פרשת הרב אלון ב'דעות': האם אימצנו את החרדיות?

גיליון מרתק ומסעיר במיוחד העוסק במעמדם של הרבנים הוצא לאור ע"י אנשי נאמני תורה ועבודה על רקע פרשת הרב אלון. הרב שרלו: "אנו עדים לבעיות של כוחנות וניצול הכוח לרעה ע"י רבנים". הרב בני לאו: הרב עובדיה לא פצה פה מול האלימות הליטאית בסוגיית הגיור".

פרשת הרב אלון ב'דעות': האם אימצנו את החרדיות?
  האם אימצנו דפוסי התנהגות חרדיים?

בין אם מאמינים בצדקתו ובחפותו של הרב מוטי אלון, ובין אם לא, על דבר אחד לפחות צריך להסכים: פרשיית הרב אלון גרמה להעלאת נושא "סמכותו ומעמדו של הרב" למודעות הציבורית. לאחר שנערכו כנסים הקשורים לנושא, ודנו בו רבות בבבמות שונות, הגיע תורם של 'נאמני תורה ועבודה'. גליון 'דעות' היוצא לאור בימים אלו הוקדש כולו לעיסוק מקיף בנושאי תפקיד ומעמד הרבנים.

"הרב עובדיה לא פצה פה"
התלות הציבורית שלנו ברבנים, לפחות באופן חלקי, בהחלט ראויה לדיון. מי שהרים את הכפפה היה הרב בני לאו. לדבריו הספקות והאתגרים הביאו למצב בו "מערכת החינוך הדתית מעודדת צייתנות לגדולי תורה ולקבלת מרות". במאמרו קורא הרב לאו "לעודד כל הורה וכל מורה לשחרר את הילדים ממרות ולפלס עבורם דרך של הכרת כוחותיהם וחיזוקם". את מאמרו כתב הרב על רקע פרשיית הקברים באשקלון ופרשת הגיור של הרב חיים דרוקמן "גם הרב עובדיה עצמו לא פצה פה מול האלימות הליטאית בסוגית הגיור, לא הגן על הרעיון המגונה של העתקת חדר המיון באשקלון, ולא השמיע את קולו בשום תחום הלכתי חשוב שבו הרחוב החרדי פועל בהנהגת "דעת התורה" של הרב אלישיב וסביבתו" מבקר הרב לאו "ההשתקה של חכמי ישראל היא אלימות רוחנית, שהולידה רדידות ותלות שמשפיעות על חיינו הדתיים בכל פינה ופינה".
בהמשך כתב הרב לאו על כיפוף הראש בפני אותם 'גדוילים', המכנים את בית דינו של הרב דרוקמן כ'בית דין של רשעים' "זו אינה התורה שלנו, זו אינה ההשקפה שלנו, ואלו אינם הגדולים שלנו".

מה דעת הרב על אובמה?
אריאל פיקאר הפסיק לשאת את התואר 'רב' לאחר ששימש שבע שנים כרב קיבוץ שלוחות. לדבריו התואר 'רב' מתאר תפקיד ולא מעמד ולכן "משפרשתי מתפקידי הרבני איני ראוי עוד לשאת תואר זה; על הרב צריך לשאת באחריות לקהילתו, על כל המשתמע מכך, ואני לא נושא באחריות זו". שנית, אומר פיקאר, התואר 'רב' מגביל וגורם לאמירות אידיאולוגיות ופוליטיות להפוך לאמירות רבניות ולא פרטיות.

במאמרו מקונן פיקאר על העוצמה המופרזת הנתנת כיום לרבנים. בעוד כיום ברור לכולם כי פסיכולוג אינו מדינאי, ומדינאי אינו מוסיקאי הרבנים נהנים מסמכות בכל תחומי החיים "בקהילות רבות בזרם החרדי ואף בזרם הציוני-דתי – בעיקר זה המכונה חרד"לי – נחשבים הרבנים לבעלי סמכות כמו-מיסטית (ואולי אף מיסטית ממש). הם קובעי המדיניות בנושאים אידאולוגיים, פוליטיים וחינוכיים. הם "אוסרים" או "מתירים" בשאלות הלכתיות. הם מורי התורה והמומחים לחינוך ילדים ובני נוער, והם גם יועצים בתחומי הנפש ליחידים ולזוגות. מדובר בהיקף נרחב מאוד של סמכויות ותחומי עיסוק" אומר פיקאר.

