אתר הבית של המגזר הדתי
דואר אדום
זמני היום

שו"ת: אי אפשר להצטרף למניין במרפסות, גם לא בזום

אם אפילו בשתי חצירות צמודות ללא גדר ביניהן – לא התירו חכמים לצרף מניין, מנין האפשרות לאסוף בחצירות שונות, ואף ללא שיראו זה את זה? מנין היומרה ליצור מניין דרך 'זום'?

שו"ת: אי אפשר להצטרף למניין במרפסות, גם לא בזום
  ((צילום: חן לאופולד/פלאש90)

מנין מרפסות וחצירות בצל הקורונה

בעקבות המצב הלא-פשוט שאנו נמצאים בו כעת, לא ניתן להתפלל במניין. חשיבות התפילה במניין – אינה נתונה לדיון. חז"ל אומרים שמי שמתפלל אחורי בית הכנסת נקרא רשע. מפני שאינו רוצה להתפלל יחד עם הציבור.

עבודת ה' בעם ישראל היא לא עבודה פרטית, אלא עבודת ציבור שמצטרפת מעבודות פרטיות של כל אחד ואחד.

עוד באותו נושא

הרבנות הראשית בהנחיות לחג הפסח בצל קורונה

אף על פי כן, בשעה שאי אפשר להתפלל במניין – אי אפשר.

בעקבות המצב יש שהתירו לצרף מניין של מרפסות. בו מתפלל אחד רואה אולי את כולם אבל האחרים אינם רואים זה את זה. או צירוף מניין משלש משפחות החולקות גדר, ועומדות בדרישת משרד הבריאות, אך אינן נמצאות במקום אחד.

הגדילו לעשות אחרים שהתירו לצרף מניין ב'זום' וכדומה. יחד עם אמירת קדיש ברכו וקדושה.

עוד באותו נושא

רבנים מתירים להשתמש ב"זום" בליל הסדר


46

בעוד שלאפשרות הראשונה, ישנה התחלה של בסיס הלכתי כלשהו, גם אם היא רעועה ביותר; לאפשרות השניה אין כל בסיס.

התלמוד מתייחס לעניין זה בשני מקומות. במקום אחד אומרים חז"ל שאם ישנה חצר קטנה הצמודה לחצר גדולה והגדר שביניהם נפלה, ניתן "לספח" אדם הנמצא בחצר הקטנה לתשעה שנמצאים בגדולה, אך לא להיפך. זאת מפני שמהצד של החצר הקטנה אין כלל מחיצה, ואילו מצד החצר הגדולה ישנה מחיצה חלקית (כתוצאה מגודלה).

במקום אחר אומרים חז"ל שאפילו מחיצה של ברזל אינה מפסיקה בין ישראל לאביהם שבשמים.

מהו היחס שבין הסוגיות? חכמי ישראל דנו בכך רבות.

אי אפשר לעשות מניין מאנשים שאינם נמצאים במקום אחד

אולם על פי השולחן ערוך ועל פי כל קדמוני ישראל, אין שום אפשרות לייצר מניין מאנשים שאינם נמצאים במקום אחד. אדם שנמצא במקום אחר, יכול להצטרף רק אם יש בלעדיו מניין, וגם זה בתנאי שהוא רואה את הציבור, והם רואים אותו. וזו הדעה המקילה שבין חכמי ישראל הקדומים. חכמים אחרים התירו אפשרות זו רק בתנאי שאין בין המתפלל לבין הציבור צואה או זבל. וחכמים אחרים אסרו זאת כליל.

ואם אפילו בשתי חצירות צמודות ללא גדר ביניהן – לא התירו חכמים לצרף מניין, מנין האפשרות לאסוף בחצירות שונות, ואף ללא שיראו זה את זה? מנין היומרה ליצור מניין דרך 'זום'? אם רב מקומי לוקח את האחריות על קהילתו, ניחא. אבל הוראה כזו שחורגת מכל כללי ההלכה, וגם הפצה של הדברים לכלל הציבור?

הקדיש הוא חלק מהתפילה

והחמור ביותר הוא התופעה שמגיעה גם מהציבור, ופסיקת ההלכה שבעקבותיה – שמותר לאבל לומר קדיש בביתו ב'זום'. ההיתר מתבסס על הצורך הנפשי של האבל לומר קדיש. זה מובן וברור. אך הקדיש לא נועד לספק את צרכיו הנפשיים של האבל! אדרבה: לחבר את צאצאי הנפטר לרבונו של עולם, ומתוך כך לזכות הנפטר בעולם האמת. הקדיש מלכתחילה לא נוצר לשם האבלים. הקדיש הוא חלק מהתפילה.

