פרשת מקץ: יוסף משנה למלך – דיון בשאלת דרכי מינויים של בעלי תפקיד בשירות הציבורי

פרשת השבוע מתארת את דרכו של יוסף אל התפקיד משנה למלך מצרים. הפרשה הקודמת מסתיימת בעובדה שיוסף מושלך, על לא עוול בכפו, לבית הסוהר בגין ביצוע עבירה של ניסיון אונס של אשת אדונו פוטיפר. הפרשה נפתחת בשני חלומות שטורדים את מנוחתו של מנהיג המעצמה הגדולה בעולם של אותם ימים, פרעה מלך מצרים. בבוקר מזעיק פרעה את יועציו המומחים, 'חרטומי מצרים ואת כל חכמיה' [בראשית מא,ח] בדרישה שיסבירו לו את פשר החלומות.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

צילום: ערוץ מאיר

למרבה ההפתעה היועצים והמומחים מתקשים ולא מצליחים לפתור את חלומותיו של המלך. ככל הנראה ובעטיה של האווירה והלחץ שמלווה את המצב, לפיו אין פותר לחלומות, נזכר שר המשקים, באסיר יוסף. האסיר שפתר לו ולשר האופים את החלום. והמציאות התנהלה בהתאם לפרשנותו המוצעת של יוסף לחלומותיהם [בראשית מ]. בעקבות המלצתו של שר המשקים מובהל יוסף מבית הסוהר אל טרקלינו של המלך, כדי שיפתור את החלומות.

מאסיר נטול זכויות למלך מצרים

לפי פרשנותו של יוסף לחלום למצרים צפויות שתי תקופות, כל תקופה בת 7 שנים, התקופה הראשונה תהיה תקופה של פריחה ורווחה כלכלית, ומיד לאחריה תחל תקופה קשה של מצוקה כלכלית גדולה [בראשית מא;כט-לב]. יוסף אינו מסתפק בפתרון החלום, והוא ממשיך ונותן ייעוץ תכנוני מהי התוכנית הכלכלית שיש לאמץ בעקבות פתרון החלום [בראשית מא;לג-לו]. פרעה עומד נפעם מהאסיר יוסף, והוא מכתיר את יוסף "אין נבון וחכם כמוך" [בראשית מא;לט], בעקבות כך פרעה ממנה את יוסף "ואתה תהיה על ביתי ועל פיך ישק כל עמי…ראה נתתי אותך על כל ארץ מצרים. ויסר פרעה את טבעתו מעל ידו ויתן אותה על יד יוסף" [בראשית מא;מ-מב].

על האקט של הסרת הטבעת מידו של פרעה ומסירתו ליוסף, עומד ר' שלמה יצחקי, רש"י מגדולי פרשני המקרא, ומסביר את פשר הדברים. באופן הבא: "נתינת טבעת המלך, היא אות למי שנותנה לו, להיות שני לו לגדולה" [רש"י מא;מב], כלומר פרעה ממנה את יוסף למשנה למלך מצרים.

המעבר של יוסף מעבד, אסיר נטול זכויות לתפקיד 'משנה למלך' הוא חד. מער שמקפל בתוכו שאלות מעניינות בתחום המינויים למשרות ציבוריות. כמו למשל האם עבריין שריצה את עונשו ראוי לקבל תפקיד ציבורי, האם אדם שמוענקת לו חנינה, כמו במקרה של יוסף, ראוי לשמש בתפקיד כלשהו; את מי ראוי למנות לתפקידים ציבוריים? ועוד.

איך נבחרים לתפקידים ציבוריים

ברשימה זו ננסה להתחקות אחר השאלה את מי ראוי לבחור במקום שיש מספר מועמדים רק מועמד אחד צריך להיבחר לתפקיד. האם במקרה של מינוי ציבורי די לנו שבעל התפקיד יעמוד בתנאי הסף, או שמא על הנבחר להיות בעל הניסיון הגדול ביותר למינוי התפקיד?

דומה כי לא מעט דוגמאות נמצא במקרא על מינויים של אנשים לתפקיד ציבורי על אף שהיו דמויות אחרות שהיו טובות מהם. לא כאן המקום למנות את כולם. אבל אחד הדוגמאות הבולטות לכך הוא מינויו של דוד למלך.

בתיאור המובא בספר שמואל א, כאשר שמואל נשלח לבית ישי להמליך את המלך שינהיג את העם לאחר מותו של שאול. שמואל אינו ידוע למי מבניו של ישי מתכוון האל, והוא מבקש מישי שיקרא לבניו. ישי מזמין את שבעת ילדיו הגדולים. שמואל רואה את 'אליאב' הבכור, והוא בטוח שאליאב הוא המיועד למלך, הוא הראוי ביותר להתמנות למלך. אך האל דוחה את הבחירה ומעדכן את שמואל "אל תבט אלא מראהו ואל גובה קומתו כי מאסתיהו" [שמואל א' טז,ז], עם פסילתו של אליאב עובר שמואל לבחון את אבינדב השני בתור, ושוב שמואל נשבה בנתוניו של אבינדב, אך גם הפעם האל מצנן את התלהבותו של שמואל ואומר "גם בזה לא בחר ה'" [שמואל א' טז,ח].

