בעקבות דבריו של שר החינוך הרב רפי פרץ  בראיון לאחד העיתונים, בהם התבטא על עניין הלהטב"ים, החליטו בחלק מבתי הספר לקיים מערך שיעור בנושא. בשיעור פתיחה שיעסוק ב'סובלנות לאחר'.

כחלק ממערך שיעור הפתיחה הזה, פורסמה הצעה לשאלות מנחות, בהן ישאלו את התלמידים שאלות בסגנון האם הם נתקלו בסוגי משפחות שהן לא אבא ואמא? אילו עוד צורות ומבנים משפחתיים אתם מכירים? האם פגשת אנשים או משפחות כאלו? מה דעתך עליהם? ועוד שאלות דומות.

נשמע לכם מגוחך? מעורר דחייה? כנראה למדתם במוסדות החינוך של הציבור הדתי. נסו לדמיין דיון כזה בכיתה הדוסית שלכם, דיון משמים כשכולם מתכווחים בהסכמה מוחלטת.

אבל לפעמים, במקרה נדיר, שומעים את ההוא מהצד, שלא עונה את התשובה המקובלת לפי המוסכמה. פתאום שתיקה מוחלטת, וננעצים בו מבטים המתחלפים אט אט בין הלם, בלבול, לעלייה להתקפה.

עם קצת ענווה יש לנו מה ללמוד מהסיפור הזה של התבטאותו של הרב רפי וההחלטה על שיעור בנושא קבלת האחר. כי עמוק בבטן, כולנו יודעים שהלחץ החברתי בציבור הדתי הסרוג והפתוח כביכול שלנו לא מאפשר לכל אחד להביע את דעתו האמיתית. גם היום, בשנת 2020, במוסדות החינוך הדתיים לא יקבלו את מי שלדוגמה דעתו תהיה בעד הלהט"ב. או אפילו רחוק מכך, פשוט לא מתנגד, גם הוא דעתו תבוטל.

צריך לשים את הדברים על השולחן. בשיח הציבורי במגזר הדתי אין באמת דיון פתוח וכנה, בו כל אחד יכול להביע את דעתו האמיתית בלי לחשוש לתגובות מהסביבה הקרובה. גם בלי חוק רשום,  כולם יודעים מה הן התשובות המוסכמות שמותר לומר בקול, ומה התווך שמותר להתגמש אחר כך שפורשים לשיח שקט עם אדם בלבד.

כמו כן, גם נושאים מסוימים ומשתנים אינם עולים כלל לדיון, משתי סיבות פשוטות, או שאין לנו רשות לתת דעה על כך, או שזה פשוט חסר תועלת. כי הדיון יוביל לאותה דעה שתחזור על עצמה כמה פעמים.

בתקופה הזו,  כשבבתי הספר בהם לומדים תלמידים להטב"ים או ילדים לכאלו, מקיימים שיח בנושא קבלת השונה והאחר, בבתי הספר הדתיים צריך לקיים שיח בנושא קבלת דעתו השונה של האחר.

זו השעה עבורנו, להתחיל ולקיים דיונים פתוחים וכנים, להתחיל לעסוק גם בנושאים שהדחקנו עד היום, ולשמוע ולהשמיע בקול גם את הדעות השונות.

כי גם אם במוסדותנו ב"ה כולם באים ממשפחות סה"כ נורמטיביות. עדיין הדעות בשלל ענייני העולם שונים מאדם לאדם.  ועלינו לקבל את דעתו של כל אחד ואחד, גם אם היא לא בדיוק לפי הקו המצופה ממנה.

 

דורון בלוך, בן 18, תלמיד ישיבה תיכונית 'חורב', עיתונאי ויועץ תקשורת

‏