פרשת משפטים: מה העבירה שיותר חמורה מרצח?

במבט ראשון נראה כאילו אין סדר למצוות הכתובות בפרשת משפטים, ושומדובר ברשימה מבולבלת של נושאים בעלי כותרת אחת: איך לא להזיק לאדם אחר. אלא שמבט מעמיק יותר בדינים המופיעים בפרשה מגלה לנו את הסדר הנכון אותו מכתיבה התורה ויש עבירות שהן חמורות יותר מרצח.

פרשת משפטים: מה העבירה שיותר חמורה מרצח?
  מה יותר חמור? (פלאש90)

אחרי מעמד הר סיני, עליו קראנו בתורה בשבת שעברה, מגיעה פרשת משפטים ובה פירוט ארוך של מצוות ואיסורים שרובם עוסק במישור של 'בין אדם לחברו'. מטרת המצוות היא סידור חיי החברה בצורה תקינה.

במבט ראשון נראה כאילו אין סדר למצוות ומדובר ברשימה מבולבלת של נושאים בעלי כותרת אחת: איך לא להזיק לאדם אחר. אלא שמבט מעמיק יותר בדינים המופיעים בפרשה מגלה לנו את הסדר הנכון אותו מכתיבה התורה.

הדין החברתי הראשון שמופיע בפרשה הוא איסור רצח, מַכֵּה אִישׁ וָמֵת מוֹת יוּמָת. לאחר מכן מַכֵּה אָבִיו וְאִמּוֹ, וְגֹנֵב אִישׁ וּמְכָרוֹ, וּמְקַלֵּל אָבִיו. עבירות חמורות אלו, דינן כולן בעונש מוות.

לאחר מכן עוברת התורה לדבר על דינים חמורים פחות, הכאה של אדם את חברו שאינה נגמרת במוות, והכאה של עבד.

לאחר מכן ירידת רמה נוספת, בה רכושו של האדם, הורג אדם: וְכִי יִגַּח שׁוֹר אֶת אִישׁ אוֹ אֶת אִשָּׁה וָמֵת סָקוֹל יִסָּקֵל הַשּׁוֹר וְלֹא יֵאָכֵל אֶת בְּשָׂרוֹ וּבַעַל הַשּׁוֹר נָקִי.

יורדים עוד קצת ברמה, ומדברים על רכוש שניזוק או הזיק, וְכִי יִפְתַּח אִישׁ בּוֹר … וְלֹא יְכַסֶּנּוּ וְנָפַל שָׁמָּה שּׁוֹר אוֹ חֲמוֹר…. וְכִי יִגֹּף שׁוֹר אִישׁ אֶת שׁוֹר רֵעֵהוּ וָמֵת. וכך הלאה, כל שלב יורדים ברמת החומרה של המעשים.

אלא שבסידור זה של התורה, תחילת הפרשה נראית תמוהה מאוד. "וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם. כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי…", מדוע בחרה התורה לפתוח את פרשת משפטים העוסקת בסידור החברתי של עם ישראל, דווקא בדיני עבדים? ולמה הקדימה התורה את דיני עבד עוד לפני דיני רוצח?

העבדות היא הדבר החמור ביותר שיכול לקרות לבן אדם. כבר בפרשה הקודמת ראינו, כי הקב"ה מתגלה לעם ישראל לא בתור בורא שמים וארץ אלא בתור "אָנֹכִי ה' אֱ-לֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים". התורה נותנת חשיבות כזו לחירות, עד שהאמונה של עם ישראל בקב"ה נובעת מכך ששחרר אותם מלהיות עבדים.

כבר דיברנו על כך, בפרשת בא, שעם ישראל מלמד את העולם מהי חירות. היכולת להתגבר על הטבע, על המוכתב, על המקובע, היא הסיבה שבגללה ולמענה יצא עם ישראל ממצרים.

אדם שעבר עבירה, אפילו רוצח, יכול להשתנות. בתהליך ארוך של חזרה בתשובה הוא צריך ויכול להשתקם, ולכפר במשהו על העבירה שעשה. אבל אדם שאיבד את חרותו אינו יכול להשתנות. הוא נמצא במצב בו אומרים לו מה לעשות, ואת הזכות הבסיסית ביותר של חייו הוא איבד.

לא סתם בחרה התורה לפתוח את שלב המצוות שאחרי מתן תורה בדיני עבד ולהקדימם אפילו לדיני רוצח. מבחינה מסוימת הוויתור על החירות חמור יותר מרצח. אדם שוויתר על חירותו רצח לעצמו את העתיד. יהודי שאינו בן חורין, מאבד את נקודת היתרון של חייו.

העבד לא מחליט כלום בעצמו, אומרים לו מתי לקום ומתי לעבוד, מתי הוא יכול לאכול ומתי הוא יכול לנוח. הוא איננו מקבל את ההחלטות אלא מקיים את מה שכופים עליו מבחוץ. חיים ללא אחריות.

אדם הכבול בתוך תאוותיו, והמשועבד לעולם שסביבו לא יוכל אף פעם להתרומם לרמה הרוחנית אליה מכוונת התורה. הוא תמיד ישאר בשולים הרוחניים של החברה: "עבדא בהפקירא ניחא ליה" (עבד, נוח לו בהפקרות).

אחרי מתן תורה, הנקודה העיקרית אותה מדריכה התורה, היא החירות. החירות המחשבתית, המתגברת על הטבע ופועלת לפי הקוד המוסרי שניתן בסיני, היא הנקודה החשובה ביותר בחיי המעשה של היהודי.

תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
2 תגובות - 2 דיונים מיין לפי
1
בקשר לנאמר כאן
אחת | 10-02-2013 21:34
היכן כתוב בתורה שרצוי שרוצח שהמית יחזור בתשובה וישתקם?????? ועוד:יש הבדל בין מי שנוטל חיים של אחרים שאין חמור מזה, למי שנוטל חירות של עצמו....
2
גם קרבן של רוצח, שהוא למעשה אדם מת, לא יכול
ירין | 12-02-2019 15:36
להשתקם ולשנות את חייו. אז אין היגיון במה שאתם אומרים.