פרופסור רות גיבזון, מומחית לפילוסופיה של המשפט ומשפט חוקתי, כתבה היום (שני) בעמוד הפייסבוק שלה פוסט בו היא פונה אל בית המשפט בבקשה שלא לדון בעתירה כנגד הטלת המנדט להרכבת הממשלה על ראש הממשלה המכהן, בנימין נתניהו, וזאת בשל היותו מצוי תחת כתב האישום שעל הגשתו הצהיר היועץ המשפטי לממשלה.

גיבזון כתבה כי היא מציעה לבית המשפט כי: "יודיע בבירור שהוא נמנע מרצון מן ההכרעה המשפטית בשל אי שפיטותה. אני מבקשת שלא יפסוק כי בשל שתיקת החוק או בשל הוראות המאפשרות לראש ממשלה תחת כתב אישום לכהן עד הרשעה חלוטה התמודדותו וכהונתו חוקיות".

"אני מבקשת גם שלא יפסוק כי יש איסור משפטי על התמודדות ועל כהונה. אלא שיאמר בפה מלא כי החוק הכתוב אינו חד-משמעי, וכי פרשנות מרחיבה של החוק כדי לענות על השאלה הזאת (שלעתים יכולה להיות מתבקשת) אינה בתחום סמכותו".

"שאלה פוליטית כמעט טהורה"

גיבזון הוסיפה: "השאלה אם כתבי אישום בשחיתות פוסלים ראש ממשלה מלהמשיך לכהן או להיבחר מחדש ולהרכיב ממשלה חדשה – בייחוד כאשר כתבי האישום ברורים ומוצגים באופן מלא וגלוי בפני הבוחרים – היא שאלה שבהעדר חוק ברור צריכה לקבל מענה מציבור הבוחרים עצמו. זו כרגע אינה שאלה משפטית, אלא שאלה פוליטית כמעט טהורה".

"אין לשופטים כשירות מיוחדת לתת לה מענה שתהיה לו לגיטימציה ציבורית. בדמוקרטיה, ההכשר לפעילות השלטון מבוסס על המנדט שקיבלו מהבוחרים. השאלה איננה מה אומר החוק. החוק עמום. יש בו פנים לכאן ולכאן. לכן השאלה היא מי מחליט".

עוד כתבה: "לגבי זהות ראש הממשלה המיועד אין שום עדיפות לשופטים או משפטנים. המחליטים הם הבוחרים, מנהיגי הציבור, ונשיא המדינה שסמכותו להטיל את הרכבת הממשלה על פי החוק. אי הבהירות בחוק משמעה כי שיקול הדעת של כל אלה בהחלטתם למי להצביע, במי לתמוך ציבורית ועל מי להטיל את הרכבת הממשלה אינו מוכתב על ידי החוק".

לסיום כתבה גיבזון: "זה המצב המשפטי הקיים. וזו לפי דעתי חובתם של השופטים. הן כלפי שבועתם והן כרשות שלטונית הכרחית וחיונית בדמוקרטיה כמשטר של איזונים ובלמים".