וכך על זה הדרך עד שכל בניו של ישי הניצבים לפניו עברו ואף אחד לא נמצא מתאים. שמואל המופתע שואל את ישי זהו, אין יותר בנים. או אז 'נזכר' ישי שיש עוד בן, הבן הקטן, שהוא רועה צאן, הכתוב מתאר לנו את דוד בפרטים דלים ביותר, רועה צאן, "אדמוני עם יפה עיניים וטוב רואי" [שמואל א' טז,יא-יב], אולי הדמות הכי פחות מתאימה מכל הבנים ששמואל רואה, ובכל זאת מצווה האל את שמואל "קום משחהו כי זה הוא" [שמואל א' טז,יב].

ועדת איתור מוצאת ראוי – בית המשפט פוסל

בחירת דוד כמלך על ישראל לא הייתה מובנית מאליה, ודוד בתחילת דרכו המנהיגותית מעיד על עצמו שהיה מוקף באויבים רבים, ששנאו אותו ללא כל סיבה, וכמותם המספרית, כפי שמעיד דוד בעצמו, עלתה על מספר השערות שבראשו, "רבו משערות ראשי שנאי חינם" [תהילים סט,ה]. ולמרות נתוני פתיחה אלו דוד מצליח לפלס את דרכו כנגד כל הסיכויים, כאשר הוא מתמודד עם מוכשרים וטובים ממנו, שבהתאם לנתונים היבשים עדיפים על נתוני הפתיחה של דוד. דוד במקרה כאן הוא ההוכחה שאולי מלמד אותנו שלעתים דווקא הראויים ביותר הם הפחות מתאימים לתפקיד, והמתאימים ביותר לא מתמנים מסיבות שונות, אולי בגלל היעדר מוטיבציה, או בגלל היותם שבויים בחשיבה מערכתית, או היותם לוקים בהיעדר יצירתיות, בהיותם מנותקים מהציבור ועוד.

עקרון זה לפיו אין דוחים מועמדותו של אדם אך מהטעם שכישורי המועמד אינם ממלאים אחר דרישות שהמועמד כלל לא נדרש לעמוד בהן, לפי תנאי הסף המפורסמים, נידון בבג"צ משה אשר, כאשר וועדת האיתור מצאה את משה אשר, לימים מנהל רשות המיסים, כראוי לעמוד בראש רשות המיסים. או אז שר האוצר דאז, השר שטייניץ דחה את ההמלצה.

במקרה זה קבע בג"צ שיש לאמץ את המלצתה של ועדת איתור גם כאשר השר סבור שהמועמד שנבחר על ידי ועדת האיתור חסר את היכולת הביצועית או הניהולית ודרישות נוספות שלא מנויות בתנאי הסף. תנאים אלו לימדו אותנו בג"צ אינן יכולות להוות תנאי לבחירת מועמד, במצב דברים בג"צ מצא לנכון לאמץ מציאות שבלשון השר שטייניץ נחשב להקפצה מפקד בצבא מדרגת תת אלוף לדרגת רב אלוף" [בג"צ 8134/11].

דומה כי העקרון הבוקע מבג"ץ משה אשר, הוא ראוי נכון. בכך הוא מאפשר לאנשים רבים וטובים להגיש מועמדותם לשירות הציבורי. נעילת הדרך בפניהם, באמצעות הכנסת פרמטרים שיהיו נחלתו של המועמד הראוי והמועדף על הממליץ היא פסולה ויש למגר אותה. בדרך זו אנו מציבים בפסגת סולם העדיפות את השירות הציבורי ואיכותו. אסור לשירות הציבורי להגיע למצב בו היא סוגרת עצמה מפני מועמדים טובים ושומרת מקום לאנשים מתוך המערכת שהמערכת חפצים ביקרם. ודוק: אין משמעות הדבר שאין בידי המערכת להצמיח מקרבה מועמדים טובים, אלא שאין להניח שהטובים והראויים, נמצאים כבר בתוך המערכת.

כל מועמד שעבר את תנאי הסף – ראוי

חברה מתוקנת צריכה להבטיח, לשאוף לקרב ולשלב את תוך השירות הציבורי את הטובים ביותר ולא המקורבים או הקרובים ביותר, זאת יש לעשות באמצעות העמדת תנאי סף מינימאליים לכל משרה ומשרה. משהצליח אדם לעבור את מסוכת תנאי הסף, הרי שבחירתו צריכה להיות בהתאם לכושרו לשכנע את הגוף הממנה שאכן הוא יוכל לבצע את התפקיד, ושהוא המועמד הראוי. מנגד הגוף הממנה צריך לזכור שהמתאים לתפקיד יכול להיות כל אחד מהמועמדים שעבר את תנאי הסף. מכאן שאין להירתע רק מעצם העובדה שבין המועמדים שעברו את תנאי הסף יש כאלו שהם בעלי ניסיון גדול יותר או קטן. המקרא מלמד אותנו שלעיתים דווקא אלו שנתפסו כפחות מתאימים הפכו להיות המנהיגים הגדולים, הראויים והמתאימים בעם ישראל.

==

אלישי בן-יצחק, עו"ד ומגשר, מרצה במרכז האקדמי 'שערי מדע ומשפט', ובעלים של משרד עורכי דין.