בעקבות הסרטון המכוער של ח"כ אלכס קושניר שהאשים נשים דתיות שיוצרות עומס על קופות החולים בגלל בדיקות הטהרה, פנינו אל הרבנית ד"ר חנה קטן, המומחית בתחום, שתעשה סדר בין הטענות להכפשות המבזות.

הח"כ מישראל ביתנו, התבסס על כתבה באתר מאקו, לפיה נשים השומרות על הלכות טהרת המשפחה, מגיעות לאחיות במרפאות נשים, כדי לבצע בדיקות טהרה, מה שלטענת הכותבים, גורם לעומס מיותר בקופות החולים, ועל אחיות במרפאות משפחה, בחיסוני שפעת וכדומה, למרות שמדובר במרפאות שונות לחלוטין.

"טוב שיש דיון", מפתיעה קטן, "אבל הוא מוסט לכיוון ממש לא נכון. ואני אפרט – בדיקות טהרה זה דבר חשוב, זה נכון. אם ישנן בודקות טהרה שבודקות בתנאים לא סטריליים, זה זוקק תיקון ופיקוח. זה שבודקת טהרה חייבת הדרכה וחייבת השתלמות מאד רצינית, כולל עבודה מעשית – זה נכון וזה לא תמיד נעשה".

לדבריה: "באזורים הדתיים לאומיים נשים משלמות באופן פרטי עבור השרות של בודקת הלכתית, וזה נעשה בביתה או מקום שהיא ייעדה לצורך כך.. הרעש התקשורתי נוצר עקב כך שבתוך קופות חולים, בעיקר באזורים חרדים, מועסקות בתוך הקופה ובמימונה, אחיות בודקות. הצעקה קמה היות והשירות מכוסה על ידי הקופה, כחלק מתוך הסל הכללי, ובמהלך שעות העבודה הרגילות, בחלק מהמקרים. וכך, לעיתים, זה יבוא על חשבון מטופל אחר שיושב ומחכה לאחות. אבל את זה אפשר לתקן, ולהקצות שעות מיוחדות לבדיקות הלכתיות".

כמו גרביים אלסטיות ובדיקות גנטיות

האם מותר וצריך לסבסד את זה? "אני חושבת שכן. בדיוק, כמו גרביים אלסטיות ובדיקות גנטיות. לדעתי, נכון שיהיה פיקוח, ולכן יש יתרון שזה קורה בקופות- כי אז מובטח שהציוד יהיה סטרילי כנדרש. תהיה גם מיטה מתאימה, וכיסוי לאישה ,ומנורה טובה, והכל בפרטיות-אחרת זה עלול להתבצע בצורה פרטיזנית בבית הבודקת, וזה לא נכון".

האם עקב זה שוכבות זקנות במסדרונות בבית חולים? "ברור שלא. לכל ציבור יש את הצרכים שלו, וחשוב להדגיש שהצורך בבודקות הוא לא רק בציבור החרדי והדתי – יש המון מסורתיות שטובלות. אני הייתי רופאה 30 שנה, עבדתי ביישובים עם נשים שבחיים לא היית מאמינה שהן טובלות – והן טובלות. אני מאמינה שיותר מחצי מהאוכלוסייה טובלת . זה צורך מאד גדול, ולא משהו מגזרי.

בין הבירור ההלכתי לזה הרפואי

יש נושא אחר, חשוב שצריך התייחסות. כשאישה הולכת לבודקת ומקבלת תשובה שהכול תקין, פעמים רבות שהיא לא ממשיכה בירור רפואי – וכשיש דימום מצוואר, זה צריך בירור רפואי. זה סוג של תיבת פנדורה שאף אחד לא פותח אותו. התרעתי בעבר מפני רבנים שזה לא נכון שהאישה מקבלת תשובה שהכול טוב מבחינה הלכתית ומזניחה את הבירור הרפואי שצריך לבוא בעקבותיו. זו נקודת חולשה שצריך לדון בה".

ה"דר קטן סבורה ש"בודקות חייבות להיות אחיות ומיילדות שיכולות להכניס מכשיר לתוך הנרתיק, ושיש להן אישור ממשרד הבריאות. הן גם אמורות לעבור עבודה מעשית. זה לא מספיק לעשות קורס תאורטי ולקבל כל מיני תרשימים אלא צריך באמת לבדוק מספר מספק של נשים – וזה לא תמיד קורה. זאת בעיה גם מבחינת אחריות הלכתית. יכול להיות שצריך יותר פיקוח על ההדרכה".

"כדי לסכם" אומרת ד"ר קטן, "זה לא בא על חשבון אף אחת, יש הוצאות מינימליות ויש המון צרכים שמסובסדים על ידי הקופות – אז זה לא הנושא. האם כדאי שתהיינה בודקות? זה צורך שיש לציבור רחב, גם מסורתי. האם טוב שזה בקופות? מצד אחד זה מצוין כי ככה זה מפוקח יותר, יודעים שהתנאים סטריליים ושהאחות מוסמכת ועברה קורס בודקות, מצד שני זה לא אמור להיות על חשבון השעות של אחות שמטפלת בציבור הרחב".

האם משרד הבריאות צריך לממן את זה? "ייתכן שכן, אבל זה צריך להיות לכל הציבור, כי כרגע זה בעיקר באזורים החרדים. הציבור הדתי והמסורתי כרגיל נופל בין הכיסאות. כן, גם אנחנו מבקשות את השרות הזה במימון מסוים".

לדבריה של קטן, "טוב שזה עולה לדיון, כי זה צריך לעלות לדיון כבר הרבה שנים וזה לא מספיק מבוקר. אבל זה לא קשור כלל ועיקר לקולות עם מסר של 'עוד פעם הדתיים האלה מוצצי הדמים שלוקחים את כל התקציבים שלנו' – זה דמגוגיה זולה, אין בזה שום ממש".

לסיום מזכירה קטן את ספרה שיצא לאחרונה לאור. "זכיתי להוציא ספר פרוזה , בו הגיבורה, מיכלי, נפגשת באתגרים שונים במעגל הפוריות, ביניהם פונדקאות, אי פריון זכרי, ועוד. אני מזמינה אתכם לצאת יחד עם מיכלי למסיע מרתק, שמגלם בתוכו גם את סוד העגינות והייבום".