ההימור של דרעי, המורכבות של מנדלבליט | סיכום פוליטי

השקט שנשאר מכחול לבן

שבועות שלמים של נאומים חוצבי להבות וכותרות מפוצצות נגד ישיבה עם ראש ממשלה תחת כתב אישום נעלמו באופן תמוה דווקא לאחר המעשה עצמו. ביום חמישי שעבר עת היועץ המשפטי לממשלה הודיע בחומרת סבר כי ראש הממשלה נתניהו נאשם טבין ותקילין, אמר גנץ כי זה "ערב עצוב מאד למדינת ישראל", יומיים לאחר מכן במוצאי שבת הוא נאם בעצרת השמאל בתל אביב והעלה הצעה לממשלת אחדות, שסביר להניח חמקה מבין אוזניכם או התמסמסה בין שלל הרעיונות הלא רלוונטיים, לפי גנץ: "אני אכהן כראש הממשלה בשנתיים הראשונות, בזמן שנתניהו יוכל להתמודד עם ענייניו המשפטים. אם יזוכה – הוא יוכל לחזור ולכהן כראש ממשלה".

נכון, לא קל להיות ליכודניק וקשה מאד להיות ימני בימים אלו שהמנהיג מואשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים, אבל מה קורה עם כחול לבן? בנקודה הקריטית שחיכו לה למעלה מחצי שנה, ויאיר לפיד שמחכה לכך כבר 3 שנים מאז הועף מהממשלה עם נתניהו, הם השאירו את הבמה דווקא לליכודניקים.

מפלגה שטוענת למלוכה לא יכולה להשאיר את הכותרות למתחרה איתה על הכתר. בזמן שנסיכי הליכוד רבים בינם לבין עצמם, האסטרטגיה של "יקומו הנערים וישחקו לפנינו ואנחנו נשתוק" משרתת אותם פוליטית בלבד, אבל מול הציבור הם נשכחים. זו לכאורה התנהגות חכמה' בעוד 32 חברי הליכוד מתעסקים בהעלאת כל האמוציות, "המצמוצים" ו"הזגזוגים", 33 חברי כחול לבן מחככים ידיים בהנאה ומסתכלים מהצד איך הם אוכלים אחד את השני. אבל לאזרחי ישראל יש זיכרון קצר ובמצב הפוליטי אין היגיון בשתיקה ובהורדת הראש, ומי שהתיימרה להציב אלטרנטיבה לשלטון חייבת שיהיה לה על כל דבר מה להגיד. טרם נבחרתי וזה גם לא יקרה להיות יועצת התקשורת של כחול לבן, אז נותר לי רק לשער שאם שם לא מנצלים את הבמה הענקית שניתנה להם לדבר בשבח הפרקליטות או בגנות המתחרה שלהם ומותירים את הזירה למתחרים, להיות יהיו אלו שינפקו את הכותרות ויככבו בכלי התקשורת – אז הם לא רוצים מספיק, וחלקם אפילו לא בכלל.

ההימור המסוכן של דרעי 

אבל לא רק כחול-לבן שתקו השבוע, גם מפלגות הימין התמהמהו בתמיכה המיידית בנתניהו לאחר הגשת כתב האישום נגדו, מתנועת ש"ס הראשונה ועד מפלגת יהדות התורה האחרונה עברו 17 שעות עד שכל ראשי הבלוק שיגרו מסרים נאמנים.

אבל תומך אחד שמתייצב ראשון, פעם אחר פעם בריש גלי אל מול המצלמות ומביע תמיכה חסרת פשרות בנתניהו הוא יו"ר ש"ס אריה דרעי.

שר הפנים נשא דברים בביקורו בחברון בתחילת השבוע ושיתף את הקהל על התנהלותו של נתניהו בדיון ביטחוני ולא חסך מחמאות יוצאות דופן: "הוא יושב בחדר סגור ומאד ממוקד, ער, נוגע בנקודה ומקבל החלטות באומץ. ואני אומר לעצמי, ריבון העולמים אנחנו חייבים שהוא ימשיך. הניסיון שלו והכישרונות שהקב״ה חנן אותו – בפרט בתקופה הקשה שעם ישראל זקוק לזה, הסיכונים ורצונות האויבים שלנו מכל הכיוונים – ה ירחם".

