לפני כחודש, במהלך הנסיונות הכושלים להרכיב ממשלה אחרי הבחירות בספטמבר, גולשים ברשת העלו פתרון משעשע לפלונטר הפוליטי: "גם נתניהו וגם גנץ החזירו את המנדט להרכבת הממשלה, אולי כדאי שהנשיא ריבלין פשוט יחזיר את המנדט לבריטים". אך מעבר לבדיחה על מצבנו העגום, בפועל גם לבריטים יש פלונטר פוליטי משלהם: סאגת ה"ברקזיט", שנמשכת כבר כמעט 4 שנים והובילה למשבר פוליטי חמור לא פחות מזה שנרשם בארץ. הדמיון העיקרי בין המשבר הישראלי והבריטי נמצא בקמפיינים של שניים מהשחקנים המרכזיים בהם: בוריס ג'ונסון וגדעון סער.

מאז שהציבור הבריטי הצביע בעד הפרישה מהאיחוד האירופי בשנת 2016 נרשמו בפרלמנט אינספור דיונים, הצעות וניסוחים להסכמים מול האיחוד שיאפשרו לבריטניה לפרוש מבלי לגרום לפריצת משבר כלכלי – אך בכל השנים הללו לא נמצא רוב בפרלמנט לאישור ההסכם, שאמור היה להסדיר את תנאי הפרישה ולהביא להשלמתה. בדומה לתוצאות משאל העם שהוכרע באחוזים בודדים (רק 52 אחוז מהציבור הצביע בעד הפרישה, לעומת 48 אחוז שהתנגדו), גם בפרלמנט הדעות היו חלוקות מאד והובילו לשיתוק פוליטי ממושך.

השיא הגיע ביולי האחרון כשראש הממשלה תרזה מיי החליטה להתפטר מתפקידה, זאת אחרי שהצעותיה להסכם נדחו על ידי חברי הפרלמנט 3 פעמים ברציפות. בשלב הזה המיאוס מהברקזיט כבר היה כל כך גבוה, עד שרשת "סקיי ניוז" השיקה ערוץ חדשות נפרד בשם "Brexit Free" ("נטול ברקזיט"), בו שודרו מהדורות חדשות שהתעלמו לחלוטין מהנושא. השיתוק הפוליטי וההתעסקות האינסופית בברקזיט יצרה תסכול רב בקרב כל הציבור הבריטי: אלו שהתנגדו לפרישה רק רצו שהנושא כבר ירד מסדר היום, ואלו שתמכו התעצבנו מהעיכובים החוזרים ונשנים בקידום התהליך וההסכם, שגם ככה נתפס כמסובך ולא רלוונטי לחייהם האישיים, ורצו שהפרלמנט יסיים כבר עם ההתעסקות בברקזיט ויעבור לטפל בדברים אחרים.

https://www.youtube.com/watch?v=dCOstzc7u9A

ג'ונסון ניצל את התסכול לקמפיין

בדיוק בשלב הזה נכנס לתמונה בוריס ג'ונסון, שזיהה את התסכול הציבורי הנרחב ומיקד את הקמפיין שלו למסר ישיר ופשוט: רק הוא מסוגל להוביל את בריטניה לפרישה מהאיחוד האירופי. זה התחיל בפריימריז לראשות המפלגה השמרנית, כשג'ונסון התחייב להשלים את הברקזיט עד ה-31 באוקטובר – וזכה בזכות ההבטחה הזאת לתמיכה חסרת תקדים במפלגה, שהובילה אותו לניצחון סוחף ולראשות הממשלה. גם אחרי שנבחר ג'ונסון המשיך לחזור על הבטחתו לשמור על הדדליין, ועשה ככל האפשר כדי לעמוד במילתו עד הרגע האחרון, אך ללא הצלחה.

כשה-31 באוקטובר חלף ללא אישור של הפרלמנט להסכם, ג'ונסון הבין כי השיתוק לא יוכל להיפתר בהרכב הפרלמנטרי הנוכחי – וכתוצאה פיזר את הפרלמנט והודיע על בחירות בזק. גם בקמפיין הבחירות ג'ונסון חזר על המסר שהוא היחיד שיוכל לסיים את משבר הברקזיט, כשהפעם תאריך היעד היה ה-31 בינואר. המסר הזה רק התחדד כשהוצב מול הקמפיין של ג'רמי קורבין ומפלגת הלייבור, שסירב להגיד כיצד יפעל בנושא הברקזיט ורק קרא לערוך משאל עם חדש על הנושא. ג'ונסון ניצל את העמימות הזאת כדי להדגיש את הטענה שלו: קורבין רק ימשיך את חוסר הוודאות, ורק הוא ישים סוף לפלונטר.

