על פי סקר של ישראל היום ומאגר מוחות, שיצא היום (שלישי), ובדק את אמון הציבור במוסדות השונים, עולה כי מרבית הישראלים נותנים אמון גבוה מאוד בצה"ל ולאמון הנמוך ביותר זוכה הכנסת.

באופן מפתיע בג"צ ומערכת המשפט זוכים לאמון רב יותר מאשר הכנסת- בית המחוקקים הישראל.

הנסקרים נשאלו בסקר באיזה מידה את/ה מאמין/ה או לא מאמין/ה באופן כללי לכל הגופים הבאים?

צה"ל בדרך קבע זוכה לאמון ולקונצנזוס הרחב ביותר עם 81% אמון הציבור.

צה"ל: 10% לא מאמין, 9% ככה ככה ו-81% מאמין.

מערכת המשפט ובג"צ שנמצאים בלב הוויכוח הציבורי זוכים ל48% ו46% אמון בהתאם.

מערכת המשפט: 38% לא מאמין, 14% ככה ככה ו-48% מאמין.

בג"ץ: 40% לא מאמין, 14% ככה ככה ו-46% מאמין.

אחוזי האמון במשטרה נמוכים עוד יותר ועומדים על 44% בלבד, למרות המאבק הנחוש בקורונה, אבל התמונות הרבות מידי של אלימות שוטרים, אל זה ניתן להוסיף פרשיות שונות מהעבר שעדיין אולי מרחפות, כהונת אלשייך, סאגת המינוי של גל הירש והעובדה שהמערכת שמתפקדת ללא מינוי קבוע של מפכ"ל (בהאשמת הדרג המדיני כמובן), כנראה מצטרפים לאמון המופחת

המשטרה: 43% לא מאמין, 13% ככה ככה ו-44% מאמין.

היועמ"ש אביחי מנדבליט שמצוי בלב סערה פוליטית משפטית זוכה ל32% אמון בלבד.

היועמ"ש: 47% לא מאמין, 21% ככה ככה ו-32% מאמין.

והכנסת הצליחה לרסק את אמון הציבור, שעל פי הסקר עומד על 22% בלבד. זאת לאחר שלוש מערכות בחירות, הפרות חוזרות ונשנות של הבטחות בחירות של נבחרי ציבור, הן בהתחייבות לא ללכת לקואליציה עם הרשימה המשותפת, הן ההתחייבות ללא לשבת עם נתניהו, פירוק כחול לבן, והעיסוק הפוליטי לאורך משבר הקורונה, כנראה השפיעו על אמון הציבור.

הכנסת: 67% לא מאמין, 11% ככה ככה ו-22% מאמין.

מרבית הציבור על פי הסקר חושב שבג"צ רשאי להתערב בהסכם הקואלציוני.

עד כמה שאת/ה יודע/ת או מעריך/ה, באיזה מידה החלטות של בג"ץ בנושאים ציבוריים ופוליטיים הן החלטות מקצועיות או פוליטיות?

לרוב מקצועיות: 28%, לרוב פוליטיות: 26%, לא יודע/ת: 19%, תמיד מקצועיות: 16%, תמיד פוליטיות: 11%.

האם העתירות לבג"ץ, נגד כהונת ח"כ עם כתב אישום כראש ממשלה, מוצדקות או לא מוצדקות לדעתך?

העתירות מוצדקות: 50%, העתירות לא מוצדקות: 31%, לא יודע/ת: 19%

האם בג"ץ מוסמך או לא מוסמך , לדעתך , להתערב בהסכם הקואליציוני?

מוסמך: 41%, לא מוסמך: 37%, לא יודע/ת: 22%.