אתר הבית של המגזר הדתי
דואר אדום
זמני היום

זיכרון, חמלה ואנושיות: היבטים סיעודיים של השואה

המתות "חסד", עיקור ורפואה המוקדשת ל"השבחת הגזע" ומשתפת פעולה עם רצח עם. סוגיות אלה ואחרות נידונים בקורס ראשון ויחיד מסוגו במרכז האקדמי לב על הקשריה הרפואיים-סיעודיים של השואה

זיכרון, חמלה ואנושיות: היבטים סיעודיים של השואה
  הרב ישראל מאיר לאו מרצה בפני הסטודנטיות. צילום :איר ארנבורג המרכז האקדמי לב1

כיצד אחות צריכה לפנות למטופל גריאטרי ניצול שואה ולבקש ממנו להיכנס למקלחת, כאשר האסוציאציה שעולה למטופל מחזירה אותו לימי הרציחות האכזריים במחנות באמצעות גז? זו אחת מהסוגיות המקצועיות עליהן דנים בקורס הייחודי והראשון מסוגו לסטודנטיות בתואר שני בסיעוד בקמפוס טל במרכז האקדמי לב. הקורס עוסק במנהיגות ומתמקד בהקשריה הרפואיים-סיעודיים של השואה. 

י' בטבת הוא יום הקדיש הכללי, יום צום ותענית לזכרם של שישה מיליוני היהודים, גברים נשים וילדים שנרצחו בדם קר בשואה ותאריך מותם אינו ידוע. תקופת השואה נלמדה בשלל היבטים והקשרים היסטוריים. במרכז האקדמי לב בירושלים החליטו להתייחס לשואה בהקשריה הרפואיים והסיעודיים. במסגרת הקורס הסטודנטיות לומדות על מערכת החיים והישרדות החיים היהודיים בגטו, תוך דגש על מערכות שלטון ורפואה, מנהיגות ועמידה יהודית בתנאי תופת, והשלכות השואה על ימינו. באמצעות לימוד סוגיות מתקופת השואה, נבחנים דילמות ואתגרים אנושיים, מוסריים, חברתיים ומקצועיים, אקטואליים ואוניברסליים הרלבנטיים לאחיות. כך למשל, דנות הסטודנטיות בסוגיות כגון המתות חסד, עיקור, הפלות, ושימוש לרעה בידע מדעי– תוך התייחסות לאתיקה הרפואית. 

במסגרת הקורס ביקרו הסטודנטיות ביד ושם ובבית לוחמי הגטאות שליד נהריה. הביקור נערך בשיתוף עם תוכנית התקווה הישראלית במרכז האקדמי לב. הסטודנטיות ביקרו בתערוכה "רפואה קטלנית: בריאת הגזע העליון", שהציגה את התפקיד המרכזי שמילאו מדענים ורופאים בתוכנית הנאצים ל"השבחת הגזע". הסטודנטיות למדו על רפואה שנועדה לקיים אנושות המורכבת מגזע מסוים שכונה "עליון", לכן לאנשים עם מוגבלויות למשל לא הייתה זכות קיום. מנגד, הסטודנטיות גם למדו על מערכות הרפואה והסיעוד היהודיות בגטאות ועל אנשי ונשות רפואה יהודים שסיכנו את חייהם כדי להקל על הסבל בתנאים בלתי-אנושיים. 

הסטודנטיות שמעו הרצאה מיוחדת מפי הרב ישראל מאיר לאו, לשעבר הרב הראשי לישראל וכיום יו"ר מועצת יד ושם. במסגרת ההרצאה בנושא "משואה לתקומה", סיפר הרב לסטודנטיות על רופא קומוניסט לא-יהודי שהציל את חייו במחנה בוכנוואלד בינואר 1945. הרב לאו שיתף גם בסיפורו של נער יהודי ניצול שואה שהרב הכיר בצרפת בהמתנה לעלייה לארץ ישראל. הנער עורר בו השראה כאשר השווה בין חזון העצמות היבשות בספר יחזקאל לבין הנערים היהודים שניצלו. 56 שנים לאחר מכן, בהיותו הרב הראשי לישראל, פגש הרב לאו את הנער ששמו אהרון פלדברג, שהפך להיות החשב הכללי של בית החולים הדסה. הרב לאו סיכם: "אם יש גשר משואה לתקומה, אהרון פלדברג הוא הדמות". 

הרב ישראל מאיר לאו מרצה בפני הסטודנטיות. צילום: יאיר ארנבורג המרכז האקדמי לב2

ד"ר ענת רומם, ראש תוכנית תואר שני בסיעוד במרכז האקדמי לב אשר מרכזת את קורס המנהיגות יחד עם ד"ר צביקה אור, מסבירה: "השנה החלטנו לחבר את הסטודנטיות שלנו למהותה ולתפקידה של המנהיגות שצומחת בתוכנו ונבנית על בסיס ידע היסטורי ולא רק תיאוריה המועברת באופן חווייתי ורגשי. בדרך כלל לימודי שואה מסתכמים בתיכון ולנו חשוב לחשוף את הסטודנטיות – המומחיות לעתיד – לידע רחב יותר".

"בקורס אנחנו לומדים על ההיסטוריה והקשריה הרפואיים, על הזיכרון ועל החמלה והאנושיות. הסטודנטיות, שכולן אחיות מנוסות במערכת הבריאות, בוחנות סוגיות מוסריות העולות מההיסטוריה במטרה שישמשו מנהיגות ערכיות ויפתחו מעורבות חברתית ואחריות אזרחית לקידום ערכים הומניסטיים ודמוקרטיים, סובלנות וזכויות אדם, והתנגדות לגזענות ולהפליה".

מימין לשמאל: ד"ר צביקה אור, הרב ישראל מאיר לאו, הרב יחיאל קווין, ד"ר חיה רז, ד"ר ענת רומם, והגב' אורלי יעקובוביץ'.צילום: מיכאל ארנברג, המרכז האקדמי לב.

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו