אתר הבית של המגזר הדתי
דואר אדום
זמני היום

פרסום הנס | משפחת מלכה: "אחרי שנים, סוף סוף נפקדנו"

ניסים גדולים קורים גם במציאות הפשוטה של ימינו, לכבוד חנוכה אספנו 8 אנשים שעברו ניסים ששינו את חייהם. והיום: משפחת מלכה מהדרום, שאחרי 6.5 שנים של ציפייה סוף סוף זכו להיפקד ולהביא את אסתר לעולם עם סיפור שכולו סגולה, תפילות וניסים

פרסום הנס | "אחרי שנים, סוף סוף נפקדנו"
  אסתר מלכה (צילום: באדיבות המשפחה)

ניסים גדולים קורים גם במציאות הפשוטה של ימינו. לכבוד חנוכה אספנו שמונה אנשים שעברו ניסים ששינו את חייהם מהקצה אל הקצה, בכל יום נפרסם נס אחד מעורר השראה. והיום: שלומי וחגית, שאחרי 6.5 שנים של ציפייה סוף סוף זכו להיפקד ולהביא לעולם את בתם הראשונה אסתר לבית משפחת מלכה עם סיפור שכולו סגולה, תפילות וניסים.

משפחת מלכה

שלומי וחגית מלכה (28) תושבי מושב בדרום, ציפו שש שנים וחצי עד שנולדה להם הבת אסתר, בתוך סיפור כמעט ניסי שנע בין חנוכה לפורים.

הנס שלנו: "התחתנו יחסית מוקדם כשהיינו בני עשרים. כשעברה שנה מנישואינו, וטרם זכינו להיפקד בפרי בטן – היינו אופטימיים ונינוחים. בכל זאת, עדיין היינו זוג טרי בתחילת דרכו ובגיל כה צעיר, ולא ראינו סיבה מיוחדת לדאגה. שנה נוספת חלפה, ואיתה תחושת החיסרון גדלה והחלה לתפוס מקום בבתינו. כשהשנה השלישית חלפה והמצב לא השתנה – מצאנו את עצמנו בפעם הראשונה בחיינו, שני הילדים המפונקים, במצב לא מוכר ואפילו מוזר, ללא הכנה מוקדמת. רצינו מאוד משהו – ופשוט לא קיבלנו אותו. ולא מדובר במותרות, למרות שגם אותם לא חסרנו, אלא במשהו בסיסי כל כך שכל זוג עורג אליו: לחבוק ילד משלו.

וכך חלפו להן חמש וחצי שנים. אני כותב שנים, וחושב לעצמי שזה אולי כמו נשמע מילה קצרה שקל לומר, אבל קשה מאוד להמשיך להחזיק. כל שנה שחלפה, היתה עבורנו 12 שיברונות לב, בהם מגלים שגם החודש לא זכינו להיפקד. פתאום זה חגים עם בית ריק, חול המועד מייגע, מלחמות רבות ועקובות מדם מול הייאוש המשתלט, ולהמשיך לקבל שלוש הצעות רצופות של קוואטר מאותו בן אדם – ולהישאר עובדי ה' שלא מקנאים, על אף הקושי הגדול.

בשנה השישית, לקראת פורים נוסף בלי שמחה, בלי ילדים להתחפש איתם, זו הייתה הפעם הראשונה שהרגשנו שאנחנו פשוט לא מצליחים לשמוח, לא משנה מה. תענית אסתר לקראת ערב, נכנסו לפורים עם הזעקה של אסתר במזמור מתהילים "אלי אלי למה עזבתני".

עוד באותו נושא

פרסום הנס | "מחורבן לתקומה של הגוף והנפש"


3

ואז באורח מפתיע לחלוטין, אני מקבל טלפון, אשתי על הקו: 'מתי קריאת המגילה? אני באה', אני שומע אותה בקול מלא שמחה, לאחר שהכריזה באוזניי קודם לכן שהיא לא מוצאת בעצמה כוחות אפילו לקיים את מצוות היום. 'אבל איך…? מה קרה?', אני שואל אותה, מנסה להבין פשר השמחה. 'תקשיב, אתה יודע שאני לא אישה של הארות, אבל אמרתי לעצמי: 'חגית קומי, לפחות תקראי את פרק כ"ב בתהילים המיוחס לאסתר המלכה שבע פעמים, כמו ששמעתי מהרבנית ימימה, כסגולה גדולה. לפחות תעשי משהו קטן'.

פתחתי ספר תהילים, ובפעם הראשונה שאני קוראת את הפרק, אני מתחילה לבכות, ובכל פעם שאני קוראת שוב את הפרק – הבכי פורץ ממני, כל פעם ממקום עמוק יותר, בתוך הלב השבור שלי. כך שבע פעמים, ובסוף, הרגשתי פתאום משהו חזק שלא הרגשתי מעולם: הרגשתי את הדמות של אסתר המלכה, בכבודה ובעצמה, באה אליי ואומרת לי: 'חגית, קומי תלבשי בגדי מלכות, לכי לקריאת המגילה, ואני אפעל בשבילך שיהיו לך ילדים'.

כמובן שלתפנית כזאת לא ציפיתי, ניתקתי והתחיל ה'ברכו' של ערבית, שומע את המגילה ומרגיש את הדמות של אסתר ממש בעצמות, והפעם, לא רק את ה'למה עזבתני', אלא גם את ה'כי לא בזה ולא שקץ ענות עני' של אסתר. כשחזרנו מקריאת המגילה, אשתי שאלה אותי בחיוך ממתיק סוד: 'תגיד, אם תהיה לנו בת, תסכים שנקרא לה אסתר?', ואני חייכתי אליה ואמרתי: 'אסתר זה שם נפלא'.

תאמינו או לא, אבל שלושה חודשים לאחר מכן זכינו להיפקד. מה שאומר שתאריך הלידה המשוער היה בחודש אדר, מה שכבר ראינו בו השגחה עצומה, אך הלידה התעכבה והתעכבה, ורק ביום תענית אסתר, נולדה לנו ברחמי שמיים בת מתוקה, ויקרא שמה בישראל… אסתר, למשפחת מלכה (זהו שם משפחתנו)".

החיים שאחרי הנס: "ברור שכל החיים שלנו השתנו. אחרי שנים של מלחמה עיקשת, של הסתרה, של חושך גדול, הרגשנו איך קוים בנו 'ונהפוך הוא' כפשוטו – והיגון הפך לשמחה והאפילה לאור גדול. אחרי שניסינו כמעט כל סגולה שכתובה (מפטיר חנה בראש השנה, תפילה בערב שבועות ועוד ועוד) התחושה הכללית כשסגולות לא 'עובדות' קצת מחלישה, אבל דווקא אחרי שנושענו – גיליתי למפרע שהרבה מהן עבדו, ובגדול, רק שהיה צריך זמן כדי שיתגלו.

כך למשל, כמה שבתות אחרי הלידה שכנים יקרים הכינו לנו סיר דגים לשבת, ושלחו לנו את הסיר, לא פחות ולא יותר מאשר עם בנם בן החמש. ואני מסתכל עליו מופתע, ותוהה לעצמי מי שולח סיר דגים (חם!!!) עם ילד בן החמש…? ופתאום, כשאני מקבל מידיו את הסיר, אני נזכר שאנחנו היינו ה'קוואטר' של הילד הזה… ואיך לפני חמש שנים קיבלתי מאשתי את התינוק להעביר אותו לברית, וכעת הוא ודווקא הוא, מעביר לי את הסיר. כאילו מן השמיים מרמזים לי שלתינוקת, אסתרי שלנו, זכינו גם בזכות אותו קווטר לפני חמש שנים.

הנס שלנו. אסתר מלכה

התחושה שלנו היא שהילדה הזו, היא תוצר של כל התפילות שהתפללנו והתפללו עלינו. ברוך ה', אנחנו רואים שהרבה שלבים בגידול ובהתפחות שלה גם בשלבים של אכילה, של גמילה מטיטולים וכדומה, עוברים בצורה פשוטה ואין ספק שזה התפילות של כל השנים. לפעמים כשצריך לכעוס עליה, בגלל מעשה שעשתה, אנחנו אומרים לעצמנו בלב: "איך אפשר לכעוס עליה? איך אפשר לכעוס על תוצר של תפילות ונסים?".

חנוכה שלנו היום: "לפני מספר חודשים נולד לנו בן נוסף, מיכאל בן חודשיים והבית שלנו מלא אור. אבל חשוב לנו להגיד מילה אחת גם לזוגות שנמצאים במצב שאנחנו היינו בו, בציפייה הלא פשוטה לילדים. אנחנו יודעים כמה הקושי הזה גורר עימו גם לא מעט קשיים נוספים שבאים לידי ביטוי עם החברה, בתוך הזוגיות, מול עצמינו ועם האמונה.

מרגישים לפעמים שנשאבים למקומות שלא היינו רוצים להישאב אליהם לעולם, והתנהגויות שלא היינו מאמינים שכך נתנהג, והנטייה הכי פשוטה זה לברוח, 'לדלג' על הקושי, ולהסיח את הדעת ממנו.

עוד באותו נושא

מתירים את קשר השתיקה סביב זוגות מאותגרי פוריות

אבל אחרי הכל, הדבר הכי נכון זה לעבור בתוך הניסיון הזה, לא לפחד להיפגש עם הקושי ולהרפות, להיות מוכן לקבל את התכנית שהקב"ה ייעד עבורנו, לא להתעסק בשאלות בסגנון של 'למה דווקא אני?', כי לכל נפש ונפש הקב"ה נותן את המצבים שעל ידם נזכה לשלמות ולתיקון. הנשמה שלנו מרגישה בהרפיה שלימות ועוד דברים ערבים שאי אפשר להסביר אותם במילים, והכי חשוב לזכור שהקב"ה אוהב אותנו מאוד, גם כשנראה לנו במציאות שאין אף אחד שצריך אותי, ואין כל כך מי שישאל עליי ויתעניין בי.

אנחנו רוצים לציין לטובה את ארגון אדו"ה המסייע למשפחות מאותגרות פוריות, כמו שהם קוראים לזה, שנותן תמיכה, אם זה במפגשים חודשיים עם זוגות ובני משפחה של זוגות במצב דומה, והן בשבתות משותפות שנותנות המון כוח".

תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו