הרב רונצקי פורש: המבצע לעצירת המשט – מהלך הכרחי
הרב אביחי רונצקי, הרב הצבאי הראשי, פורש והוא בדרכו לחזור לישיבה באיתמר ל"זמן אלול" ולעשות את שביל ישראל ביחד עם אישתו. לדעתו העשיה בתחום תודעה יהודית מניבה פירות, המבצע לעצירת המשט לעזה היה מחוייב המציאות וגם על המלחמה שנערכה נגדו ע"י עיתון 'הארץ'.

כשהתקשרתי השבוע לפלאפון האישי של תא"ל הרב רונצקי בבקשה לערוך עימו ראיון לקראת פרישתו מהתפקיד, הוא הפנה אותי לעבור דרך "דובר צה"ל". הנימוק של הרב לא עבר דרך צינורות הדיסטנס והדרגות. "אני עדיין חייל בצה"ל", הסביר לי הרב בעדינות, "אי אפשר לראיין חייל מבלי לעבור דרך דובר צה"ל" סיים הרב בענווה כביכול היה איזה סמל מחלקה.
את השבתות שלפני השחרור שלו הוא כמובן סגר בעוד כמה בסיסים בשטח, להיות עם החיילים בחזית, לשוחח, לתמוך ולחזק. אז מה אם אוטוטו הוא משתחרר…
התת-אלוף הזה הוא אלוף בלהיות פשוט. אלוף בלהיות כלל ישראלי. אלוף בלהיות הרב הצבאי הראשי של צבא ההגנה לישראל. ראיון פרישה מהתפקיד בו עשה הרב רונצקי מהפיכה, והגדיר מחדש את תפקיד הרבנות הצבאית כמחזקת רוח הלחימה בצה"ל.
איך הרב מסכם 4 שנים בתפקיד הרב הצבאי הראשי בצה"ל?
אני חושב שהצלחנו לממש את המטרות שהצבנו לעצמנו לפני הכניסה, שהן היו בעיקר בשני תחומים: האחד, ליצור חיבור טוב יותר בין הרבנים הצבאיים לבין היחידות בעיקר הקרביות, ולגרום לכך שהרבים הצבאיים יהיו ממש חלק מהיחידה.
השני, בהקמת תחום "תודעה יהודית" והקמת "תחום הלכה" – שהיו קיימים לפני כן בצורה מאוד מינורית, וב"ה שילשנו, שדרגנו והבאנו אותם למקום הרבה יותר רחב.
כמובן שעוד דברים השתנו אך אלו עיקרי השינויים המבורכים.
האם היו לרב ציפיות לגבי התפקיד? האם היו הפתעות?
לא. מכיוון שהכרתי את המערכת הצבאית כבר הרבה שנים לפני התפקיד הזה.
כיצד הרב מתייחס לאירוע המשט לישראל?
זהו מהלך שהיינו חייבים לעשות, והגיע להיכן שהגיע. אני לא בקי בפרטים וגם לא בהכנות למבצע, אך באופן כללי אני חושב שסוג כזה של מבצעים הוא מצויין.
רבים רואים את עיקר חידושך בחיל הרבנות הצבאית, בשינוי ייעודו של החייל מאחראי לסיפוק שירותי הדת בצבא לאחראי על מתן רוח הלחימה בצה"ל, תפיסה זו הולידה מתקוממים רבים מתוך הצבא ומחוצה לו כיצד התמודדת עם ההתנגדות?
לא יודע מי רצה להתנגד, מבחינתי העיקר שהמפקדים בצבא היו מעוניינים שהחיילים שלהם יעסקו בנושאים של יהדות, אנחנו השתדלנו גם להציע להם תוכניות שמתאימות להם.
גם הרמטכ"ל עצמו אמר לי בטקס החלפת התפקידים, והוא חזר על כך כבר הרבה פעמים בפעמים שונות שברור היום שהרבנות הצבאית היא דוחפת ומחזקת את רוח הלחימה.
בעבר הייתה עשייה כזו ברבנות הצבאית אך בצורה מאוד מינורית, ואנו פשוט הרחבנו אותה ליעדים הרבה יותר גדולים.
האם יש הבדל בין איך שהצבא רואה את תפקידה של הרבנות הצבאית לבין איך שהיא נתפסת בציבור הרחב?
אין הבדל. הן אותו הדבר בדיוק. הרבנות לא אחראית רק על הדתיים בצבא, אלא היא אחראית על כל צה"ל מהבחינה של היהדות. הרבנות הצבאית אחראית על עיסוק בנושאים שונים ממקורות היהדות, לדוג' התגברות על הפחד, כלל ופרט וכדו' כל נושא שקיים. למשל "ערכי רוח צה"ל", אנחנו כתבנו פורמט של ערכי רוח צה"ל – ממקורות היהדות!
במהלך כהונתך הקמת ברבנות הצבאית את "תחום תודעה יהודית", מה ייחודו של תחום זה, ובמה הוא שונה מחיל החינוך?
אף על פי שחיל החינוך אמור לעסוק באותם נושאים בהם אנו עוסקים, ההבדל בינינו הוא שהם עוסקים בנושאים אלו דרך הפן של כל אומות העולם – לדוג' דרך הצגות וכדו' ואנו עוסקים בנושאים הללו מתוך מקורות היהדות. המנדט שניתן לנו בכך הוא פתוח לגמרי בכל מה שקשור למקורות היהדות.