מתוך כך אין לנו לנהוג אלא כפי הדרכת חז"ל: "היה עומד בחוץ לארץ – יכוין את לבו כנגד ארץ ישראל שנאמר: והתפללו אליך דרך ארצם; היה עומד בארץ ישראל – יכוין את לבו כנגד ירושלים, שנאמר: והתפללו אל ה' דרך העיר אשר בחרת; היה עומד בירושלים – יכוין את לבו כנגד בית המקדש, שנאמר: והתפללו אל הבית הזה; היה עומד בבית המקדש – יכוין את לבו כנגד בית קדשי הקדשים … נמצאו כל ישראל מכוונין את לבם למקום אחד".

ומי שרוצה לזכות למעלת המניין, גם כאשר אי אפשר לקיים מניין, ילך ע"פ הדרכת חז"ל: "ומנין לעשרה שמתפללין ששכינה עמהם – שנאמר: א-להים נצב בעדת א-ל. … ומנין שאפילו אחד שיושב ועוסק בתורה ששכינה עמו – שנאמר: בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך". ללמדנו שמי שרוצה לזכות בהשראת השכינה ללא מניין, שיעסוק בתורה, והשכינה תהיה עמו.

בשורות טובות, ורפואה שלימה לכל חולי עם ישראל, ובריאות לכל השאר.

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
12 תגובות - 8 דיונים מיין לפי
1
מה התועלת בכל הפילפולים האלה?
מה זה?? | 04-04-2020 17:56
יש כבר חולה קשה שניצל עי תפילה? ככל הידוע כל מי שניצל, נעזר במכונת הנשמה וטיפול תרופתי. לעומת זאת מי שיתפלל במניין, תרם להפצת המחלה. המסקנה: פחות תפילה, יותר רפואה ומילוי הוראות.
"יש חולה שניצל על ידי תפילה"?! בושה להוריך
יהודי | 19-04-2020 9:16
.
לא הבנת מדובר במרפסות מבודדות
חוסר הבנה | 05-04-2020 14:03
מרפסות מבודדות
2
משנה ברורה
א.ו | 04-04-2020 20:47
המשנה ברורה מדבר על חצרות ומרפסות שפתוחים שלכתחילה אסור ובשעת הדחק אפשר להקל. זו שעת הדחק ואשריהם ישראל שמוסרים את עצמם לשמור על ההנחיות ולהתפלל במניין
מי זה הרב הזה אשר
פיני | 06-05-2020 12:55
מתימר לחלוק על כמה וכמה מגדולי ישראל ואתם נותנים לו במה?
3
ברכה לבטלה
מיותר | 10-04-2020 19:11
חבל על כל התפילות. הקבה יצא לפנסייה עוד בתקופת השואה. הוא בכלל לא מקשיב, וספק גדול אם הוא עדיין בחיים.
לתגובה שכותרתה ברכה לבטלה
משה אהרון | 27-04-2020 20:16
אני מחיתי בך ובדבריך דברי בלע ורשעות.
4
צדדים להקל
אסף | 16-04-2020 14:15
מחילה מכבוד הרב. יש פה פשט בדברי מרן בסימן נה (אעפ שרוב האחרונים לא הבינו כך ולכן זה לא הפירוש המקובל). כמו כן זו הבנת המשנב וכך פסק להקל. וכן החידא בברכי יוסף שם על דברי מרן מפרש להקל בשעת הצורך. במצב כזה יש מקום גדול להקל. וכן
5
עדיף להביא מקורות ברורים
ד.ש | 18-04-2020 23:04
המשנב סימן נה סק נב כותב להקל בשעת הצורך כשהציבור רואים אלו את אלו ונילמד דבר זה מהלכות זימון אעשבבית יוסף יש ניראה שמחמיר אך אין לפסול את המקילים
6
דעת המתירים נסמכת על הבנה אפשרית ברשב"א+ראביה
שמעתי שיעור | 20-04-2020 21:44
זו אכן לא השיטה המרכזית אך בשעת הדחק התירו לסמוך על כך כאשר החזן רואה עשרה אנשים
7
מניין חצרות, טכנית כן (לא פשוט), זום, אסור
יהודי | 01-05-2020 0:23
יישר כך על הכתבה, אם כי יש אפשרות לאפשר מניין חצרות, בתנאי שכולם רואים זה את זה, ושהמרחק אינו רב מדי (חובה לשמוע באופן ברור את החזן עצמו, ולא על ידי הברה). אך הפתרון הכי טוב, בתיאום עם המשטרה, לארגן מניינים של עשרה ברחוב, ושמי שמספיק קרוב, שיצטרף מהמרפסת.
8
הרי הכל מדרבנן, וחכמים יכולים להקל בשעת הדחק.
א.ל. | 13-05-2020 23:35
הרי הכל מדרבנן, וחכמים יכולים להקל בשעת הדחק.