אתר הבית של המגזר הדתי
דואר אדום
זמני היום

המשחק הפוליטי: בין דעות קדומות לעובדות

הצדדים במפה הפוליטית לא מצליחים להגיע להבנות ולהסכמות, מה שיוצר כעס ותסכול שמובילים את הצדדים להתייחס זה לזה בצורה מקטינה, מבזה, צינית ואגרסיבית. אך האם הדבר חייב להראות כך?

המשחק הפוליטי: בין דעות קדומות לעובדות
  צילום: יונתן זינדל / פלאש 90

בחירות נוספות בפתח. הצדדים במפה הפוליטית לא מצליחים להגיע להבנות ולהסכמות ומתבצרים כל אחד בעמדתו שלו. ישנו כעס ותסכול רב במחנה הימין על מחנה השמאל, ולהיפך. כעס ותסכול שמובילים את הצדדים להתייחס זה לזה בצורה מקטינה, מבזה, צינית ואגרסיבית. אך האם הדבר חייב להראות כך?

לאורך השנים הממסד האקדמי הביא לאנושות תובנות בנוגע למציאות המורכבת בה אנו חיים, תוך התבססות על ממצאים מחקריים שהצטברו ברחבי העולם. החשיבה המדעית מכירה בכך שהמציאות לפעמים פועלת בצורה מנוגדת לאינטואיציה, ומאפשרת לציבור להתבונן באופן ביקורתי, מושכל ונטול פניות על סיטואציות חברתיות מורכבות וטעונות. בפועל, עולם האקדמיה נותר מחוץ לדיון הפוליטי העכשווי… עובדות? נתון לפרשנות. ניתוח? למי יש זמן. מסקנות? אג'נדה מוכתבת מראש.

עוד באותו נושא

בחירות ומדליות: סיכום אירועי 2019, חלק ג'

לאור זאת, אנסה לתרום לדיון הפוליטי, לא על ידי נקיטת עמדה פוליטית, אלא על ידי שיתוף נקודת מבט אקדמית חדשה על המתרחש שביכולתה לייצר שיח שונה ומקרב.

על פניו, ניכר שכל חברה אנושית מודרנית מורכבת משתי קבוצות. קבוצה שמרנית וקבוצה ליברלית. רפובליקנים ודמוקרטים, ימין ושמאל אם תרצו. מאפיין עיקרי המבדיל בין שתי הקבוצות הללו היא מידת ההעדפה הקבוצתית – כלומר, המידה בה יש חיבה יתרה לאנשים שדומים לנו על פני אנשים ששונים מאתנו. השמרנים, מעדיפים להיות עם אנשים שדומים להם ולהתרחק מהשונה, מהזר והלא מוכר. לליברליים נטייה פחות חזקה להיקשר לקבוצה ולכן הם הרבה יותר אינדיבידואליסטים – חיים את חייהם, אזרחי העולם הגדול.

מחקרים חדשים בהובלת חוקרים מאנגליה ומגרמניה מצביעים על כך שלמידת העדפת הקבוצה (in-group favoritism) יש מרכיב גנטי, תורשתי. כלומר, החברה האנושית, מסתבר, בנויה בו זמנית משמרנים ומליברליים. אלו שיתרחקו ממצבים לא מוכרים ואלה שיתקרבו אליהם. אלה שישמרו על המסורת ואלו שיחפשו לאמץ רעיונות מתרבויות אחרות. בקיצור, שומרי גבולות ופורצי גבולות. ניכר שפער זה קיים מלידה.

מה זה אומר לנו בעצם? הקיום החברתי-האנושי משחק, ככל אורגניזם על פני היקום, בכללי האבולוציה. בכללי האבולוציה, מה שלא עובד לא נשאר. מתפוגג. נעלם. ועם זאת, החברה האנושית מייצרת בעקביות רבה הן שמרניים והן ליברליים וניכר שלא אלו ולא אלו צפויים להיעלם בזמן הקרוב.

אפשר לטעון שחברה אנושית ברת קיימא זקוקה לשני הצדדים – הצד ששומר על הגבולות והצד שפורץ את הגבולות. ללא שמירת גבולות אנו פתוחים לאי וודאות ולסכנות שונות ומשונות לקיום הקבוצה. ללא פריצת גבולות, החברה תתנוון ותהפוך ללא תחרותית מול חברות אנושיות אחרות. כמו כן, ללא פריצת גבולות לא מתאפשר שיתוף הפעולה החשוב מול קבוצות ותרבויות אחרות.

אם כן, האינטראקציה המתמשכת ומאבקי הכוח בין השמרנים והליברליים מייצרים חברה דינאמית ובריאה. כאשר צד אחד מגזים, הצד השני דואג לאזן אותו כי האמת היא שאין תשובה אחת נכונה. האמת היא שיש שאלה של מינון, איזון, מתיחת גבולות, ניסוי וטעיה.

התנועה המתמדת בין שמרנות וליברליזם היא לא דבר חדש והיא נכונה כמעט לכל מקום בעולם. משבר הברקזיט שמדגיש את הקיטוב בין הגישות בחברה האנגלית, עליית הימין הקיצוני בעקבות מדיניות ההגירה באירופה, מדיניות "אמריקה תחילה" הבדלנית של טראמפ בהיפוך לפתיחות של שלטון אובמה – אלו כמה דוגמאות לצורך לחזור לשמור גבולות לאחר תקופה של פריצת גבולות שהוביל הליברליזם בעולם המערבי.

כל ניסיון שלנו לשנות את הצד השני כדי שיהיה דומה לנו הינו חסר תכלית. ניכר שהפער בין שמרנות לליברליזם נחוץ במשחק האבולוציוני. בפעם הבאה כשתרגישו כעס, תסכול, וזלזול ביריב הפוליטי שלכם, תזכרו ותפנימו, התפקיד של הצד השני במפה חשוב לא פחות מהתפקיד שלכם. במשחק האבולוציוני, מה שלא עובד לא נשאר. מתפוגג. נעלם.

ד"ר בן בולמש, חבר סגל בפקולטה לניהול טכנולוגיה במכון הטכנולוגי חולון (HIT) ומרצה במכללה האקדמית אשקלון.

תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
3 תגובות - 3 דיונים מיין לפי
1
מאמר מעניין - חומר למחשבה
התמים | 25-12-2019 7:02
אבל נסה לספר זאת לביביסטים שטופי המוח. אצלם לא תיתכן דיעה אחרת לגיטימית. מי שלא תומך בנתניהו המלך - הוא בוגד ועוכר ישראל. אין שמרן וליברל - יש שחור ולבן, נאמן ובוגד. שבת שלום לעמישראל.
2
מעניין מאוד וכתוב היטב. תודה בן על עוד מאמר
⁰אופיר | 25-12-2019 10:46
מעניין מאוד וכתוב היטב. תודה בן על עוד מאמר
3
מאמר מעניין
אסנת | 26-12-2019 6:41
המאמר מסביר בצורה כל כך רגישה ופשוטה את השוני של כל גישה והחשיבות שלה. מאמר מעניין מאוד.