"איסוף קרבי? למה אני?! זה לוחמה בכלל?!". אלו ועוד שאלות ששאלתי את עצמי ביום השיבוץ, כמלש"ב מורעל שחלם להיות ״ביחידות המובחרות״.
התגייסתי לאחר שנה וחצי של דחיית שירות בישיבה, ופתאום גיליתי שיש עוד לוחמים חוץ מחי"ר וסיירות. כן, גם אותי זה הפתיע – אבל ״נהננו" בהכשרה לא פחות מכל ״חירניק״ ממוצע ואף יותר. קליעה, שדאות, מסעות, ניווטים ומקצועות כבר עשו אותי ״מבסוט״ על המקום שאליו הגעתי. שובצתי ליחידת ״ניצן״ וגיליתי עולם ומלואו המשלב מודיעין, תצפיות תקיפה וסיכול בכלל המתארים.
לאורך קורס הקצינים, ניסיתי למנות את הכלים אותם אני רוכש בקורס שתורמים לי כאדם ולא רק כקצין. כלים שישמשו אותי בכל מקום גם לאחר התפקיד.
לפני שיצאתי לקורס הייתי סמל צוות ביחידה, והתלבטתי מאוד אם לצאת ולהיות קצין איסוף. מפקד הצוות שלי, שראה שהייתי מבולבל – סידר לי את הראש ב-3 מילים שמלוות אותי עד היום בכל החלטה בחיים – ״קרקע אויב כוחותינו״.
ואני אסביר – כדי לקבל החלטה אתה צריך קודם כל לבחון את השטח עצמו, את הנתונים ואת סביבת העבודה. קרקע. לאחר מכן תכניס למשוואה את הבעיות והאתגרים העלולים להוות לך מכשול בדרך. אויב. ולבסוף, תבחן את הכוחות והיכולות שלך לעמוד בפני האתגרים. ותראה שההחלטה תבוא מאליה. הכוח להחליט.
היום אני מבין את צורת החשיבה הזאת באופן הרבה יותר עמוק בעקבות קורס הקצינים. המפתח המקצועי צבאי לקבלת החלטה בשטח הוא "קרקע אויב כוחותינו". נוסחה זו מסכמת את כלל המשתנים ועוזרת לך לסדר את הדברים בראש וכמובן מובילה אותך לקבל את ההחלטה הנכונה. את העיקרון הזה אימצתי לי ככלי לקבלת החלטות בחיים בכל נקודה שאצטרך.
״קרקע אויב כוחותינו״ זו בעייני המשמעות בלהיות קצין בצבא הגנה לישראל. התחושה של השייכות לגודל, ההבנה שאני חלק משמעותי אך עדיין חלק. ומתוקף היותך חלק באה גם אחריותך וחובתך להיות מקצוען ומנהיג. יש לי הזכות להיות קצין בצבא ההגנה לישראל, ולפקד על אנשים מיוחדים, שיש רק בצבא שלנו.
—
ידידיה שהם הוא חייל סרוג שמסיים היום (חמישי) קורס קצינים.
