חבר הכנסת שלמה קרעי פנה ליושב ראש הכנסת, יולי אדלשטיין, וליועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט ודרש מהם למשוך את כתב האישום נגד ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ולהגישו מחדש לאחר שתוקן אמש ולאחר שהתברר כי הוגש ללא תעודות חיסיון, כאשר המטרה היא לספק לנתניהו 30 ימים נוספים לבקשת חסינות שתידון רק לאחר הבחירות.
קרעי טוען במכתבו כי "ראש הממשלה משך את בקשת חסינותו מחשש שהדיון בעניינו יהפוך לתעמולת בחירות. שעות ספורות לאחר מכן, הגיש היועמ"ש את כתב האישום לבית המחוזי בירושלים, יחד עם בקשה להארכת הזמן לקבלת חיסיון ב- 45 יום. בקשה זו והגשת כתב אישום ללא תעודת החיסיון ביחד, מנוגדות לחוק". עוד ציין כי "אתמול, ביקשה פרקליטות המדינה לשנות את כתב האישום עצמו".
"קיימת הרגשה לא נעימה בלשון המעטה בכל הנוגע לחיפזון ולהליך המזורז, עד כדי אוסף חריג של שגיאות, בתיקי ראש הממשלה. נראה כי כתב האישום הוגש לבית המשפט כ"טיוטת כתב אישום", עם שגיאות מהותיות בעובדות שעליהן מתבסס כתב האישום. כתב האישום הוגש בחיפזון כזה, כאילו עמד בצקם של פרקליטינו להחמיץ".
עוד הוסיף: "טיוטת כתב האישום כפי שהוגשה ליו"ר הכנסת ולבית המשפט בשגיאות מהותיות ביודעין או שלא ביודעין, לא יכולה להוות כתב אישום על פי דרישות חוק חסינות חברי הכנסת. כאשר מגישים כתב אישום ליו"ר הכנסת בהתאם לחוק זה, הוא צריך להיות כתב אישום שלם ולא גיבוב מקרי של טענות שאמיתותן תיבדק בהמשך הדרך".
קרעי מסיים את דבריו בדרישה מהיועמ"ש ומיו"ר הכנסת: "אבקש ממך אדוני היועץ המשפטי לממשלה, לפעול בהתאם לחוק חסינות חברי הכנסת ולהגיש כתב אישום מתוקן מחדש ליו"ר הכנסת. ממך אדוני יו"ר הכנסת אבקש, לעמוד על זכותך לקבל כתב אישום מתוקן בהתאם לחוק, ובמידה ותיענה בשלילה, לשקול אף לפנות לבירור העניין בבג"צ".
כתב הבקשה של הפרקליטה ליאת בן ארי
כזכור, לאחר הגשת כתב האישום נגד ראש הממשלה, הפרקליטות הגישה לבית המשפט המחוזי בירושלים בקשה לחסיון על חלק מהחומרים בתיקי ראש הממשלה בטענה שאלה חומרים מודיעיניים, ועל כן לא ימסרו לצוות ההגנה של נתניהו, וביקשו מבית המשפט לתת ארכה של 45 ימים להוצאת תעודת החיסיון.
לסרוגים נמסר מהפרקליטות כי: "פקודת הראיות קובעת כללים לגבי מידע שאין לגלותו, משום שהוא חסוי, כגון זהות של מקורות מודיעיניים. על מידע מסוג זה מוצאת תעודת חיסיון. הוצאת תעודות חיסיון הן עניין שגרתי בתיקים פליליים. חומר שהוצא לגביו תעודת חיסיון אינו מוגש לבית המשפט כראיה, אלא אם סבר ביהמ"ש כי הראיה עשויה להועיל להגנת הנאשם ומידת התועלת שבה להגנה עולה על העניין שיש לא לגלותה".
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
