דבר תורה על פרשת וישלח – המתמודד האמיתי

די לגלות די. להיתחדש. נוסעת בזמן חדש הרב שכח את סיבת הגרוש שמופנמת במילה יעקב .אמר עשיו על זה כי יעקבני פעמיים ולקח ממני בכורה. יעקב מהמילה לעקוב אחר הגלות. במקום להיתיישר לקראת ישראל הישר. הרי האל גרש אותו גלותי זה . לא אהב מניפולציות שלו. הוא איש תם יושב אוהלים שמעיד על שכל.כל הזמן מתמרן מחפש דרכי תימרון כדי לקבל מה שמגיע לו שכח דרכי יושר. כמה רלוונטי להכאיב לימינו. כל הכהונה הגלותית לסוגיה שנישענת על הבחירה. ועושה תימרונים ופניה לא מופנות לאל שדורש הכי ישר ולא תימרון. הרי יעקב סולק גורש על ידי האל שהיכריע. קישטא גלותי . ארצי ישרה. אכן אתה הניבחר אבל שכחת אותי. כמה אני דורש תמימות ויושר בהם כרוך המוסר שכחת להפנות מעלה את העיניים . כמו היום הכהונה לסוגיה שולטת מלאה תימרונים וגלות עצומה. יעקב הוא לקח ענק לסוגי הכהונה היום. אל תחזירו אותנו בחזרה לגלות כי זה מה שאתם רוצים. אתם מלאים גלות נאחזים בה בשיניים גם בגלל הכסף. צריך לנתק ולהיתנתק מכספי זרים לעמול מזיעתנו מעמל גמולינו ממש

מיעקב - לישראל בס"ד. מיעקב - לישראל." מתרבות של עקב" לתרבות של יושר ועוצמה.  לכתחילה גדל יעקב בתרבות של "עקב" המסמלת בעיקר התגוננות  ואשר מייצגת את ההשגחה בצורה לא מחמיאה לאמור יה- עקוב"  ואשר  במהות התבטאה בשני אופנים. :  התמקדות בעקבם של אחרים כאמצעי של ניתור והתגוננות. ושנית . נגררות שכזו אחר עקבותיהם של אחרים.  בתרבות שכזו אי אפשר לשוב לארץ ישראל ולהתחיל את המסע הארוך אלי הייעוד של היות ברכה לכל האנושות לולהכין את העולם למלכות שדי . לפיכך בטרם נכנס יעקב ממש לארץ ישראל  . העביר אותו הקב"ה בתהליך של כעין "ברית מילה".  להפוך את מילת הגנאי לכאורה הפוגעת גם בשם הוויה   יה- עקוב" לשם המתוקו המוכיח כי האל - הק"בה הוא ישר    מין ברית של  מילים חדשות ,שמגמתן לדחוק את תרבות העקב. ובמקומה להנחיל ולהשליט את תרבות היושר והעוצמה.  להפוך את תדמית האלוהות מיה- עקוב לישר-אל  במסגר