אתר הבית של המגזר הדתי
דואר אדום
זמני היום

לב אבות על בנים: הזדמנות לחיבור עם המשפחה

בשבועיים האחרונים דיברתי עם המשפחה שלי יותר משדיברתי איתם בחצי שנה האחרונה. המשפחה הפכה לפתע לצורך חיוני. אולי המסר הוא הפרטים הקטנים - הבית, המשפחה הגרעינית, הקשר שבין הורה לילד

לב אבות על בנים: הזדמנות לחיבור עם המשפחה
  צילום: חן ליאופולד פלאש 90)

לא יודע מה איתכם, אני צמוד להרבה אתרי חדשות בעולם לאחרונה. מזכ״ל האו״ם הכריז שלשום שמשבר הקורונה יהיה בסדר גודל דומה למלחמת העולם השניה. מצב השווקים בעולם הוא הגרוע ביותר מאז 1982. בריטניה הגדולה הגיעה ל8% תמותה ואיטליה כבר עברה 11%. בארצות הברית אתמול נרשמו כמעט 7 מיליון מחפשי עבודה. בזיזות אלימות של מרכולים נרשמו בדרום איטליה ובהולנד נגנב ציור של ואן גוך מתוך מוזיאון סגור.

ובישראל – חצי אחוז תמותה, מענקי ממשלה לעצמאיים, לעסקים קטנים, למובטלים ולהורים, נשארו 40 ס״מ לכינרת מלאה, הצבא מחלץ זקנים מבני ברק, והבעיה הגדולה שישראלים מתחבטים בה היא איך נעשה את ליל הסדר לבד בבית. ברוך אלוקי ישראל.

לא שאני אומר שהכל כאן מושלם. ממש לא. אבל קצת פרופורציות. קשה לעכל מה שקורה בעולם כרגע, ועוד יותר קשה לנסות לעבוד מהבית תוך שהילדים לא מפסיקים לריב בסלון. אבל אולי זה בדיוק מה שאנחנו אמורים לעשות עכשיו. לשבת בבית, ולשמור על המשפחה.

ההפטרה המדהימה שלא יקראו מחר בבתי הכנסת נראית כאילו יצאה ממהדורת חדשות. כִּי הִנֵּה הַיּוֹם בָּא בֹּעֵר כַּתַּנּוּר, כתוב, וְקָרַבְתִּי אֲלֵיכֶם לַמִּשְׁפָּט. אבל אז שומעים דברים לא צפויים. כִּי אֲנִי יְהוָה לֹא שָׁנִיתִי, וְאַתֶּם בְּנֵי יַעֲקֹב לֹא כְלִיתֶם. וְאִשְּׁרוּ אֶתְכֶם כָּל הַגּוֹיִם, כִּי תִהְיוּ אַתֶּם אֶרֶץ חֵפֶץ. וְזָרְחָה לָכֶם יִרְאֵי שְׁמִי, שֶׁמֶשׁ צְדָקָה, וּמַרְפֵּא בִּכְנָפֶיהָ, וִיצָאתֶם וּפִשְׁתֶּם כְּעֶגְלֵי מַרְבֵּק.

לפני יותר מ3000 שנה עמדו בני ישראל בפני הרס כמעט מוחלט של הציוויליזציה הגדולה בעולם. תשע מכות כבר עברו. לפני המכה האחרונה, מצווה הקב״ה לקחת שֶׂה לְבֵית אָבֹת, שֶׂה לַבָּיִת. לכו תתכנסו בבתים, הוא אומר להם, תתגבשו כמשפחה, ותחכו שאגיד לכם לצאת. כל מי שעשה את זה, ניצל. ומסתבר שזה דפוס. כי כמו משה שמזהיר את ישראל בליל מכת בכורות, כך גם אליהו, מבטיחה ההפטרה, יזהיר אותנו לפני בא יום ה׳, הגדול והנורא. וְהֵשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים, וְלֵב בָּנִים עַל אֲבוֹתָם–פֶּן אָבוֹא, וְהִכֵּיתִי אֶת הָאָרֶץ חֵרֶם.ופתאום השיר הכל כך מוכר הופך להיות גם כל כך אקוטי.

בשבועיים האחרונים דיברתי עם המשפחה שלי יותר משדיברתי איתם בחצי שנה האחרונה. יוזמות מדהימות צצות בכל מקום לוודא שאף סבא לא נשאר לבד. המשפחה הפכה לפתע לצורך חיוני. אינני נביא ולא בן נביא, אבל אולי המסר של שבת הגדול הוא הפרטים הקטנים – הבית, המשפחה הגרעינית, הקשר שבין הורה לילד. כשמסביב מתחולל צונאמי, הדבר הכי חשוב לשמור עליו הוא הסלון.

אז נכון, הבדידות קשה. אי הוודאות מלחיצה. ואף אחד לא יודע מה יהיה בעתיד. אבל אולי הדבר הכי משמעותי שנשאר עכשיו לעשות זה להתחבר, להתגבש, להתאחד, להרים טלפון לאבא, לחבק את הילד, ולוודא שלכל אחד יש מישהו להעביר איתו את הסערה.

 

נתנאל אפק, מרבני צהר, יזם חברתי, בוגר תכנית מנדל למנהיגות ומנכ״ל החוויה היזרעאלית.

אם בכתבה נמצאה טעות או פרסומת לא ראויה. דווחו לנו >
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
תגובה אחת מיין לפי
1
שמירת קדושת החג עולה על כיבוד אב ואם.
חנה | 04-04-2020 22:20
ישנם רבנים רפורמיים שסבורים שפתיחת קו זום בערב החג על מנת שההורים הזקנים יוכלו להשתתף בסדר עולה על קדושת החג. מזעזע לחשוב שישנם מתחזים לדתיים שסבורים שמצוות כיבוד הורים עולה על קדושת החג.