מה הדין בנהג מונית שלא הסכים להפעיל Waze

מה הדין באדם שהזמין מונית, וכאשר הגיעה המונית נכנס לתוכה והנהג הפעיל את המונה. הנוסע ביקש מהנהג שיפעיל waze כדי לדעת מהי דרך הנסיעה הקצרה ביותר, אולם נהג המונית סירב?

מה הדין בנהג מונית שלא הסכים להפעיל Waze
  (צילום: שאטרסטוק)

מה הדין באדם שהזמין מונית, וכאשר הגיעה המונית נכנס לתוכה (המזמין) והנהג הפעיל את המונה (כנהוג). הנוסע ביקש מהנהג שיפעיל waze (אפליקציה המראה מהי דרך הנסיעה הקצרה ביותר), אולם נהג המונית סירב?

בעקבות כך ביקש הנוסע לרדת. אלא שנהג המונית ביקש תשלום על ההזמנה והנסיעה עד כה. אלא שהנוסע סירב, כי הוא טוען שהסיבה שהנהג לא הסכים להפעיל זאת, כי הוא רצה לנסוע בדרך הארוכה, וכן הוא לא עזר לו כלום בנסיעה זו של מאות מטרים. מה הדין?

עוד באותו נושא

וויז בארמית מגיע: מה צריך כדי שתיסעו כמו בגמרא?

=======

הגמרא במסכת בבא מציעא (עה, ב) אומרת כי "השוכר את האומנין והטעו זה את זה אין להם זה על זה אלא תרעומת… כל דבר שאבד וחזרו בהן, מקום שאין שם אדם שוכר עליהן או מטען השוכר את האומנין וחזרו בהן ידם על התחתונה. אם בעל הבית חוזר בו ידו על התחתונה. כל המשנה ידו על התחתונה וכל החוזר בו ידו על התחתונה". ומבואר עוד (עט, א): אמר רבה בר רב הונא אמר רב השוכר את החמור לרכוב עליה ומתה לו בחצי הדרך נותן לו שכרו של חצי הדרך, ואין לו עליו אלא תרעומות.

ולפי זה יש לעיין מה המנהג היום. דבמקום שנהוג לנסוע עם waze לכאורה זו דרישה לגיטימית, וכן שמעתי דרוב הנהגים כיום משתמשים בזה לאורך נסיעתם. ולפי זה ניתן יהיה למימר שבעל המונית נחשב משנה ממנהג הנהגים שכיום רוב הנהגים מפעילים זאת (דאף שהאדם יודע מהי הדרך הקצרה, אין הוא יודע היכן יש עומס תנועה או חלילה תאונה וכדו'). ולכן היה לנהג המונית להפעיל את ה-waze לפי בקשת הנוסע, וממילא כיון שהנהג מסרב לכך, הרי הוא משנה מהמנהג וידו על התחתונה. ולכן אין הנוסע חייב לשלם לו, כי שכירות אינה משתלמת אלא לבסוף.

ואף אי תימא דישנה שכירות מתחילה ועד סוף כמבואר במסכת קידושין (סג, א) והכי נקטינן להלכה (שולחן-ערוך אבן-העזר לח, יג). אולם זהו רק כאשר היה סוף, אך אם שינה באמצע השכירות או חזר בו הדין הוא ששוכר עליהן או מטען. לפיכך, כיוון שאינו חייב לשלם לנהג מונית אלא רק בגמר הנסיעה כאשר מגיע למחוז חפצו, עד אז אין מוטל עליו החיוב לשלם.

עוד באותו נושא

העדכון שיהפוך את Waze לאפלקציה משעשעת יותר

אלא שצריך לאמוד ולשער אם באמת הנסיעה במונית קירבה אותו למחוז חפצו. כלומר, אם יקח כעת מונית אחרת (מהמקום שירד) עד מקום חפצו, האם המחיר יהא יותר זול או לא. דאם המחיר יהא זול, אזי צריך הוא לשלם לנהג המונית הראשון את ההפרש. אולם על העגמת הנפש שנגרמה לו, אין לו עליו אלא תרעומת, וכן יש לשער שלא הפסיד זמן במה שהיה צריך להמתין למונית אחרת (אולם, אם היה לו הפסד ממוני במה שנתאחר, יכול להחזיק בידו ולא לשלם את שכר הבטלה שגרם לו הנהג) (אביא דוגמא: אם למשל הוצאות נסיעה זו ממקום היציאה עד מקום חפצו עולה חמישים שקלים צריך הנוסע לשלם בסך הכל חמישים שקלים, ולכן אם ירד מהמונית הראשונה מבלי לשלם, ושילם לנהג השני רק ארבעים וחמשה שקלים צריך לשלם חמשה שקלים לנהג הראשון, והוא שלא היה לו הפסד ממוני אחר מחמת העיכוב של הזמן אבל אם היה לו הפסד ממוני מחמת שלא הגיע בזמן, יכול לעכב בידו גם את החמשה שקלים. אבל הנהג לא צריך לשלם משלו לנוסע, דאינו אלא גרמא בעלמא).

וכל זה כשירד ולא שילם לנהג הראשון, אבל אם השאלה היא בשעה שיורד מהמונית כמה צריך לשלם, נראה שאם הנהג לא הרחיקו מהדרך, רק קירב אותו ישלם לנהג את הסכום שהראה המונה מאז שהתחיל לעלות הפעימות של המונה, אבל את מחיר המינימום שגובים בעלי המניות לכל התחלת נסיעה, זה אינו צריך לשלם, מכיון שמחיר זה יצטרך לשלם לנהג השני, ואינו צריך לשלם לנהג הראשון אלא רק מה שעלה על שכר המינימום.

אולם, אם השאלה היתה בארץ בה הנהגים אינם משתמשים עם כלי זה (waze) או שאין זה כה נפוץ, חייב הנוסע לשלם לבעל המונית. או לחילופין, במקום בו הנהג מסתכל מראש במכשיר זה לדעת הדרך ילכו בה, לכאורה אין לחייבו.

=======

הרב אלחנן פרינץ הוא מחבר ספר שו"ת 'אבני דרך'

תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו