בשביל כולנו מגדלור של יושרה, תבונה, מתינות וסבלנות"

"הפתיחות שלך היא מהמפורסמות – כולם ידעו כמה הרב רבינוביץ' אדם פתוח, יש שיאמרו מהפכן, אבל יחד עם זה היית איש הלכה בלי פשרות. בצעירותך הזדמנת לנסיעה של לילה שלם ברכבת כשישבת בקרון עם בעל התוספתא כפשוטא הרב שלמה ליברמן. כל הזמן ניסה לשכנע אותך לשמש כעוזר מחקר, כמובן שהערכת אותו אבל לא היית מוכן לחסות תחת צילו של מוסד. אם היית מסכים היית זוכה למענקים נדיבים שהיו משחררים אותך מכל דאגות הפרנסה, לפתח את משנתך בלי פשרות. אבל לא קיבלת את ההצעה, והלכת לכיוון של רבנות קהילות במקום – ועשית שם גדולות".

במקום לצפות בחופה בזום, אנו צופים בשידור של הלוויה שלך

"אחרי האירוע המוחי שעברת התפללתי איתך ערבית מילה במילה. היית במצב קשה, בקושי יכולת להגיב. התפללתי לתוך האוזן שלך ועדיין הצלחת לעקוב אחרי התפילה וממלמל את המילים יחד איתי. מדי פעם הייתי מפסיק לראות אם אתה עוקב, הייתי מתחיל ברכה ואתה סיימת אותה".

"אבא אהוב יקר, כמה רצינו שנזכה לראות אותך מלווה את נכדך לחופה בעוד שבוע וחצי. אמנם מאז פסח היה ברור שלא תוכל להגיע לחתונה, אבל קיווינו שלפחות תוכל לצפות בשידור חי מהחופה בזום. והנה במקום שתצפה בנו מלווים אותו לחופה, אנחנו מלווים אותך למנוחת עולמים, בקהל מצומצם ומוגבל בגלל מגפת הקורונה – והמוני תלמידיך ומוריך ובני המשפחה הרחבה לא יכולים להיות פה, אז הם צופים בך עכשיו בשידור חי".

הרב חיים סבתו: מעולם לא ראיתי אצלו רדיפת כבוד

הרב חיים סבתו, שותפו לראשות הישיבה של הרב רבינוביץ' אמר: "מורנו ורבנו ראש הישיבה, גאון בתורה, חדשן ופוסק מיוחד בהלכה, מרחיב הדעת וחכם ההגות, נפלא במוסר ובמידות, ענו ושפל דרך, גדול בחינוך, אוהב שלום ורודף שלום. אוהב תלמידיו אהבת נפש ומקרבם לתורה. נטוע במסורת הדורות ומכיר בטוב שבדורנו. מקבל כל אדם בסבר פנים יפות, משמח את האדם ומשמח את הבריות. אוהב עמו וארצו אהבה בלי נצרים, ומודה כל יום לבורא שזכה לראות בשיבת ציון. אהב את מדינת ישראל ושמח בהצלחותיה, עודד את תלמידיו לשרת בצה"ל".

הרב סבתו סיפר: "הכאב עמוק והאבל כבד. הלב לא בשל להעריך את כבודו. 40 שנה עמד הרב בראש הישיבה והוביל אותה בידיים נאמנות והצעיד אותה מעלה. 40 שנה שאני מלווה אותו כל יום, בבוקר ובערב, בחול ושבת, ואני מעיד בפניכם – מעולם לא ראיתי אצלו קמצוץ של גאווה או רדיפת כבוד. הנמצא כזה? כשהגיע לעמוד בראשות הישיבה לא דרש לעצמו כלום. לא תנאים ולא מעמד. לא ידע צורת מטבע. נקי כפיים. אל תשנו כלום ממה שהורגלתם עד היום. הנמצא כזה?".

הנמצא כזה?

