אתר הבית של המגזר הדתי
דואר אדום
זמני היום

בהלת הקורונה: משרד הבריאות עצר נסיעות לפולין

29 משלחות שכוללות 3,087 תלמידים יאלצו לוותר על הטיסה למסע לפולין בעקבות נגיף הקורונה. שר החינוך הרב רפי פרץ: "עדיף היערכות יתר על היערכות חסר"

בהלת הקורונה: משרד הבריאות עצר נסיעות לפולין
  צילום: יוסי זמיר/ פלאש 90

משרד החינוך הודיעו כי בהתאם להנחיית משרד הבריאות החל מהערב (ראשון) לא תצאנה משלחות של תלמידים לפולין.

ההחלטה חלה, בשלב זה על המשלחות שאמורות לצאת לפולין החל מהיום ועד לתאריך ה- 4.3.2020. מדובר ב- 29 משלחות שכוללות 3,087 תלמידים. בתוך כך, שמונה משלחות שכוללות 687 תלמידים שהיו אמורות לצאת מחר (ב' ) למסע קיבלו הודעה בעניין. המשרד ימשיך לעדכן את ההנחיות בנושא בהתאם להנחיות של משרד הבריאות.

באדיבות: משרד החינוך

שר החינוך רפי פרץ: ״בהתאם להנחיות משרד הבריאות כרגע אנחנו נאלצים להפסיק את המסעות לפולין. אני מבקש להדגיש, בכל המשבר הנוכחי, משרד החינוך פועל אך ורק לפי הנחיות משרד הבריאות. זה נכון לגבי בתי הספר שבאו במגע עם הקוריאניים וזה תקף גם לגבי המסעות לפולין. עדיף היערכות יתר על היערכות חסר. משרד החינוך ימשיך לעדכן בהתאם".

מוקדם יותר מנכ"ל משרד החינוך פרסם הנחיות והודעות בהקשר להמשך התמיכה החינוכית והטיפולית בקבוצות אלו והודיע על פתיחת קו סיוע ממחר לטובת תלמידים, מורים והורים.

א. בדיקת נוכחות: חשוב להקפיד ולברר מי מהתלמידים לא הגיע למוסד החינוכי ולברר סיבת ההיעדרות. במקרים בהם תלמידים נמנעו מלבוא עקב חשש, יש לעודד אותם ואת הוריהם להגיע ולעבד את החוויה יחד עם כולם.

ב. אבחנה בין שמועות לעובדות: מומלץ לשאול את התלמידים מה ידוע להם ומה הם שמעו על נושא הקורונה. בדרך זו יש לאיש החינוך הזדמנות לעשות אבחנות בין שמועות לעובדות ולסייע לכולם לארגן את רצף העובדות. ארגון כזה נותן נקודות אחיזה והתחלה של תחושת שליטה. חשוב להסביר את הסכנה שבהעברת מידע לא מבוסס.

ג. מתן מידע: כדאי לתת מידע מדויק בהיר וקצר בלי להפחיד ובלי להוסיף "נבואות", או דאגות מוגזמות. ההסברים צריכים להינתן באופן פשוט, רגוע ומרגיע וללא פרטים מיותרים. חשוב גם להימנע מדרמטיזציה ולחזק תחושות שייכות וביטחון.

ד. התאמת השיחה לגיל ההתפתחותי של הילדים וליכולות ההתמודדות שלהם עם המידע.

ה. ניהול השיחה: השיחה תיעשה עם מבוגר אחראי ומשמעותי לילדים. בדרך זו יש לנו שליטה על הפרשנות למציאות שמעוצבת אצל הילדים. חשוב לזכור שהילדים מבינים את המציאות דרך המבוגרים המתווכים להם אותה.

ו. תשומת לב לילדים חרדים במיוחד: ילדים שונים (וגם מבוגרים) מגיבים בצורה שונה. חשוב לשדר אמון ביכולת ההתמודדות של הילדים, אך גם להיות ערניים לילדים הזקוקים להתייחסות מיוחדת. יש לגלות רגישות לשונות בין תלמידים ולקחת בחשבון את המאפיינים האישיים של כל אחד.

ז. תגובות רגשיות: צפויה קשת רחבה של תגובות: יהיו כאלה שיתנהגו כרגיל ויהיו שיגיבו בפחד, דאגה, הימנעויות, קשיי שינה ועוד. חשוב לדעת שכל קשת התגובות מוכרת ואפשרית.

ח. שמירה על השגרה: חשוב לשמור על שגרה היות ויש בה מסגרות חשיבה וחיים מוכרים ונורמליים שמהווים עוגן ונקודת אחיזה, גם כאשר יש חלקים של אי ודאות המעוררים חששות.

ט. מתן תפקידים: כדאי לכוון את הילדים לפעילות אקטיבית. מילוי משימות פשוטות ואף יזומות מסייע להחזרת תחושת ביטחון ושליטה. לדוגמה: ניתן לתת לתלמידים לחקור את הנושא ולכתוב זהירות לכיתה, לדאוג שיש סבון ליד כל כיור, תורנות ניקיון.

י. פנייה לעזרה: יש לזכור שבמקרים בהם ילד או ילדה מעוררים דאגה, יש לפנות להיוועצות בגורמים הרלוונטיים בביה"ס (יועצת, פסיכולוגית).

יא. שמירה על קשר עם ההורים: חשוב לעדכן את ההורים באמצעי הזהירות שננקטו בביה"ס ולתת להם כתובת למקרה של שאלות.

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו