אתר הבית של המגזר הדתי
דואר אדום
זמני היום

תיסעו, כי עוד מעט לא יהיה מי שיספר

עוד מעט כבר לא יהיה מי שיספר את הסיפור. לא יהיה מי שיספר לילדים שלכם, לנכדים שלכם, לנינים שלכם. החובה מוטלת עלינו. צאו לשם, זה יהיה קשה אבל זו חובתנו. לזכור ולא לשכוח

תיסעו, כי עוד מעט לא יהיה מי שיספר
  (צילום: יעל בונפיס; תמונה קטנה: ללא קרדיט)

הייתי שם. ראיתי את מה שנשאר. את האמת שלא הרבה. לא יכולתי. לא יכולתי לתפוס. קצת קשה לתפוס. את האמת אולי הרבה קשה לתפוס.

לכל מקום יש את הסיפור שלו. בכל מקום הדמעות עולות, אבל שנייה לפני שהן יוצאות הן עושות מן סטופ כזה שאי אפשר להבין.

את האמת אולי הן קצת ברחו לפעמים. והמחנק בגרון גם הוא עולה בכל מקום, וכן, שנייה לפני שהוא יוצא ומשחרר אותי, גם הוא מחליט לעצור. לעצור ולהכביד על הנשימה.

עוד באותו נושא

מסע לפולין, הכרחי או לא? חוויותיו של תלמיד שחזר


9

אני לא יודע איך מגדירים מסע כזה. עוצמתי? מרגש? מזעזע? אולי הכל ביחד.

קצת קשה לחשוב שאת הדברים האלה עשו בני אדם. כן, קשה, קשה לחשוב על זה במציאות של ימינו, שבה יש עמותות שמפגינות נגד פגיעה בזבובים. קשה לחשוב איך לבני אדם לא נשארה אז טיפה אחת של מוסריות.

היום במבט לאחור אני לא יודע אם אפשר לקרוא לאותן חיות בני אדם. אותן חיות שרצחו שישה מליון מבני עמינו. אולי חיות ואולי בהמות, אבל לא בני אדם.

לקפוא בקור עם 3 שכבות ולחשוב שלהם לא היה כלום חוץ מחתיכת סמרטוט. להיות רעב בלי לדעת מה זה רעב אמיתי. לעבוד ולא לדעת באמת מה זו עבודה. לסבול ולא לדעת באמת מה זה סבל אמיתי.

יהודי אחד חזר לקרון רק כדי לקחת את התפילין וקיבל מכות עד שמת. ויהודי אחד נתן לחברו לדרגש לשתות את דמו רק כי היה צמא. ויהודי אחר קפץ לאש, כי ראה את גופותיהם של אישתו וילדיו נשרפות.

את הזוועות לא ניתן להכיל. את המספרים לא ניתן לתפוס. ואתה עומד שם ואתה לא מבין למה.

מה עובר לאותן חיות בראש ברגע שהן מבצעות את הזוועות? איך ילד קטן שלא יודע לדבר יכול להיות אויב של מישהו?

קצת הזוי. אולי קצת לא מציאותי. אבל זה קרה והעולם ידע ובכל זאת שתק.

אנחנו היום חיים במדינה שלנו. משהו שאז בגולה, לא היה. אנחנו היום חיים עם הורים שלנו. משהו שאז במחנות, כמעט ולא היה. אנחנו מוגנים ע"י צבא משלנו. משהו שאז בגטאות, לא היה ניתן בכלל לחשוב עליו. אנחנו אוכלים כל יום פרוסת לחם, לפחות אחת – לא משנה איזה קמח, קמח מלא, קמח לבן – אבל פרוסה אחת. משהו שאז במחנות ובגטאות, היה מספיק לבן אדם אחד למשך תקופה או לכמה אנשים ביחד.

כל זה לא מובן מאליו. אל תיקחו שום דבר מובן מאליו כי שום דבר לא מובן מאליו. לא את ההורים שלכם. לא את האחים שלכם. לא את הסבים והסבתות שלכם. לא את החברים שלכם. לא את המורים שלכם. לא את האוכל שלכם. לא את החופש שלכם. לא את הצבא שלנו. לא את המדינה שלנו. לא את עצמכם.