הרצון של ג'ונסון להדגיש את יכולתו לפתור את המשבר התבטא לא רק בטקסט עצמו, אלא גם באסטרטגיה הכללית של הקמפיין. אם בדרך כלל המפלגות ממקדות את הקמפיין שלהם במחוזות שבהם נרשם קרב צמוד בין המפלגות בפעמים הקודמות, הפעם השמרנים כיוונו גם למחוזות שתמיד נחשבו כמעוז של הלייבור. המטרה של ג'ונסון הייתה להשיג את תמיכתם של אלו שמעולם לא הצביעו למפלגתו – אך כן הצביעו בעד הפרישה מהאיחוד האירופי, בתקווה שהם יהיו מוכנים לזנוח את נאמנותם המפלגתית ולהצביע לו כדי לסיים את הברקזיט. בסופו של דבר המהלך השתלם: השמרנים הבטיחו רוב מוחלט בפרלמנט כשזכו ב-365 מושבים לעומת 203 ללייבור, שספגה את הפסדה הגדול ביותר מאז 1935.

מה גדעון סער למד מבוריס ג'ונסון?

ואיך כל זה קשור לגדעון סער? מהתנהלותו בשבועות האחרונים, מאז שדרש לראשונה את קיום הפריימריז לראשות הליכוד, נראה כי סער למד משהו מהקמפיין של ראש הממשלה הבריטי. המסר של סער הוא זהה לזה שהביא לג'ונסון את ניצחונו הסוחף בבריטניה: רק הוא יוכל לשים סוף לפלונטר הפוליטי ולהקים ממשלה בוודאות. סער הדגיש בכל ראיון לתקשורת כי נתניהו כבר נכשל פעמיים בהרכבת הממשלה (וזה היה עוד לפני הגשת כתב האישום נגדו שרק יסבך את המצב עוד יותר), וגם גנץ לא הצליח אחרי שנתניהו כשל. רק הוא מסוגל להצליח איפה ששניהם נכשלו.

אפילו הסיסמא שהציג בהשקת הקמפיין אתמול הדגישה את המסר של ג'ונסון. "רק סער יכול", שנראה אתמול בכל מקום בכנס ההשקה באור יהודה, הוא מסר הדומה מאד ל-"Get Brexit Done" ("לסיים את הברקזיט") שהוביל את הקמפיין בבריטניה: מתומצת, פשוט לעניין, ומדגיש את נקודת החוזקה שלו.

מצאו את ההבדלים: הסיסמאות של ג'ונסון וסער (צילומים: תומר נויברג\פלאש 90, שאטרסטוק)

בדומה לג'ונסון, גם סער הדגיש בקמפיין הפריימריז את הוודאות בהקמת ממשלה בראשותו אל מול העמימות וחוסר הביטחון שיימשך במידה ונתניהו ימשיך לעמוד בראשות הליכוד. לדבריו, אין סיכוי שהליכוד בראשות נתניהו ומפלגות הימין יגיעו ל-61 מנדטים הדרושים להרכבת ממשלה – ולכן יש סיכוי טוב שהבחירות לכנסת ה-23 יסתיימו במקרה הטוב בהמשך הפלונטר הקיים, שיכול להוביל גם למערכת בחירות רביעית, חמישית או שישית. לעומת זאת, סער ותומכיו הבהירו כי רק הוא יוכל לגשר על הפערים ולבצע את החיבורים הדרושים להקמת ממשלה כבר אחרי הבחירות במרץ – וישים סוף לשנה של שיתוק במדינה.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

גדעון סער באולפן סרוגים (צילום: אריאל ליבא)

בשני הקמפיינים היה גם דדליין ברור לסיום המשבר: אם בברקזיט ג'ונסון הדגיש את ה-31 באוקטובר כתאריך הפרישה הסופי שכבר לא נתון לדיון, גדעון סער הבהיר במקור כי ניתן להרכיב ממשלה בראשותו לפני סיום 21 הימים ופיזור הכנסת ה-22. אמנם גם בישראל וגם בבריטניה המנהיגים לא עמדו בתאריך היעד המקורי בגלל התנגדות פנימית (של הלייבור במקרה של ג'ונסון, ושל תומכי נתניהו במקרה של סער), אך זה לא עצר אותם מלהמשיך ולהבהיר את יכולתם הבלעדית להביא לסיום המשבר המתמשך. בבריטניה המהלך השתלם מאד לבוריס ג'ונסון. האם גם הסיפור של גדעון סער יסתיים בצורה דומה? נדע בקרוב.