דרעי השווה את נתניהו לא פחות מאשר השליח של עם ישראל: "יש לנו אדם שהוא שליח של עם ישראל. זו השליחות שלו. הוא עושה זאת בצורה הטובה ביותר ואנחנו זקוקים לו".

מה גורם דווקא לדרעי לבחור צד ולהביע תמיכה בראש הממשלה? נשים בצד את השותפות האישית לחדרי החקירות בין אישי הציבור, דרך אחת לבחון את זה היא במכתב ששלח דרעי לנתניהו כבר למחרת הביקור בחברון ובו דרש ממנו את תיקי העבודה והרווחה והחקלאות: "מפתח המנדטים שעל פיהם הנך ממנה שרים, יוצר עיוות כלפי ש"ס, שהיא השותפה הגדולה ביותר של הליכוד וגם הנאמנה ביותר".

דרך נוספת לבחון את הדברים היא בניסיון שלו. דבר אחד אי אפשר לומר על יו"ר ש"ס וזה שהוא לא מבין בפוליטיקה. דרעי המשופשף והחריף שכבר נמצא מי-סופר-כמה שנים בפוליטיקה הארצית ומנווט את ש"ס למרות הכול להצלחות – גם בבחירות שהיו אמורות להיות ההתרסקות של המפלגה.

ש"ס ימשיכו בקמפיין התמיכה בנתניהו בבחירות

האם דרעי בחר להמר על נתניהו שינצח גם בבחירות הבאות? בפגישה שהייתה לי השבוע עם חבר כנסת מש"ס הוא אמר לי שאכן גם בקמפיין הבחירות הבאות ש"ס ימשיכו את קמפיין התמיכה בליכוד: 'ביבי צריך אריה חזק'. נדמה שהפעם ההימור של דרעי צריך להיבחן מחדש.

בבחירות הבאות תהיה נהירה למפלגות הגדולות. נדמה שעידן המפלגות הקטנות הולך ומסתיים. גם מפלגות מגזריות. באם לא תקום ממשלה עד יום רביעי עוד שבוע וחצי, יתקיימו בחירות שלישיות. דבר אחד בטוח: אף אחד לא רוצה בחירות רביעיות – והדרך לכך תהיה להצביע או לליכוד או לכחול-לבן.

ההימור המסוכן של דרעי בתמיכה בנתניהו תביא לו ניצחונות קטנים אבל ייתכן וגם הפסד גדול במלחמה הכוללת על המנדטים.

המורכבות של מנדלבליט

ומילה לסיום על מי שהפך את השבוע האחרון והיה יכול למנוע זאת מעצמו ומאיתנו. היועץ המשפטי לממשלה ה- 14 מאז קום המדינה, נתון בניגוד אינטרסים מאז פברואר 2016 מעצם טבע תפקידו, זה לא באשמתו אבל כמי שמגן על ראש הממשלה מצד אחד ואחראי על חקירות נגד ראש הממשלה שמינה אותו מצד שני. כל שכן שבין נתניהו למנדלביט היכרות קרובה מהזמן בו כיהן כמזכיר הממשלה למשך 3 שנים בעת כהונת נתניהו. המורכבות ברורה.

מצד אחד יש לו העדפה לטובת נתניהו שמינה אותו ועשה לו טובה. מצד שני, כל אדם רוצה להראות שדווקא בגלל זה, הוא היה כביכול אובייקטיבי, ואז הוא מטה לכיוון השלילי. במצב כזה, שופט בוודאי לא היה דן, אומר שזה 'לא מתאים' ומעביר את התפקיד למישהו אחר. ההכרעה שלו הייתה צריכה להיות בלתי מוטה ובנתון הזה מנדלבליט לא יכל להיות אובייקטיבי, גם כשהוא איש ישר והגון.

סביר להניח שכל מה שהוא אמר וכתב זה נכון ואולי גם מישהו אובייקטיבי היה מגיע לאותה מסקנה, אבל מלכתחילה יש כאן בעיה מהותית שהייתה יכולה להיחסך מכולנו.