אתר הבית של המגזר הדתי
דואר אדום
זמני היום

פרשת יתרו: לא כל עצה של הגויים אנחנו צריכים לקבל

אחרי שיתרו מייעץ, דואג משה לשלוח אותו חזרה לביתו. עם ישראל יכול לקבל מהגויים, פיתוחים מדעיים ואמצעיים טכנולוגיים, אבל בעניני אמונה אסור לו לאמץ דפוסי מחשבה זרים

פרשת יתרו: לא כל עצה של הגויים אנחנו צריכים לקבל
  לא חייבים לקבל. בני יתרו? (פלאש90)

בפרשת יתרו, אנו קוראים על מעמד הר סיני – ההתגלות והדיבור בין הקב"ה ובין עם שלם, כשלאחריו מסירת עשרת הדיברות ועליית משה כדי לקבל את התורה.

תחילת הפרשה, אינו עוסק במתן תורה, אלא דווקא במפגש בין משה רבנו לבין חותנו. יתרו שומע על הצלחותיו של עם ישראל בקריעת ים סוף ובמלחמת עמלק ומגיע לפגוש את חתנו. התנהגות זו תלווה את אומות העולם גם בהמשך, רק אחרי נצחונות צבאיים יהפוך עם ישראל לשחקן שיש להתחשב בו במגרש הבינלאומי (ומלחמת ששת הימים תוכיח).

אחרי קבלת הפנים החמה, אותה מקבל יתרו ממשה ואהרון, הוא מתעורר "למחרת" ומתחיל לחפש מה אפשר לשפר בהתנהלות של עם ישראל. המילה למחרת הייתה במרכאות, כי לפי רוב הפרשנים, עצתו של יתרו ניתנה מאוחר יותר, אחרי מתן תורה.

לפי המדרש, יתרו היה אדם שחיפש כל ימיו את האמת, לא הייתה עבודה זרה אחת שלא ניסה, כדי לבחון אולי בה מסתתר שורש האמת. יש להניח, שחותנו של משה רבנו, לא היה אדם שטחי, וכשעבד עבודה זרה גם תהה אחר שורשה והפילוסופיה העומדת מאחוריה. לפי זה ניתן לכנות את יתרו גדול האנתרופולוגים של העת העתיקה.

כשיורד משה מהר סיני ומלמד את העם את חוקי התורה ונאלץ לשפוט ביניהם, מבחין יתרו כי אפילו לאדם עליון כמו משה רבנו, המשימה קצת קשה: "וַיֹּאמֶר חֹתֵן מֹשֶׁה אֵלָיו לֹא טוֹב הַדָּבָר אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה. נָבֹל תִּבֹּל גַּם אַתָּה גַּם הָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר עִמָּךְ כִּי כָבֵד מִמְּךָ הַדָּבָר לֹא תוּכַל עֲשֹׂהוּ לְבַדֶּךָ."

וכאן נותן יתרו עצה למשה, להקים היררכיה שיפוטית, לפיה ימונו שופטים ודיינים לכל העם, כששאלות קלות ידונו בפני הרכב זוטר ודברים מורכבים יותר יועלו עד למשה רבנו עצמו שיידרש להכריע בשאלות. משה רבנו מקבל את הרעיון של חותנו ומבצע אותו.

את החלק הראשון של הפרשה, העוסק בפגישה ובעצת יתרו, חותם פסוק בו נפרד משה רבנו מחותנו: "וַיְשַׁלַּח מֹשֶׁה אֶת חֹתְנוֹ וַיֵּלֶךְ לוֹ אֶל אַרְצוֹ". נראה כי משה רבנו יוזם את הפרידה בינו ובין חותנו ודואג שהחותן יחזור חזרה לביתו.

החלק השני של הפרשה, עוסק במעמד הר סיני ובמתן תורה. המצוות שמקבל עם ישראל בסיני, תכילתן היא בראש ובראשונה מוסרית, לתקן את האדם. בין במצוות בין אדם לחברו כלא תרצח ולא תגנוב, ובין במצוות בין אדם למקום כאיסור בשר בחלב ושעטנז, כל מצווה ומצווה פועלת כדי לתקן את האדם מבחינה מוסרית.

דרכים אלו לתיקון האדם והעולם, מקורן במחשבה הא-לוהית. בהתוויות הדרך המוסרית, יש לפעול בדרכים אותן הדריך אותנו הקב"ה באמצעות המצוות. דרכים אחרות להתעלות שמקורן בשכל האנושי, לא רק שלא ישיגו את המטרה אלא לעיתים ישיגו את התוצאה ההפוכה, וחטא העגל יוכיח.

בהדרכות רוחניות ומוסריות, עם ישראל מצווה ומחויב להאזין רק לדבר ה' ואסור לו להיות מושפע מהלכי המחשבה האנושית של הגויים.

אמרנו קודם, שעצתו של יתרו, ניתנה ככל הנראה אחרי מעמד הר סיני, אבל התורה בחרה לכתוב אותה לפניה. עצתו של יתרו עוסקת בהתנהלות בירוקרטית, בסדרי הדין. אילו הייתה עצתו של יתרו מהותית מבחינה מוסרית, לא היה משה רבנו מקבלה. התורה כותבת כי משה רבנו מקבל את עצתו של יתרו אבל מציינת כי הוא יוזם את הפרידה ממנו, לפני שהיא מתארת את קבלת התורה עצמה.

שני החלקים של פרשת יתרו מלמדים אותנו כי עם ישראל יכול לקבל מהגויים, פיתוחים מדעיים ואמצעיים טכנולוגיים, אבל בכל מה שקשור למחשבה ולמוסר, הוא חייב לשמור על הנאמנות לתורה ולדבר ה' ואסור לו לאמץ דפוסי מחשבה זרים.

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
3 תגובות - 2 דיונים מיין לפי
1
גם לא כול עצה של רבנים אינטרסנטים ,אפלים או רודפי בצע.
יועץ הוא לרוב אימפוטנט מלקיים בעצמו . | 19-01-2014 8:08
תגובה
חיים הסנדלר | 13-02-2020 12:42
בורא עולם (לפי הרבנים )למד בכולל אצלם .והם מתקנים את תורתו עד היום ..חוכמת הרבנים נקראת יהדות .אנשים טובים עם שכל הזוי .או נכון לומר סכל שמחייב את כולנו .שני דברים אתה משיג אם אתה רב שררה .ומשכורת מכובדת
2
תורה או יהדות
נחמיה | 13-02-2020 13:29
השבוע למדנו .שמשה התחתן אם הבת של עובד עבודה זרה לפחות זמנית .וגם יהודי הוא מי שאימה שלו יהודיה .מה לעשות צפורה לא היתה יהודיה .לא התגיירה ברבנות .מה הדין עם ילדיה .לפי הרבנים הראשיים .(הם לא ייענו .)