עתירה בהולה הוגשה היום (ראשון) לבג"צ על ידי נתי סמדר, בדרישה לאפשר לו לעלות לקבר אביו ביום הזיכרון. אביו של סמדר, חיים הי"ד, נרצח בפיגוע בקריית היובל בשנת 2002 לאחר שהתנפל על המחבלת ומנע רצח של עשרות יהודים. העתירה הוגשה כיוון שלפני מספר ימים הותקנו התקנות האוסרות על אלפי משפחות שכולות, בתוכן סמדר, לפקוד את קבר יקיריהם.
בעתירה שהגיש סמדר לבית המשפט העליון באמצעות עו"ד איתמר בן גביר, נטען כי התקנות לא חוקיות וכי אין לממשלת ישראל הסמכות להתקין את התקנות כאשר יש כנסת מכהנת. עיקר הטענה בעתירה היא על הפגיעה הלא מידתית והקשר הלא רציונאלי בין האינטרס לשמור על בריאות העם לבין החובה לאפשר למשפחות השכולות לכבד את זכרם של יקיריהם.
בעתירה נטען כי אם מותרת השתתפות בהפגנות ועריכת קניות בחנויות מסחר, אך בהגבלות כגון חבישת מסיכה ושמירה על המרחק, אין סיבה שלא יאפשרו לכלל אזרחי ישראל להתייחד עם הנרצחים ולעלות לבתי העלמין באותם הגבלות. לחלופין נטען כי ניתן להגביל את העליה לקברים למשפחות השכולות בלבד.
לטענת סמדר, עם כל הכבוד להפגנה או לרכישה בחנות רהיטים גדולה, ערכים חשובים יותר הם לזכור את הנופלים, לאפשר לבכות עליהם, לבכות את לכתם ולהגיע לקברם. בית המשפט העליון התבקש לקבוע דיון דחוף ולהוציא צו ביניים שיאסור על קיום התקנה ככל שהיא מתייחסת לבתי עלמין ביום הזיכרון.
עו"ד בן גביר מסר בתגובה: "מעבר לכך שאין לממשלה הנוכחית סמכות להתקין תקנות כשיש כנסת מכהנת, והיה צריך להביא את התקנות האלה להצבעה בכנסת, הרי התקנה שאוסרת על משפחות שכולות להגיע לקבר יקיריהן היא תקנה מבישה, אומללה, שאין לה שום מקום לא במדינת ישראל ולא בשום מדינה דמוקרטית".
"איך יכול להיות שאוסרים על בן שאבא שלו נרצח להגיע לבית העלמין לבכות את לכתו, בשעה שהיום, כל עם ישראל יכולים להסתובב במרכולים ובחנויות, לקנות מוצרי אופטיקה, חשמל, פלאפונים, ספרים ולהשתתף בהפגנות. זה יוצר תוצאה אבסורדית. זאת החלטה לא חוקית, לא הגיונית, לא נכונה ולא מוסרית ולכן אנחנו מבקשים מבית המשפט העליון לקיים דיון דחוף בעניין הזה".
סמדר מסר: "אבא שלי היה מאבטח שנרצח כגיבור בכך שהציל מאות אנשים בשופרסל קרית יובל. ביום שישי של חול המועד הגיעה מחבלת לסופר עם 2 פצצות מרגמה וחגורת נפץ. התכנון היה להכנס לסופר, להניח את פצצות המרגמה בשתי כיוונים, לצאת לבחוץ, ואחרי הגעת כוחות בטחון להתפוצץ איתם".
"המחבלת לא לקחה בחשבון שאבא שלי יהיה שם וימנע ממנה לבצע את הפיגוע. אבא היה איש משפחה טוב חם ואוהב שתמיד אהב לעזור לאחר, מגיע לנו לעמוד ליד קברו ביום הזיכרון הממלכתי".
תגובות
בגץ הממשלה מנסה לשמור עליכם .אם אתם רוצים בכול זאת תלכו לבית העלמין.אוהבים אותכם.משתתפים בכאב.
השגות בנושא יום הזכרון במותם על קידוש השם הם התעלו מן המציאות הפרטית שבה שרוי כל יהודי אל המדרגה הכללית של קדושת כלל ישראל. בזה שמסרו את כל חייהם למען כלל ישראל, התרוממו להיות במדרגתו. והם קשורים יותר אל הקב"ה, אל מקור החיים. ולכן במיתתם הוסיפו הרבה חיים בעולם האמת ובעולם הזה, ובזכותם אנחנו חיים כאן, וכל מה שאנו עושים משלהם הוא. לדאבון לבנו, השתלטו על כלי התקשורת הממלכתיים ועל חיי התרבות במדינת ישראל אנשים חסרי אמונה, רחוקים מהכרת עברו וייעודו של כלל ישראל. בתחילה עוד היתה בהם לחלוחית של יהדות ממה ששמעו בבית הוריהם, אולם במשך הזמן הריחוק עשה את שלו, והם הפכו את יום הזיכרון ליום של חולשה ותבוסתנות. ליום שבו במקום לכבד את זיכרון הנופלים, להבין את משמעותו של עם ישראל, ולתת משמעות למסירות נפשם, הם מדגישים את הכאב, הייאוש והחידלון, ומעמידים את מותם כמוות חסר משמעות. הם נראים כמכבדים את הנופלים, אבל האמת שאין פגיעה גדולה יותר בכבודם של הקדושים מאשר הצביון הקלוקל שהעניקו ליום הזיכ