הבעיה האמיתית, לדבריו, אינה נעוצה בהיקף התחומים אלא באופי הסמכות. מלבד הכוח העצום שהיא מעניקה לרב היא משחררת את התלמידים מאחריות, דבר שבא לידי ביטוי באופן קיצוני בשאלות סמס הנוגעות לפרטי פרטים, ויש מי שיאמר גם עד כדי גיחוך. למסקנה אומר פיקאר כי "אין זה נכון שכוח ועוצמה כה רבים יתרכזו בידי אדם אחד ולאורך זמן. הסמכותיות הרבנית הקיימת היום עלולה לאפשר שחיתות מסוגים שונים (כמו בכל שררה מוגזמת אחרת). אך מעבר לכך, היא בעייתית מבחינה רוחנית מפני שהיא מסירה את האחריות מאנשי השורה. למה לחשוב בעצמי כשאפשר לשלוח מסרון או מייל לרב ולקבל תשובה לשאלות: "היכן היה אלוהים בשואה", "האם זה בסדר שתהיה לי חברה", "מה דעת הרב על אובמה"?… אין עוד מקום לדמות הרב, שמרכזת כל כך הרבה כוח במשך זמן בלתי מוגבל".
לא עוד רב מתיר ואוסר בבחינת "צדיק גוזר והקב"ה מקיים" אלא רב הנותן ייעוץ והכוונה ולא קובע מציאות.

הפסקתי לנגן בפסנתר
מי שכוון את דבריו על רקע פרשיית הרב אלון היה הרב יובל שרלו בשיחה עם ד"ר משה מאיר.
לדברי הרב שרלו "אנו עדים לבעיות של שרלטנות, של כוחניות ושל ניצול הכוח לרעה על ידי רבנים". גם הוא כפיקאר התייחס לבעיית התלות ברבנים ואמר כי "העובדה שנוצרה תלות בין הציבור ובין רבנים ואומצו דפוסים חרדיים שיש בהם הרבה מן המניפולטיביות, מחייבת בחינה מתמדת כדי שהמעמד המחודש של הרבנים יביא בכנפיו ברכה ולא קללה".

הרב שרלו התייחס לבקורות המופנות כלפיו בשל עסוקו בנושאים שעוד לא נהוג לעסוק בהם, כגון מעמדם של ההומוסקסואלים "בסוגיה הזו ובסוגיות רבות אחרות אני מרגיש שאני בין אלה ש"שוכבים על הגדר" ומחוללים את השינוי, שאחר כך נדמה כברור מאליו. איש לא יזכור מי היה זה שדיבר על הנושא בפעם הראשונה, וספג ביקורת חריפה וכואבת. אני משקיע הרבה בעבודה רוחנית פנימית כדי שלא יהיה אכפת לי מכך והכול ייעשה "לשמה", לצורך הבאת השינוי".

בהמשך שיחתם העלה משה מאיר בפני הרב שרלו את המחיר שמשלמים הרבנים, בשל תדמיתם בציבור "האם היית יכול להרשות לעצמך להיות שחקן תיאטרון?” שאל מאיר "האם בהיותך רב אינך גוזר על עצמך צמצום של הזהות, ובכך פוגע גם בעצמך וגם בקהילה שחייך משמשים דגם עבורה?”
בתשובה הודה הרב שרלו כי אכן "יש מחיר לרבנות" ואף הביא דוגמה אישית "מאז שנהייתי רב הפסקתי לנגן בפסנתר… יש דברים שאני לא יכול להרשות לעצמי. אני לא אוכל להרשות לעצמי להיות שחקן תיאטרון גם אם ארצה בכך".
אולי בדור הבא דברים ישתנו, אמר- קווה הרב שרלו, אבל נכון לעכשיו רב צריך לשלם מחיר. "אין בחירות שעושים אותן בלי לשלם מחיר" מסכם הרב שרלו "אלו החיים, וצריך לחיות איתם".

תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע
11 תגובות - 11 דיונים מיין לפי
1
עשה לך רב והסתלק מן הספק
אהד | 10-06-2010 14:07
הנקודה המרכזית הינה שאתה בוחר את הרב שלך ! ככה שאתה בוחר בדרך בה אתה הולך הרב רק מראה לך את הכיוון . לא כורתים איבר בגלל זיהום מקומי . צריך לתת את הדעת איך לכוון את הציבור להשתמש בסמכות הרבנית כראוי אבל לא לשלול את הסמכות עצמה .מופלא עיתוי המאמר דווקא בפרשת קורח . ודי לחכימא ברמיזא
2
קלאינע מאנטאשן[אנשים קטנים]
רואה וכואב | 10-06-2010 17:03
הרב שרלו וקטננוניו,לא מסוגלים להתרומם בכח כנפיהם,הם מחפשים נפילה של אחרים ובעיות של אחרים -כדי להתרומם. הרב שרלו-הצלחת להגיע לגודלו של הרה"ג אליהו זוצק"ל ? או לרב אלון שליט"א.? אז תפוס גלים...לא נמליך אותך אל תטעה. אתה תמשיך להתיפייף ולתפוס רוח וגלים - העם לא טיפש!!.
3
אדרבה, גליון דעות מלמד את הרבנים איך לחיות עם הספק
הרב את ריבנו | 10-06-2010 17:15
כל הכבוד לנאמני תורה ועבודה שדנים בנושא בזהירות ובאומץ. המאמר שהכי נגע ללבי בגליון היה דווקא המאמר של הפסיכולוגית מ"חובבי תורה", מישל פרידמן, שמראה איך הכשרת רבנים צריכה להיראות. חבל שאין כאלו בארץ.
4
למספר 2 - פספסת בגדול
| 10-06-2010 20:03
אם אתה רוצה להקטין את הרב שרלו בזה שאתה מגדיל את מוטי אילון, הפסדת בגדול. מוטי אילון הוא עבריין מין, עשה מעשים מזעזעים ובושב לשאת את שמו. אני מבין שאתה עדיין מסומם , אבל זה יעבור אפילו לך כשתדע במה מדובר.
5
אכן יופי של גיליון
חבר | 10-06-2010 22:16
אפשר להשיג דרך האתר שלהם
6
גדולי הדור חתמו על זה. מי אנחנו שנצא נגד זה?
דניאל | 10-06-2010 23:23
פורום תקנ"ה מונה בו את רבנים אדירים וחשובים וגם מגדולי הדור כמו הרב ליכטנשטיין הרב אריאל. אל תטעו לחשוב שהם יורדים במ"מ מכל ציור אחר שהצטייר לכם ב"גדולי הדור". אם הם חתמו על זה זה נכון כי פשוט שהם לא ישימו את שמם על דבר שאין הם יודעים ואין הוא מבורר לאמיתו מכל בחינה.
7
גדולי הדור?! גם קורח הביא חתימות של 250 גדולי דור!!
גדעון | 14-06-2010 22:02
מה גם שכאן כבר ידוע לכל מי שבקיא מעט בפרטים שהייתה הטעיה מכוונת של הגדולים שבחבורה על ידי בעלי האינטרסים. ה' ירחם על עם ישראל.
8
למה להמשיל לחרדים???
רחל | 15-06-2010 1:10
הכתבה הכילה דברי אמת, יחד עם זאת הכתבה הכילה נימת זלזול וסליגה מהחרדים ומהרבנים של החרדים. אני מגדירה את עצמי בתור דתיה לאומית ואני לא רואה שום צורך בלהבדיל את עצמי מהחרדים בצורה מובהקת כל כך! בתקווה לאחדות לא רק עם חילונים ודתיים אלא גם עם חרדים.
9
למספר 7
משה | 15-06-2010 19:51
יוסי, נו? אתה עוד לא מבין שאתה שבוי? הרב שאתה כל כך מגן עליו מסתתר מאחורי רוני רימון, זה לא מדאיג אותך? ומה עם הרופא? היית אצלו?
10
שרלו צודק: פורום תקנה עושה שימוש לרעה בכוחם של רבנים.
לא רוצה תקנה | 23-06-2010 21:32
11
סליחה, אתם מבולבלים לגמרי
חרדית בת של דת"ל | 13-10-2010 20:57
זה ברור שתלמיד חכם א מ י ת י! כדאי וצריך להתיעץ איתו, גם על דברים קטנים ה' נותן חכמה ורוח טהרה למי שלומד את התורה שלו ומתנהג לפי הכללים שלה. נראה שיש לכם עוות מסוים, מן בושה מהחילונים להראות פרימיטיביים. עד מתי 'תספרו' את החילונים והרחוב??? הם צריכים להתרפס בפניכם ולא הפוך. ציטוט של הרב שרלו: "אני לא אוכל להרשות לעצמי להיות שחקן תיאטרון גם אם ארצה בכך..." אני לא יודעת, אבל רב שמתבטא כך, זה ממש כואב הלב, הרי ברור שלהיות שחקן תיאטרון זה ליצנות נוראה. וכן ידוע הדבר שיש אדמורים שידעו לנגן בכינור ועושים זאת בחברת חסידיהם, ה'' יעזור לכל עם ישראל.