יו"ר הכנסת, יולי אדלשטיין, הודיע הערב (שני) לבג"צ כי הוא לא יעלה להצבעה את נושא בחירת יו"ר קבוע לכנסת ה-23 עד יום רביעי.

בתחילת תשובתו, יצא אדלשטיין נגד התערבותו של היועמ"ש לממשלה בהליך, וכתב: "התערבותו של היועץ המשפטי לממשלה בהליך פנים פרלמנטרי של הכנסת אינה במקומה". לגבי המועד בו תעלה ההצבעה על תפקיד היו"ר, כתב: "פעלתי ואפעל תמיד לפי הוראות הדין. לכן, בכוונתי להעמיד את נושא בחירת יושב ראש הכנסת על סדר יומה של הכנסת "בהקדם האפשרי", ככל שהנסיבות יצדיקו זאת, למן הימים הקרובים ועד ו"לא יאוחר מהמועד שבו תכונס הכנסת לצורך כינון הממשלה", כלשון תקנון הכנסת שמחייב גם אותי, גם את חברי הכנסת כולם".

 

לגבי האולטימטום שנקבע בדרישת שופטי בג"צ לתשובה מאדלשטיין, השיב: "בכל הכבוד הראוי, ככל שביהמ"ש הנכבד מציב בפניי ובפני כנסת ישראל אולטימטום בדורשו ממני לקיים את הדיון "לא יאוחר מיום 25.3.20", לא אוכל להסכים לכך. שהרי משמעות הדבר שסדר יומה של הכנסת ייקבע בידי בית המשפט העליון ולא על ידי יושב ראש הכנסת, שלו מסור תפקיד זה. לא בכדי המחוקק קבע שיש למנות יו"ר קבוע עד לכינונה של ממשלה ולא קבע כי יש לעשות כן עם כינון הכנסת".

אדלשטיין כתב כי לא בכל הכנסות נבחר היו"ר עם כינוס הכנסת, והביא מספר דוגמאות, בהם בחירתו של נשיא המדינה, ראובן ריבלין 34 ימים לאחר כינוס הכנסת ה-18, ובחירתו של אדלשטיין עצמו, שהתקיימה 43 ימים לאחר הכינוס הראשון של הכנסת ה-19.

אדלשטיין הוסיף כי: "מעולם לא נבחר יו"ר כנסת קבוע בשעה שהייתה אי בהירות כה גדולה באשר להרכבה של הקואליציה העתידית. בכל המקרים שבהם נבחר יו"ר כנסת במועד מוקדם, היה זה כאשר ההכרעה בבחירות הייתה ברורה וחד-משמעית".

עוד כתב כי: "התערבות בג"ץ במקרה זה תישא – בטובתו או שלא בטובתו – אופי פוליטי דומיננטי מובהק. היה ויחליט בית המשפט להתערב במקרה דנן, הוא עשוי להיתפס כמי שטמן רגלו עמוק בביצה הפוליטית, דבר שיפגע פגיעה קשה במעמדו ובאמון הציבור בו. וכבר הזהירנו נשיא בית המשפט העליון לשעבר, השופט הדגול משה לנדוי, שכתב כי "התוצאה העגומה היא שבית-המשפט כאילו נוטש את מקומו הראוי לו, מעל למחלוקות המפלגות את הציבור, ושופטיו יורדים בעצמם אל תוך הזירה".

"התערבות כאמור לדעתי תהווה חריגה מהוראות החוק שמאפשר בחירת יו"ר עד למועד כינונה של הממשלה, ואינו מחייב בחירת יו"ר קודם לכן, חריגה מהוראות תקנון הכנסת שלפיו קביעת סדר היום מסורה ליושב ראש הכנסת, ובעיקר תהווה פגיעה קשה בעצמאות הכנסת, מעמדה וכבודה".

אדלשטיין סיים את תגובתו לבג"צ: "בשל הנסיבות המיוחדות אני מתקשה בשלב זה לנקוב בתאריך מדויק אך בכוונתי להעלות את הנושא על סדר יומה של הכנסת עם התבהרות המצב הפוליטי. כולי תקווה שהדבר יקרה בזמן הקצר ביותר".

כזכור, הבוקר השופטים דרשו מאדלשטיין לקבל החלטה לגבי העלאת ההצבעה עד יום רביעי. השופטים כתבו: "בהינתן עמדת היועץ המשפטי לכנסת כי אין להמתין אלא פרק זמן קצר נוסף להעלאת ההצעה לבחירת יושב ראש קבוע לכנסת וכן בהינתן עמדת היועץ המשפטי לממשלה כי ראוי שכך יעשה בהקדם האפשרי, נבקש – מבלי לקבוע מסמרות – לקבל את עמדת המשיב 1 (אדלשטיין) האם הוא נכון להעלות נושא זה על סדר היום של הכנסת בהקדם האפשרי ולא יאוחר מיום רביעי".

במהלך הדיון שהתקיים אתמול בבג"צ, היועץ המשפטי לכנסת, עו"ד אייל ינון, אמר: "אנחנו לא יודעים דבר על הרכב הממשלה הבאה. חזקה על אדלשטיין שבסופו של יום הוא פועל על פי החוק, יש לי איתו ניסיון של שבע שנים. דעו לכם שאם בעת הזו נאפשר את העניין הזה כשאיננו יודעים איך תראה הממשלה – אנחנו שותלים באג במערכת החוקתית".

השופט יצחק עמית שאל את ינון: "איפה עובר הקו, מתי אפשר לבחור יו"ר כנסת"? ינון ענה כי: "קשה לדעת איפה לשים את האצבע. מעולם לא אמרנו ליו"ר כנסת מה הוא צריך לעשות באיזה יום ושעה. המשפטנים לא מנהלים את הכנסת, עם כל הכבוד". עוד הוסיף בחריפות: "לא בכל דבר חייבים להכריע. לא בדברים שמגיעים לפתחכם, ולא בדברים שמגיעים לפתחינו כיועמ"שים. לא נכון לקבל בעת הזאת הכרעות, בטח תקדימיות, להעמיד נושא על סדר היום. מעולם לא יצא צו כזה נגד יו"ר הכנסת".

לגבי הסיבה לסירוב לקיים הצבעה לבחירת יו"ר חדש אמר ינון: "יו"ר הכנסת אומר; זה יהיה חוסר אחריות וממלכתיות מצידי בשעה שיש מ"ומ פוליטי להקמת ממשלת חירום, להביא הצעה שתפוצץ את המו"מ הפוליטי להקמת ממשלה שכל כך נחוצה, במידה ויהיה יו"ר עויין לחלק מחברי הכנסת".

בניגוד לעמדת היועץ המשפטי של הכנסת, עו"ד נחי בן אור ממחלקת הבג"צים בפרקליטות הציג את עמדת היועץ המשפטי לממשלה בקצרה ואמר כי: "לדעת היועמ"ש נדרש להכניס מחר לסדר היום גם את הבקשה לבחירת יו"ר כנסת בהתאם לבקשת של 61 חברי כנסת".

בשל הסתירה בין עמדות היועצים המשפטיים של הכנסת והממשלה, דרשו שופטי בג"צ מיו"ר הכנסת שיגיש עד הערב את עמדתו, האם נכון לקיים במליאת הכנסת בחירות ליו"ר קבוע לכנסת ה-23 עד יום רביעי הקרוב. כאמור, אדלשטיין סירב בתגובה חריפה ביותר לקביעת התאריך שנרמזה על ידי השופטים.