מאחורי הקלעים: הדרמה בימין דקה אחר דקה

זה קרה תוך שעתיים עד לסגירת הרשימות שיתמודדו לכנסת ה-23, אחרי ששתי המפלגות שמייצגות את הציונות הדתית לא הגיעו להסכמה למרות הלחצים הכבדים מצד הליכוד וראש הממשלה בנימין נתניהו. את הסוף אנחנו כבר מכירים- ההסכם של הבית היהודי ועוצמה יהודית הופר והתאחדה מחדש רשימת ימינה.

ראשי מפלגות הימין התעוררו ביום רביעי בבוקר עם וודאות מוחלטת מבחינתם, יו"ר הימין החדש נפתלי בנט לא מוכן להתאחד עם עוצמה יהודית ואילו יו"ר הבית היהודי רפי פרץ לא מוכן להפר עימם את ההסכם, שנחתם רק לפני 3 וחצי שבועות.

עוד בבוקר נפגש פרץ עם בן גביר ועם יו"ר ארגון להב"ה בנצי גופשטיין במחשבה על מהלך שיכול להכניס את כולם תחת קורת גג אחת, כמה שעות לאחר מכן כבר ישבו מנכ"ל הבית היהודי ניר אורבך, ראש המטה של פרץ יובל צור עם ראש המטה של בנט, טל גן צבי בפתח תקווה לנסות ולהגיע לפשרה – אך שום דבר לא זז.  זמן קצר לאחר מכן מזמן בנט את הרב רפי לפגישה בקרייה בתל אביב שנגמרה גם היא ללא הסכמות אך ביחסים טובים, במהלכה אמר בנט לפרץ: "אני פשוט אוהב אותך", והשניים התחבקו חיבוק אמיץ חרף אי ההסכמות.

"אם אתם רצים – אני הולך לכם על הראש"

בלשכות מודיעים שהשרים יצאו לכיוון הכנסת, אך אז חלה תפנית כאשר ראש הממשלה מזמן את שניהם ללשכתו. בתחילה הודיעו מלשכת פרץ לאנשי ראש הממשלה כי הם מסרבים להגיע בעקבות ידיעה ברורה כי הלחץ יופנה לכיוונם אך שם סברו כי יש עוד סיכוי מול בנט ושכנעו בכך שינסו לדחוק אותו אל הקיר יחד בעזרת איום ספציפי- תתאחד או שתיפרד ממשרד הביטחון. פרץ נענה והגיע לפגישה אליה זומנו גם הרבנים הרב חיים דרוקמן והרב איתן אייזמן, רב אחר שהיה על קו הטלפון הוא הרב אברהם יהושע צוקרמן, רבו של הרב פרץ מהר המור.

אבל נתניהו התייאש מבנט והחיצים הופנו לעבר פרץ: "אם אתם רצים – אני הולך לכם על הראש", הוא איים. השר יריב לוין הוסיף אולטימטום נוסף, "ביום ראשון אנחנו עושים סקר עומק ומי שלא תעבור את אחוז החסימה, אנחנו נצא בקמפיין אגרסיבי שלא יצביעו לו".

החלטה בין הפסד קטן להפסד גדול

חרף המכשולים הללו, גם זה לא שכנע את הרב רפי. בתגובה נתניהו קרא לרב דרוקמן לשיחה ב-4 עיניים, וטען מולו שוב כי "אין סיכוי שהם עוברים את אחוז החסימה", הרב דרוקמן יצא משוכנע מהחדר והסביר לאנשי הבית היהודי כי יתקשה לתמוך ברשימה כזאת, ומסביר זאת דרך משל המדבר בו הולכים שניים והמים בבקבוק מספקים לאחד בלבד לשרוד, למעשה המשמעות היא שפרץ עזב את בן גביר למות במדבר". אם זאת מבהיר הרב כי "היה צריך לקבל החלטה בין הפסד קטן להפסד גדול". דקות לאחר מכן פרץ מקבל שיחה מרבו, הרב צוקרמן שמפציר בו להפר את ההסכם, כאן מבין פרץ שאיבד את תמיכת הרבנים ובלשכה מתחילים רק עכשיו לחשב מסלול מחדש.

באותה שעה מבשיל מהלך שנרקם בימים האחרונים בין ח"כ איילת שקד וחכ"ל עידית סילמן שמתקשרת לרב רפי, מודיעה שהיא עורקת לימין החדש והפור נפל: "ברשימה כזאת, רק של פרץ, יוגב ושרה ב"ק אין מה לעשות יחד", מסביר גורם במפלגה. למרות זאת, קיים מתח גדול ומשבר אמון קשה בין סילמן לאורבך שהיה מקורבה לאחר שהודעתה השאירה אותם המומים וערומים.

לפני המעבר הלאה, נקודה לציון. מי שניהל עבור בנט את הלילה הדרמטי הוא כאמור יד ימינו ואיש סודו, טל גן צבי, תושב היישוב עלי ואחד מהדמויות החזקות והמשפיעות בציונות הדתית, אשר הולך מאחורי בנט מיומו הראשון בפוליטיקה. במידה רבה הוא זה שחתום על האיחוד שהושג אמש.

לאורך השבוע הוא שרקם את המהלך, צעד אחר צעד, החל מהמו"מ הלילי עם סמוטריץ׳ ואנשיו בתחילת השבוע, דרך הפעלת הלחצים על הבית היהודי להתאחד ללא עוצמה יהודית ואיתמר בן גביר ועד רגע הגשת הרשימות ממש".

כאן מתפתח השלב הבא: בנט ופרץ יושבים 4 חדרים ועוד מעבר קצר של מסדרון אחד ליד השני בכנסת, עכשיו כבר הדברים נהיו מהירים – בבית היהודי קראו לגן צבי לחדר של פרץ ואמרו 'יאללה, אנחנו חותמים'. במקביל מודיע אורבך לבן גביר שההסכם מבוטל.

בן גביר משתגע, אחוז טירוף על המהלך שלא ניבא ומנסה לדבר ולתקשר עם לשכת הרב רפי, אך שם מונעים ממנו להיכנס. "אני רוצה תשובות", הוא צועק בכניסה, עד שמבין שהעסק אבוד והחבורה הולכת להתעסק עם הרשימות שהם נדרשים למסור לוועדת הבחירות על ריצתם העצמאית.

בין המפלגות לא היה משא ומתן משמעותי, בתוך זמן קצר הייתה צריכה להיות מוגשת לשופט ניל הנדל הרשימה והזמן בוועדה הלך ונגמר. בבית היהודי כינו את החתימה "הסכם כניעה", למרות ששודרג במעט בעיקר בחלוקת התקציב בין המפלגות והבטחה לשמירה על תיק החינוך.

ימינה רצה כרשימה אחת ולא בבלוק טכני, לאחר שבפעם הקודמת נדרשו לעשות זאת מצד הרבנים ולהיפרד למחרת הבחירות בעקבות מינויה של שקד, אישה חילונית, לעמוד בראש. כעת משבנט נמצא בראש הרשימה הבעיה הוסרה הם לא צפויים להיפרד.

לבסוף ימינה מתפארת ברשימה אותה הגדירו "מהטובות שהיו בתולדות הציונות הדתית", שם נמצאות יותר מחמישים אחוז נשים ומייצגת רוב מזרחי.