ראש ישיבת מעלה אדומים ומזקני רבני הציונות הדתית הרב נחום רבינוביץ' זצ"ל הלך לעולמו הלילה. בשבועיים האחרונים הוא אושפז בבית החולים ולפני מספר ימים שוחרר ואושפז שוב שלשום. בן 92 בפטירתו.
בהודעה שיצאה נכתב: "אוי לנו כי הושברנו, ונצחו אראלים את המצוקים ונשבה ארון הא-להים, ביום מר ונמהר, המומים וכואבים, מורנו ורבינו הגאון הרב נחום אליעזר רבינוביץ', ראש ישיבת מעלה אדומים, נפטר. ברוך דיין האמת".
הלוויתו של הרב רבינוביץ' תתקיים בשעה 15:30. בעקבות הנחיות משרד הבריאות ההלוויה תיערך בהשתתפות המשפחה בלבד והיא תועבר בשידור חי באתר סרוגים.
הרב רבינוביץ' נולד בעיר מונטריאול שבקנדה ולמד בישיבתו של הרב פינחס הירשפרונג במשך שש שנים, ואף נסמך על ידו לרבנות בגיל עשרים בלבד. לאחר מכן עבר ללמוד בישיבת נר ישראל בבולטימור, אצל הרב יעקב יצחק רודרמן. בזמן שהותו בבולטימור נסמך גם על ידי הרב רודמן והרב אליהו חזן. במקביל ללימודיו בישיבה סיים תואר שני במתמטיקה באוניברסיטת ג'ונס הופקינס. בשנת תשי"א נישא לרחל מלכה אחייניתו של הרב רודרמן.
בשנת תשי"ב נתמנה לרב קהילה בצ'ארלסטון שבדרום קרוליינה, תפקיד שבו שימש 12 שנה. בתקופה זו הקים את בית הספר היהודי הראשון בעיר. בשנת תשכ"ג שב לקנדה ושימש כרב בטורונטו במשך שמונה שנים. במקביל הרצה באוניברסיטה והחל בכתיבת דוקטורט במתמטיקה, בנושא סטטיסטיקה והסתברות בתלמוד. בעניין עבודת הדוקטורט אמר: "מדעי הטבע והמתמטיקה הם יסודות שכל אדם צריך להעריך. הקדוש ברוך הוא ברא את האדם עם שכל, כדי שיוכל להכיר את העולם ואת המציאות, וללמוד מהם איך להתנהג. מה שעניין אותי במחקר שלי היה לצרף את הלימוד המסורתי עם המדע החדש".
בשנת תשל"א (1971) עבר ללונדון ושימש כדיקן בית המדרש לרבנים באנגליה במשך אחת עשרה שנה. בתקופה זו השלים את עבודת הדוקטורט, שפורסמה כספר באנגלית בהוצאת אוניברסיטת טורונטו. לאורך שהותו בלונדון הוזמן הרב רבינוביץ' מספר פעמים לישראל על מנת להרצות בכנסים שונים. באחת הפעמים הרצה בישיבת הכותל, בפניהם של הרבנים חיים סבתו ויצחק שילת, שהיו אז תלמידים בישיבה.
בשנת 1976, בעזרת דרכונו הקנדי, ביקר מעבר למסך הברזל כמרצה בסימפוזיון תרבות יהודית שנערך במוסקבה ונפגש עם מסורבי עלייה.
בשנת תשמ"ג (1983) עלה לישראל עם משפחתו בעקבות הזמנתם של הרבנים חיים סבתו ויצחק שילת, מי שעמדו אז בראש ישיבת ההסדר "ברכת משה" שבמעלה אדומים, לעמוד בראשות הישיבה. הרב רבינוביץ' שימש מאז כראש הישיבה והתגורר בסמוך לה.
בתמוז תשע"ה (2015) צירף את הרבנים חיים סבתו ויצחק שילת לראשות הישיבה לצדו.
בחודש אב באותה שנה פורסם שיעמוד בראש גיור כהלכה, רשת בתי דין לגיור. הקמת בתי הדין נתפסה כקריאת תיגר על מעמדה הממלכתי של הרבנות הראשית לישראל ועוררה סערה. כשנשאל על מעמדם הציבורי של הגרים שיגוירו בבית הדין, אמר: "הרבנים שגיירו, הם גם יחתנו – הם עצמם או תלמידיהם ותלמידי תלמידיהם. אני מניח שאחרי זמן מסוים, כשיראו שיש המונים שמתעניינים בגיורים שלנו, הם יוכרו גם על ידי המדינה".
תגובות
זה הרב שאמר על רבין "מוסר" ו"מתחייב בנפשו" בנפול רשעים רינה
חלאס לפסול חיים שלמים של אנשים בגלל פוליטיקה. זה לא ראוי.
בטח אתה זה הדוד יונתן שמשחק כל היום בזבל ומלקלק פחיות ריקות. שמעת פעם על ארגז חול? לזרוק קובבות? יותר מעניין ופחות מלוכלך
לא היה ולא נברא - זווית אישית 25 שנה אחורה, 2:00 בלילה, אמצע הרחוב במצפה נבו. החברותא שלי ואני יושבים מול הבית של הרב רבינוביץ', ולומדים. למה? חודשיים קודם לכן, כל המדינה חטפה אגרוף בבטן, כאשר ראש הממשלה יצחק רבין נרצח. גם אנחנו, בישה היינו בהלם, כמובן שגם הרב רבינוביץ', שביקר את רבין, אך העריך אותו ונפגש איתו אישית, הצטער עד עמקי נשמתו. אבל היו אנשים אחרים, שחיפשו אשמים. חיפשו אותם בישיבות. רב אחד העליל על הרב רבינוביץ', שהוא היה מהמסיתים (למה אותו הרב העליל ככה? סיפור ארוך...) אני ישבתי מול הרב רבינוביץ' יום יום בשנים שקדמו לרצח. שמעתי התנגדות עזה להסכמי אוסלו, אבל חס וחלילה, לא שמעתי אפילו רמז, שצריך להגיב באלימות. התחילו לכתוב דברים קשים על הרב רבינוביץ', ואז גם הגיעו איומים אישיים. אז מצאנו את עצמנו שומרים על ביתו מבחוץ. והרב רבינוביץ' עצמו? הוא לקח את זה מאוד קשה. עם כל היותו איש השכל והרציונליזם, הוא היה אדם רגיש. ההאשמות והאיומים פגעו בבריאותו.
ברוך דיין האמת .
חבל שלא היה לו קשר לעולם הישיבות הליטאי אין בחור ישיבה 1 או אברך כולל חרדי ששמע על הרב זצ''ל
גדול הדור, שהיה גדול על הדור זכינו שאדם כזה חי בינינו, ושינה את חיינו. חבל שלא זכה ליותר השפעה, נוכח קטנות דורנו. היתה לו כזו יראת שמים, שלא ירא מאיש, לא מספרים, לא ממה יגידו ולא ממה כתבו. נאמן לאמת. והיה איש חינוך נדיר, שעמל על הסרת המחיצות שכל שאר המחנכים יצרו ועיכבו את צמיחתנו. אך לא כפה את עולמו על עולמנו, ויותר תמיד מגדלור שכיוון את דרכנו.