הרב יצחק יוסף: "השנה אפשר להקל ולשמוע מוזיקה רגועה בימי העומר"

לך לאכול חמץ בפסח ושלח את אשתך למיקווה שבחדר האמבטייה. הגב

אבותינו לא שמעו רדיו ולא ראו את המכשיר המשוקץ. לא בחג, לא בספירת העומר ולא ביום חול. הדור הנוכחי עוסק בכל הפריצויות רחמנא. הגב

. הגב

הרבנים האשכנזים הם כוזרים ספק יהודים, והסיבה לעובדה שהם מחמירים שלא לצורך היא שהם מנסים להסתיר את העובדה שהם גויים בהחמרות. הרבנים הספרדיים נקטו מאז ומעולם בגישת בית הלל. ובכך אפשרו לעם להיות מחובר ליהדות מתוך אהבה ולא מתוך פחד ושנאה. הגב

מספרים לנו נשים דעתם קלה .מסתבר לא רק נשים הגב

בזכות הקורונה אנחנו זוכים למוזיקה רגועה בחג .חומר למחשבה הגב

כנראה לא היה את מי לתקוף ולבזות.. הגב

הסיבה היא שלדעת השולחן ערוך אסור לשמוע מוזיקה כל השנה ולכן לא כתב כלום בזמן ספירת העומר הגב

די לכותרות הפרובוקטיביות הגב

בשמיעת מוזיקה מוקלטת מרדיו או דיסק. וזה גם לדעת הגרע יוסף, ולכן אין חידוש מיוחד בדברי הרב יצחק. כי האיסור הוא על כלי שיר ממש, דהיינו הופעה חיה וכדומה. וישנו הבדל ברור בין הופעה חיה לבין שמיעת מוזיקה מתוך נגן MP3. הגרע יוסף זצל, הראשון לציון, בספרו חזון עובדיה יוט, כתב: נכון להחמיר שלא לשמוע מוזיקה בימי ספירת העומר. וידוע שלשון זה הוא מותר מעיקר הדין ורק נכון להחמיר. וכן בשות ביחווה דעת (חלק ו סימן לד) כתב לחלק בין כלי שיר ממש לבין מנגינות מרדיו או טייפ במשך ימות השנה, כיון שכלים אלה לא היו בזמן חזל ולא גזרו עליהם. וכן כתב בשות חלקת יעקב (סב, ב). הגאון הרב אליהו שלזינגר, רבה של גילה ששימש עד לאחרונה הרב הפוסק בענייני כשרות ועירובין בהמלצת הגריש אלישיב, כתב בספרו אלה הם מועדי (ספירת העומר עמ' תד) שכל החומרא של השוע לא לשמוע כלי זמר הוא בתזמורת ממש, ולא מה ששומעים מתוך קלטות. והוסיף לחלק שם בין שירים שקטים לבין שירים רועשים שמביאים לידי מחולות וריקודים, שזהו עיקר המנהג לאסור. וכך כתב בספרו שות שואלין ודורשין (חלק ד' סימן לז): וכל אדם יש לו בביתו מכשירי הקלטה וקלטות לרוב, ואין הדברים משמחים כל כך כמו בשנים שעברו, שלא היו רגילים בכל אלו. וגם לרבים זה נחשב להם כרפואת הנפש לשמוע זמירות ופסוקים עם כלי זמר, והדבר מציל אותם מדיכאון מחשבות רעות וזרות. ומקיימים מאמר קדושים מצוה גדולה להיות בשמחה גם בימי הספירה, שעכפ איננו מראים את השמחה בחוץ, אבל בפנימיות יש להיות שמח כי העצבות מביאה את האדם לידי חטאים ומרעין בישין. ומתוך כך קבע: על כן הדבר פשוט דיש להתיר לשמוע נגינה שקטה גם עם ליווי של כלי זמר בימי הספירה. וכן שמעתי בשם רבנים גדולים וחשובים שליטא. וכתב שם שכן דעת הגאון רבי ישראל פסח פיינהנדלר (הביא שם מכתב ממנו), וכן דעת הגרחפ שיינברג והגרא נבצאל. וכן דעת הגרשז אויערבאך בספר הליכות שלמה (ספירת העומר עמ' שסה), לחלק בין שירים רועשים שמביאים לידי ריקודים שזה המנהג לאסור, לבין שירים שקטים שזה מות הגאון רבי שלמה דיכובסקי, חבר בית הדין הרבני העליון, הביא מהגרמ פיינשטיין (מפי נכדו הרב שבתי רפפורט ששמע ממנו) שמותר לשמוע מוזיקת רקע בימי בין המיצרים, כמו מוזיקה שאדם שומע תוך כדי שעוסק במלאכתו, לומד או נוהג. והסביר הגרש דיכובסקי הטעם, כיון שאין מוזיקה זו מביאה לידי ריקודים ומחולות (מעין הטעם של הגרשז אויערבאך) וכדלהלן. עוד הביא הגאון הרב שלזינגר מהגרש דיכובסקי, חבר בית הדין הגדול, שכתב כמה נקודות: א. בשוע אין רמז לאסור מוזיקה דוקא בימים אלה, אלא אסר כל השנה ובימינו התירו זאת ב. המגא אסר ריקודין ומחולות (מיז בתמוז ואילך) ולא דיבר על מוזיקה כלל. ג. הראיה לאסור שהביא במנחת יצחק (א, קיא) היא מהפמג שכתב שמותר לישראל להתפרנס מכלי זמר, ומהרם שיק (יוד שסח) שדן באבל האם מותר לשמוע מוזיקה. ועז כתב הגרש דיכובסקי שאין ראיה מהפמג לאסור, כי לא ציין שיש כאן דין מחודש, וכל כוונתו שאמנם המנהג לאסור ריקודים ומחולות, אבל המנגן לצורך ריקודים ומחולות לפרנסתו, מותר. ומנין לאסור מוזיקה שלא נועדה לריקודים, כמו אחד הנכנס לרכבו ומדליק מוזיקה כדי להנעים את זמנו? גם תשובת מהרם שיק מדברת על אבילות יחיד שהיא יותר חמורה מאבילות של רבים. לכן הסיק הגרש דיכובסקי שאדם שעבורו מוזיקה היא צורך חיוני למנוחת הנפש (הרמבם בשמונה פרקים: מי שהתעורר במרה שחורה, יסירנה בשמיעת הניגונים) אין לזה שום קשר לריקודים ומחולות שנאסרו בימי בין המיצרים לפי המגא, והיא מותרת. הגאון רבי זלמן נחמיה גולדברג שליטא, חבר בית הדין הרבני העליון וחתן הגרשז אויערבאך זצל, בשות בנין אריאל חלק אורח חיים, התיר שמיעת מוזיקה מרדיו או דיסק וכיוב: לצורך מנוחת הנפש מותר תמיד לשמוע מוזיקה. יש אנשים ששמיעת מוזיקה עבורם היא דבר חיוני לצורך מנוחת הנפש, כדברי הרמבם בשמונה פרקים (פרק חמישי) כו' מוזיקה זו שהיא חיונית לנפש אין לה כל קשר לריקודים ומחולות שנאסרו בימי בין המצרים, לפי המגן אברהם, והיא אינה אסורה בימים אלו. הרב דב אהרון בריזמן בשות שלמי חובה, חלק אורח חיים סימן עח, התיר שמיעת מוזיקה מרדיו או דיסק וכיוב: ונראה לעניות דעתי, שכשם שידוע שלקשיים כלכליים יש השלכות על שלום בית ושלום החברה (השווה: אמר רבי יהודה לעולם יהא אדם זהיר בתבואה בתוך ביתו, שאין מריבה מצויה בתוך ביתו של אדם אלא על עסקי תבואה. ילקוט שמעוני תהילים רמז תתפח. וכן כתובות [נט ב] 'הבטלה מביאה' כו'), כך ידוע כיום בעוסקים בתורת הנפש כי לשמיעת מוזיקה יש השלכה חיובית על מידת הרוגע של האדם ונוחיותו לבריות באופן תת-מודע, כך שדווקא בימים אלו של ספירת העומר וימי בין המצרים שיש להרבות אהבה ואחווה וריעות, איסור שמיעת מוזיקה אפילו מ'כלי שני' כדיסק או רדיו וכדומה עלול להביא באופן תת-מודע לתוצאה ההפוכה, ברמות מסוימות... המוזיקה, שנפוצה וזמינה כל כך בימינו לכל דורש ומבקש, שלא כמו בזמנים עברו, כבר לא מרגשת את האדם ומשמחת אותו כפעם, והחוש יעיד על כך. ואחר כך מצאתי שכן כתב הרב אליעזר מלמד (מאמר על מנהגי שלושת השבועות): ואמנם, כשהחלו לייצר את מכשירי הרדיו והטייפ הראשונים, הייתה שמחה בשמיעת הניגונים דרכם, אולם כיום שהכול רגילים לשומעם, אין בזה כל שמחה, וממילא אין איסור לשומעם בשלושת השבועות. הגאון רבי יוסף קאפח זצל, חבר בית הדין הרבני העליון, בשאלה 47 מתוך שות שפרסם הרב משה צוריאל, התיר שמיעת מוזיקה מרדיו או דיסק וכיוב: שאלה - האם מותר לשמוע מוזיקה ובפרט בספירת העומר? תשובה - מותר לשמוע מוזיקה מקלטת או מרדיו. דאינו כלי הניגון ממש. וכן מותר לשמוע שירי קודש. ובספירת העומר אין לחשוש כלל לשום דבר הגאון רבי יהושע אהרנברג זצל, בשות דבר יהושע חלק ג' סימן סג, כתב להתיר שמיעת מוזיקה להנאה: וכן אומרים שגם בימי הספירה אין לשמוע כלי זמר, אבל יתכן שנשתררב מה שאסור לעמוד במקום מזמוטי חתן וכלה וכמש לעיל דגם כלי זמר שמעודדין שמחה בכלל, אבל זמירות שאינם לשמחה אלא להנאה או לכבוד כנל לא ידענא שום מקור לאיסור ועיין במגן אברהם סימן תצג שנהגו לאסור לעשוות ריקודין ומחולות של רשות בימי ספירת העומר, ואילו משמיעת כלי זמר לא הזכיר כלום. הגב

דרוזים בלבנון הגב

יהודים ומושחתים בסוריה ובלבנון הגב