מניין מרפסות או מניין פתחי בתים/ הרב שמואל אליהו
בימים אלו שאסור לעשות מנין אפילו בחוץ. נשאלה שאלה האם מותר לעשות מנין שאנשים נמצאים במרפסות או בפתח הבתים שלהם ולא מתכנסים במקום אחד? הרב שמואל אליהו משיב
בימים אלו שאסור לעשות מנין אפילו בחוץ. נשאלה שאלה האם מותר לעשות מנין שאנשים נמצאים במרפסות או בפתח הבתים שלהם ולא מתכנסים במקום אחד?
בשולחן ערוך כתוב "צריך שיהיו כל העשרה במקום אחד ושליח צבור עמהם". (סימן נה יג) אחרי שיש עשרה במקום אחד גם אנשים שנמצאים רחוק ושומעים אותם מצטרפים. (סעיף כ). אמנם אם אין עשרה במקום אחד. כתב הרב פרי חדש בשם הרשב"א בתשובה (ח"א סימן צ"ו) דכל שרואין זה את זה אפילו הם בב' בתים מצטרפין כמו זימון (ברכות נ, א) שכתוב עליו "שתי חבורות שהיו אוכלת בבית אחד בזמן שמקצתן רואין אלו את אלו הרי אלו מצטרפין".
החיד"א חולק על דעת הפרי חדש, ואומר שהעובדה שההעשרה רואים אלו את אלו לא מספיקה. שהרי יש הלכה שאומרת כשיש תשעה בבית הכנסת ואחד בפתח מחוץ למשקוף הדלת – לא מצטרף. והסביר המהריק"ש שכיון שהוא עומד בפתח ולא רוצה להיכנס, הרי הוכיח שלא רוצה להצטרף ולא מצטרף למנין.
לכן כתב שיירי כנה"ג על חצר גדולה שפתוחים אליה הרבה מרפסות – אין מצטרפין. (כף החיים ס"ק עז). אבל אם העומדים במרפסות רוצים לבא ולא יכולים, אם מסתכלים אלו על אלו – מצטרפים. (החיד"א במחזיק ברכה סימן נה ס"ק י) ומכאן למד החיד"א על אלה שנמצאים בבידוד מחמת מגיפה שנקרא באיטלקית לָזָארֶטוֹ "שנוהגים בערים האל, אם יש שתי כתות שם שאינם יכולים ליגע זה בזה, ויש ששה בבית אחד וארבעה בבית אחר והם חלוקים במספרם כמשפט.
שמעתי מרב אחד אהובינו נר"ו שנסתפק הן בעודנו שם אם הארבע יכולים להיות לפני פתח הבית ויצטרפו לעשרה כיון שרואים זה את זה, או אינם מצטרפים? ולי ההדיוט נראה לפי מה שכתבנו דמצטרפים, דהרי אלו אינם יכולים לבא בבית, והשומר עמם בשדה לפני הפתח. וגם אשר בבית לא יוכלו לצאת חוץ כי המקום צר בחוץ, וגם הוא מעבר לרבים. ובכי האי גונא דאינם יכולים להיות ביחד מטעם המלך ושרי המדינות וכבר השתדלו אלו הארבעה לבא נגד הפתח ומראים להם פניהם – הוי ליה כמראה פניו דרך חלון דמצטרף", ובמיוחד שזה לתקופה ארוכה "וכיון דאיכא כמה פוסקים נראה לסמוך עליהם ולא יתבטלו ארבעים יום מלהתפלל בצבור ולא ישמעו קדיש וקדושה".
נשאר לברר האם צריכים שיראו כולם את כולם או רק חלקם את חלקם? בשולחן ערוך (נה סעיף טו). "אם מקצתן בפנים ומקצתן בחוץ, ושליח צבור תוך הפתח, הוא מצרפן". וכתב במשנה ברורה (ס"ק נד) "דכיון שהוא ש"ץ כל אחד נותן דעתו עליו והוא מחברן יחד". אבל אדם אחר לא מצרף את כל העשרה שלא רואים אלו את אלו. "אבל אם מקצתן רואין אלו את אלו – בכל גווני מצטרפי להדדי".לכן ראוי ששליח ציבור יעמוד במרכז שיראה את כולם, ואם הש"ץ לא רואה את כולם וחלקם רואים את חלקם – מצטרפים.
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו