אמש פירסם פרופסור חשוב ונודע פוסט בו האשים את הציבור הדתי בהפצת הקורונה. אין טעם לצטט את מילותיו המחרידות משום שהעניין הוא לא מילותיו הטכניות, אלא הפשטות בה הוא יכול להתבטא כך נגד הציבור הדתי בלי לפחד.

אז איך באמת אפשר אפשר להתבטא כך? קריאת הפוסט של הפרופסור, מזכירה במיידית ראיון שהתרחש לא מזמן בכלל, בו התבטא סופר ידוע כנגד הציונות הדתית וכינה אותה 'גידול סרטני' ועוד. התבטאות שחוץ מכמה כותרות משנה באתרי חדשות מגזריים, עברה בשקט, מה שאיפשר להבא בתור, הפרופסור, לכתוב בצורה שכזו.

אז כן, זה מקומם, מכעיס ומזעזע. אבל כשאז, כשהשפילו אותנו, הציונות הדתית, וקראו לנו גידול סרטני, שתקנו. סטרו לנו, ואנחנו לא ענינו. הגשנו את הלחי השנייה. ועכשיו סטרו לנו גם עליה. או בתרגום למילים פשוטות, יצאנו ילדי כאפות.

אם נסתכל על התגובות להתבטאויות כלפי קהילות ומגזרים אחרים, התגובות נעות בין גינויים חריפים מכלל חלקי האוכלוסייה, ועד יציאה המונית לרחובות למחאה. לדוגמא אם ניקח את ההתבטאות של רב ופוליטקאי מהציבור הדתי שהתבטא בעניין קהילת הלהט"ב, נראה מה היו התגובות לדבריו ובאיזו עוצמה…

אבל רק אנחנו, הציבור הדתי, הלוחם, העומד זקוף כביכול, זה עם האידיאלים והגאוות יחידה, מותר לדבר עליו חופשי, להסית נגדו לכנות אותו בכינויים הנעים על הציר בין המשפיל ומגעיל, ועד הגובל באנטישמיות.

הגיע הזמן שנפסיק להיות הילדי כאפות. אלו שמותר ללכלך עליהם בלי לחשוש מההשלכות. הגיע הזמן שכל התבטאות כנגד הציבור הדתי תיענה בגינויים, ( ואין לנו מה לבא בטענות כלפי אחרים מדוע לא גינו, משום שאנו עצמנו לא קמים ומגנים בתוקף באמת), ושכל אמירה מסיתה ומקוממת תגרום למחאה המונית ברחובות. ידע כל מתראיין לטלוויזיה וכל כותב פוסט ומצייץ ציוץ, כי נגמרה התקופה בה היה מותר ללכלך ולהסית כנגד הציבור הדתי בלי לחשוש, וכי מעתה לדבריו יהיו השלכות. הגיע הזמן שגם אנחנו נצא לרחוב למחאות, ולא רק כהזדהות עם מגזרים אחרים ותמיכה באידיאלים שונים. אלא בעבור עצמנו, בשביל הכבוד שלנו. שלא ניתן לו להירמס בשתיקה.

הגיע הזמן שנפסיק להיות ילדי כאפות. הגיע הזמן שנדע גם לענות ולמחות.

 

דורון בלוך, בן 18, תלמיד ישיבה תיכונית 'חורב', עיתונאי ויועץ תקשורת