כל הדברים האלה, אז לא היו מובנים מאליו. תעריכו את מה שיש לכם. תעריכו. תעריכו. ותעריכו שוב. תגידו תודה להורים שלכם – תעזרו להם, תשתפו אותם, תנו להם כבוד, ותגידו להם שאתם אוהבים אותם ואם לא במילים אז בדרכים אחרות.

תגידו תודה לאחים שלכם – תתנו קצת יחס, תשחקו איתם, תדברו איתם, תנו להם כבוד, פשוט תאהבו אותם.

תגידו תודה לסבים ולסבתות שלכם – תבקרו אותם, תדברו איתם, תנו להם כבוד, תשתפו אותם ותראו להם אהבה.

תגידו תודה לחברים שלכם – תודו להם על מי שהם, על מה שהם, על זה שהם עומדים לידכם ברגעי אושר וגם ברגעי משבר, תשתפו אותם במה שעובר עליכם, תנו להם כבוד, פשוט תהיו חברים נאמנים ואוהבים.

תגידו תודה למורים שלכם – תקשיבו להם, תלמדו מהם יש להם כל כך הרבה ידע וכלים לחיים להעביר לנו, תשתפו אותם, תתנו להם כבוד ופשוט תהיו תלמידים טובים שמקבלים אהבה ומחזירים אהבה.

תגידו תודה לעצמכם – תדאגו לעצמכם, תפתחו את עצמכם, תתפתחו, תצמחו ותצמיחו אחרים, תקימו משפחה, תתנו לעצמכם כבוד, והכי חשוב תאהבו את עצמכם ותהיו שלמים עם מי שאתם.

תגידו תודה לאלוקים כל בוקר. אנחנו ניצחנו.

אבל אסור, אסור לנו לשכוח את אותם הנרצחים, את אותם ילדים, נשים, גברים ומבוגרים, את אותם ששת מליון יהודים שנרצחו רק בגלל שהיו יהודים. כל אחד מהם היה עולם שלם.

היום זיכרון השואה עומד בסימן שאלה גדול מאוד. לצערנו, ניצולי השואה היקרים נפרדים מאיתנו אט אט. במחנות שעוד קיימים ולא הושמדו וגם באלה שכבר הושמדו ונשארה רק אנדרטה או אולי קצת שברי עצמות שצפות להן על האדמה הספוגה בדם של אחינו היהודים, שמוכיחות שהיה פה משהו, כן, במחנות האלו שולטים הפולנים והם אלה שמעצבים את התכנים שמועברים.

עוד מעט כבר לא יהיה מי שיספר את הסיפור. לא יהיה מי שיספר לילדים שלכם, לנכדים שלכם, לנינים שלכם. החובה מוטלת עלינו. צאו לשם, זה יהיה קשה אבל זו חובתנו. לזכור ולא לשכוח.

=======

אוריה רחמים הוא תלמיד ישיבת 'אמית- כפר גנים' פתח תקווה

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
8 תגובות - 8 דיונים מיין לפי
1
לא בני אדם - בני שטן, שרק השטן יכול היה לברוא
דעה | 03-12-2019 17:35
לא חיות ולא בהמות, אפילו לא רמשים - הרבה מתחת לזה.
2
כשרון כתיבה נדיר
איילת אברגל | 03-12-2019 18:45
כל מילה נכונה ומרגשת..כל הכבוד אוריה.
3
לא יעזור כלום לבד מהכרה כי השואה מהתורה [הרעה
משה אהרון עו"ד | 03-12-2019 19:21
הרעה של אחרית הימים כנבואת משה רבנו. במילים אחרות להפוך את השואה לאושיה דתית תיאולוגית להוסיף לתנך מגילה נוספת - מגילת השואה. לקרוא אותה בתשעה באב במקום מגילת איכא הארכאית והלוא רלוונטית
4
תגובה
שמעון יפרח | 03-12-2019 20:19
מאמר מקסים של בחור מקסים!
5
בית כנסת
נועם | 04-12-2019 19:13
בית כנסת צדק רחמים בראשות הרב נועם בן ישראל קריית שמונה בית כנסת לכל הדתות והמדינות
6
יהדות התורה
נועם | 04-12-2019 19:13
יהדות התורה
7
אהרון יהודה לייב שטיינמן
נועם | 04-12-2019 19:17
אהרון יהודה לייב שטיינמן
8
ואהבת לרעך כמוך
נועם | 04-12-2019 19:19
ואהבת לרעך כמוך