שטבון בנאום הבכורה: "לא אתן לאיש לפגוע בחיילי צה"ל"

ח"כ יוני שטבון מהבית היהודי נאם היום (ד') את נאום הבכורה שלו כחבר כנסת.

הנאום נפתח בהתייחסות לקרב בינת ג'בל במלחמת לבנון, בו עוטר שטבון בצל"ש הרמטכ"ל על

במהלך הקרב בו נפלה כמעט כל שרשרת הפיקוד, ובהם רס"ן רועי קליין, יוני שהיה מרחק ארבעים מטר מהמקום, ושמע על כך בקשר. שטבון זיהה את המציאות וקיבל את ההחלטה להיכנס לתופת האש. יחד עם סרן יונתן כץ, תפס שטבון פיקוד על הכוח והפך את הקערה על פיה.

"תמיד שואלים אותי", אמר שטבון, "מה היה הרגע הקשה ביותר? ומצפים שאתייחס לזעקות, ליריות, לזוועות, למוות, לפחד – אבל האמת, שלא היא". "הרגע הקשה ביותר", אמר, "הוא הרגע בו אתה מחליט לצאת מהמרחב המוגן, אותה נקודה הזו בה אתה מחליט לקום ולעשות".

[[[http://www.youtube.com/watch?v=bvq0K-Tcf3Q]]]

שטבון השווה את ההחלטה לצאת מהמרחב המוגן לחיים הפוליטיים "הפוליטיקה, כמו שדה הקרב, זו ממלכת אי הוודאות. להיכנס אליה מחייב החלטה, ההחלטה לצאת מאזורי הנוחות, ולכולנו יש אזורי נוחות, לקום ולהשפיע על עם ישראל". שטבון הביא את דברי הרב קוק: "הצדיקים הטהורים אינם קובלים על הרשעה, אלא מוסיפים צדק. אינם קובלים על הכפירה, אלא מוסיפים אמונה. אינם קובלים על הבערות, אלא מוסיפים חכמה – אנחנו חברי הכנסת אולי לא צדיקים טהורים, אבל הפסקנו לקבול, הפסקנו להתלונן ובאנו להוסיף אור וצדק".

במרכז נאומו התייחס ח"כ שטבון לשלושת העקרונות שישמשו תשתית לפעילותו הפרלמנטרית. העיקרון הראשון אותו הבטיח שטבון לקדם הוא, העמקת הזהות היהודית והפיכתה לחלק מלימודי הליבה, "עוד לפני שנדבר על אנגלית, מתמטיקה ופיזיקה – לימודי הליבה חייבים להתבסס על ציונות, מורשת ישראל וזהות יהודית".

השני יהיה המאבק בדה לגיטימציה שארגונים ישראלים מקיימים נגד ישראל ובפרט נגד צה"ל, בתוך כך התייחס לסרט חמש מצלמות שבורות וציטט את הבמאי גיא דוידי שאמר שחרם נגד ישראל הוא פעולה חיובית. כאן זעם ח"כ שטבון ואמר: "חיילי צה"ל ומפקדיו הם שמורת הטבע האחרונה של הקונצנזוס בישראל, לא אתן לאיש לפגוע בהם", אמר והוסיף כי "אני מקווה שיצטרפו אליי חברים מימין ומשמאל בבית הזה".

השלישי הוא המאבק למען השכבות החלשות, "כולם מדברים על מעמד הביניים, אבל שכחנו את השכונה בנהריה – שכחנו את השכבות החלשות… התעסקנו כל השנים בלתת דגים ולא חכות!".

את נאומו חתם ח"כ שטבון במחווה מרגשת, הוא חשף את הדסקית שליוותה אותו משך כל שנותיו בצבא. בתום קורס הקצינים שלו, סיפר שטבון, הכניס לדסקית פתק ובו פסוק.

לאחר שלוש עשרה שנים, פתח שטבון לראשונה את הפתק והקריא: "למען ציון לא אחשה, ולמען ירושלים לא אשקוט!… אלו מילים שנתנו לי הכוח שלא לשכוח כקצין, ואלו מילים שיזכירו לי כעת כח"כ למה ולמען מה נכנסתי לבית הזה".