הרב סבתו הוסיף: "חיבורו על הרמב"ם סלל דרך חדשה ללמוד את הרמב"ם. כשבא למדבר יהודה הוא כבר היה מגדול הרבנים באמריקה, והגיע לישיבה עם כ-40 תלמידים צעירים. דאגתי אז מה יאמר כשיראה אותנו, אך הוא רק חייך ואמר 'מצאתי את שאהבה נפשי. מי יודע אם לא לרגע הזה חיכיתי כל חיי, שאוכל ללמד תורה לצעירים. לא ביקש מאיתנו כלום, לא תנאים ולא מעמד, לא ידע צורת מטבע. נקי כפיים. אמר לנו לא לשנות כלום – הנמצא עוד אדם כזה?".

בסוף דבריו אמר הרב סבתו: "על אף אריכות ימיו ומחלתו הקשה, פטירתו היא כבוא השמש בצהריים, כמי שמחשיכה את היום פתאום ולא כחמה ששוקעת בעונתה. מי יעודד עכשיו תלמיד שליבו נשבר? מי ישמח תלמיד שכתב מאמר על התלמוד לראשונה בחייו? מי יסייע לבוגר הישיבה המשמש כרב צעיר, או ישיב לשאלות בהלכה? כמה ייסורים סבל מהבריות, אבל הוא קיבל אותם במסירות נפש. ייסורים שהיו מכניעים אנשים רבים לא גרמו לו לזוז מאצילותו ומהדרת פניו. כאבו היה עמוק ביותר, אבל כל הייסורים לא הזיזו אותו מאור פניו והשלוות נפש שהייתה לו".

מעולם לא החזיק טובה לעצמו

נכדו, הרב זכריה רבינוביץ', ספד אף הוא ואמר: "סבא יקר ואהוב, בחיל ורעדה אני ניגש כשליח ציבור של הנכדים והנכדות, של הנינים ושל התלמידים לומר הספד על מורי ורבי, זכר צדיק לברכה. סבא היה תלמיד חכם ענק עם אישיות נדירה. איפה נמצא ענק כזה? בקיא בכל תחומי התורה וגם ידע רב במדע, וגם מידות טרומיות, רגישות ואנושיות גדולה, ואהבת השלום? סבא לא החזיק טובה לעצמו".

"אני מדבר גם כנכד וגם כתלמיד, כי ברוך ה' זכיתי ללמוד בישיבת מעלה אדומים ולקבל הרבה תורה מסבא. הוא חינך אותנו לתורה גדולה ועמל גדול, שעלינו להשתמש בכישרונות שלנו כדי להיות גדולים בכל תחום שנעסוק בו. מתוך החינוך הגדול הזה תמיד לא הייתי מרגיש בנוח לשאול שאלות על סעיף קטן, הרי הציפייה הייתה שנהיה גדולים! הוא חינך אותנו גם לעצמאות מחשבתית – תמיד היה שואל מה אנחנו חושבים על שאלות הלכתיות. ישנם שני יסודות חינוכיים שסבא חזר עליהם פעמים אינספור – אחריות אישית וערבות הדדית".

נכדו סיפר: "אני זוכר שכשפרצו הסכמי אוסלו הנוראיים סבא עמד בראש המתנגדים, ובימי גירוש גוש קטיף זעק מדם ליבו על העוול הנורא. אמר שיש להבין כמה עם ישראל זקוק לתלמידי חכמים גדולים ומומחים בכל תחום".

"סבא חינך אותנו להשתמש בשכל הישר שה' חנן אותנו, הן במבט על המציאות – שצריך להסתכל בעיניים פקוחות ולראות את חסדי ה' המופלאים שאנחנו זוכים להם בדורנו, הן בניתוח ההלכתי להשתמש בשכל הישר ולנתח בסברה ישרה. הרגישות שלו לבני אדם והאנושיות שלו הייתה מיוחדת במינה, וזה בא לידי ביטוי גם בפסיקותיו השונות".