כל מה שאנו עושים מיועד לכלל היחידות, ומפקדי היחידות הם שמעוניינים ומבקשים מאיתנו להביא את התודעה היהודית לכלל חייליהם.
עוד אחד השינויים המשמעותיים שעשית היה להגדיר מחדש את תפקידו של הרב הצבאי כמחזק את רוח הלחימה, ובהתאם לכך, הכנסת יותר רבנים צבאיים בעלי עבר צבאי קרבי, האם השינוי הורגש וחדר אף בדרג הלוחם?
בהחלט כן. אנו משתדלים שרבני היחידות יחוו יחד עם החיילים את הלחימה, וזה דבר שאי אפשר להשיג חוץ מלטעום את זה בעצמך לפני כן.
הרבה מהרבנים היום הם לוחמים בעצמם. וכשאנו מפרסמים בעיתונים לקראת הגיוסים שאנו מחפשים כאלו שיבואו להיות רבנים צבאיים אנו רומזים לכך שזהו רצוננו.
כמובן שזה לא תנאי מוחלט אך אנו רוצים מאוד שהרבנים הצבאיים יהיו בעלי רקע קרבי או בעלי פן קרבי.
במהלך השירות סגרת בצבא הרבה שבתות וחגים בבסיסי הצבא, כיצד התייחסו לכך החיילים? וכיצד התייחסו לכך משפחתך?
מצויין. גם מג"דים ומ"פים לא מגיעים הרבה הביתה. זה חלק מהתפקיד, וזה באמת חלק משמעותי ממנו.
דווקא בשבתות שאין לו"ז מסודר בצבא וזה זמן חופשי, אז אפשר לעסוק הרבה בשיח עם החיילים. וזה חשוב דווקא כשזה בא מהדרגים הגבוהים. בזמן הזה אתה נפגש עם כל הקבוצות וכל המסגרות, הפיקוד וחיילי היחידות ובתוכם גם חיילים בודדים. וב"ה החיילים שנפגשתי עימם טובים מאוד.
היו לך מספר חיכוכים בזמן התפקיד עם עיתון "הארץ", על טענות של פעילות פוליטית, החזרה בתשובה בצבא, ועוד אמירות שלך שעוררו התנגדות מצד גורמים שונים, כיצד אתה רואה היום את התערבותה של התקשורת בצבא? והאם הדבר השפיע עליך לכיוון מסוים?
עלי זה לא השפיע. רק דרבן יותר כי אתה מבין מאיפה זה מגיע – מאנשים שהשקפת עולמם ידועה, ואני חושב שהיא לא לאומית. אך רוב המפקדים והרמטכ"ל עצמו מאוד בעד הנחלת ערכי יהדות – כי הם רואים ויודעים שזה מקור של כח. הם רואים שתחום תודעה יהודית זה כר נרחב לצאת ממנו לעשיה.
האם במחשבה לאחור ישנם דברים שהיום לא היית עושה אותם?
לא. גם לא חשבתי על כך ,אך לא נראה לי בכל אופן.
כחוזר בתשובה, מה יחסך להחזרה בתשובה בצבא?
זה סיפור ארוך.. יש מקום לכך, אך לא צריך לקרוא לזה בשמות תוקפניים. הרב קוק מדבר על כבוד וחיבה, הכרה וקיום של הדת. חשוב לחבב את ערכי היהדות על האנשים, וכשמציגים את היהדות בצורה נעימה על פי אמות המידה שאנשים חיים היום, בהתאמה אליהם ובשפה מובנת להם זה נכון. השלבים אותם מתאר הרב קוק הם מאוד נכונים ומדוייקים, קודם כל יש להנחיל כבוד ליהדות ולחבבה.
תודעה יהודית עוסקת בנושאים הללו על ידי מתן הרצאות, חומר כתוב ואתר אינטרנט מושקע.
ומדרשה ניידת שעוברת בשטח ומעבירה שיחות לחיזוק הלוחמים.
האם פעילות זו של תחום תודעה יהודית מניבה פירות בשטח?
בהחלט כן. הפידבק הגדול לפעילות התחום הוא הביקוש עצמו של עוד חומרי תודעה יהודית מצד המפקדים. זה מוכיח שהם שמחים בכך, מתעניינים בכך ומעוניינים בכך. כמובן שהכל צריך להגיע במינון הנכון. בעופרת יצוקה הרבנים הצבאיים היו בכל מקום, גם לפני הכניסה עצמה לבתים, ואף בפועל נכנסו לעומק השטח עם החיילים הלוחמים.
מה תכנוניך כעת לאחר השחרור?
בעז"ה אני אחזור לישיבה באיתמר ב"זמן אלול". עד אז אני הולך לעשות את 'שביל ישראל' עם אשתי.
לסיום, המלצה לאור נסיונך לרבצ"ר החדש, הרב רפי פרץ.
אין לי חידושים לומר, אני חושב שיש בסיס שנבנה בכל יחידות הרבנות הצבאית והוא צריך להיכנס עכשיו לכל ענף וענף, לכל תחום ותחום, ולהרחיבו ולפתחו עוד יותר.
הראיון פורסם בעלון השבת ראש יהודי
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו