בג"צ יקיים היום (שני) את החלק השני בדיונים סביב העתירות שהוגשו נגד הטלת המנדט להרכבת הממשלה על נאשם בפלילים וההסכם הקואליציוני בין הליכוד וכחול לבן. הדיון שיעסוק היום בעניין ההסכם הקואליציוני יפתח בשעה 10 בבוקר ויעבור בשידור חי באתר סרוגים.

בהרכב השופטים ישבו אותם שופטים שדנו אתמול: הנשיאה אסתר חיות; המשנה לנשיאה חנן מלצר; השופט ניל הנדל; השופט עוזי פוגלמן; השופט יצחק עמית; השופט נעם סולברג; השופטת דפנה ברק-ארז; השופט מני מזוז; השופטת ענת ברון; השופט ג'ורג' קרא; והשופט דוד מינץ.

הצעד החריג לקביעת הרכב נרחב ונדיר כל כך, מהווה אישור כי בבית המשפט העליון לוקחים את העתירות המדוברות ברצינות רבה, וכי מנסים לייצר לגיטימציה נרחבת ככל האפשר לפסק הדין הדרמטי שיכריע את הכף האם ממשלת ישראל ה-35 תקום, או שמא במקרה וההסכם הקואליציוני יפסל, מדינת ישראל תאלץ ללכת למערכת בחירות רביעית.

היום, בניגוד לאמש, נציגת היועצת המשפטית לבית הנשיא לא תופיע כמשיבה בדיון, כיוון שהעתירות התייחסו לצד הנשיא רק בעניין הטלת המנדט על נאשם בפלילים, אך אין לו נגיעה בהסכם הקואליציוני שידון היום בבג"צ.

תשובות היועמ"ש, כחול לבן והליכוד:

היועץ המשפטי לממשלה הגיב לעתירות נגד ההסכם הקואליציוני, וקבע כי על-פני הדברים, הסדרים מסוימים שנקבעו בהסכם הקואליציוני מעוררים קשיים משמעותיים. עם זאת, לדעתו לא קמה בעת הנוכחית עילה לפסילת ההסכם הקואליציוני גופו, בשלב בו אנו מצויים כעת; ובהינתן – וכאן העיקר – שאין בכוח הוראותיו לגבור על הוראות הדין החרות ועל הוראות המשפט הציבורי המהותי עת יבוא ההסכם לכלל מימוש. על כן, היועמ"ש סבור כי יש לדחות גם את הבקשות להביא לביטול ההסכם, או לביטול חלק מסעיפיו. היועמ"ש ציין, כי בחינת חוקיות הסדריו השונים של ההסכם הקואליציוני, נכון שתיעשה בשלב הוצאתו של ההסכם מן הכוח אל הפועל.

בעמדת היועמ"ש נאמר, כי ההסכם הקואליציוני טומן בחובו הסכמה לקידום שינויים חוקתיים משמעותיים, ובכלל זה יצירת מודל משטרי חדש שאינו טבעי לשיטת המשטר בישראל. בתוך כך, ההסכם אף כולל, בין היתר, סעיפים שמבקשים לשנות מיחסי הכוחות שבין הממשלה לבין הכנסת, ובין סיעות האופוזיציה לבין סיעות הקואליציה, בתוך הכנסת פנימה.

ההסכם הקואליציוני אף קובע כי בתקופת החירום שהוגדרה בו יוקפאו מינויים ואיוש תפקידים בשירות הציבורי, לרבות מינויים לתפקידים בכירים ביותר, הכוללים גם מינויים במערכת אכיפת החוק. על כך ביקש ההסכם להוסיף הוראות, הנוגעות לזהות חברי הכנסת שיכהנו בוועדה לבחירת שופטים.

בכחול לבן הגיבו לטענות נגד ההסכם באמירה כי הדבר מחייב מכורח המציאות: "לאור צבר הנסיבות המאוד מיוחדות אליהן נקלעה מדינת ישראל: שלוש מערכות בחירות במשך שנה וחצי, משבר וקיטוב חברתי, משבר בריאותי הנובע מהתפשטות נגיף הקורונה, משבר כלכלי הנובע בין השאר ממשבר בריאותי, ואי בהירות משפטית; סבורים המשיבים כי דיני האיזון והאינטרס הציבורי הכללי מחייבים בעת הזו, הקמתה של ממשלת חרום ואחדות לאומית – כאמור בהסכם הפוליטי".

לדבריהם, "בנסיבות המיוחדות יש להטות את הכף ולהשפיע על דיני האיזון העומדים בפני בית המשפט הנכבד, בבואו להכריע בשאלת כשירותו של ראש הממשלה לקבל על עצמו את תפקיד הרכבת הממשלה, ולפיכך בעת הזו יש לדחות את העתירות". כלומר, מעיקר הדין גם בכחול לבן מודים שאילו היה המצב הפוליטי והלאומי 'נורמטיבי', היה מקום לקבל את העתירות.

בליכוד טוענים  נגד דברי העותרים, כי על פי שיטת הממשל הנהוגה בישראל מאז קום המדינה הממשלות בישראל הן קואליציוניות, וכי הסכם קואליציוני בו מסוכם איך הממשלה תעבוד מחייב גם שינויי חקיקה לרבות חוקי יסוד. במקרה זה ההסכם שנחתם בין הליכוד וכחול לבן הגיע בנסיבות מיוחדות לאחר שהפוליטיקה הישראלית נכנסה למבוי סתום שארך כשנה ולאחר שמגיפת הקורונה פרצה בעולם.