הגדרת סוף היום בקהילות ישראל היא קריטית.

זוהי למעשה נקודת הזמן בה אנו יודעים מתי יום נגמר ומתי יום מתחיל. מכאן נגזרות גם דיני ההלכות לגבי זמן כניסת שבת, יום טוב וימי צום. מאז ומעולם, ובכל קהילות ישראל, נקבע סוף היום בצאת הכוכבים אשר מתאפיין בראיית שלושה כוכבים בשמיים.

הגדרה זו החלה להתערער כאשר כמה מן האחרונים טענו כי לאור דברי רבנו תם יש להחמיר ולאחר את זמן סוף היום בעוד כשלושת רבעי שעה.

הרב אליהו רחמים זייני, ראש הישיבה הגבוהה וההסדר 'אור וישועה' בחיפה, הוציא ספר חדש שמוכיח כי עיון מדוקדק בדבריו של רבנו תם אינו משאיר כל ספק כי העמדה שיוחסה לו להוצאת צאת הכוכבים איננה נכונה, ומדובר למעשה באי הבנה היסטורית.

הספר, "בין השמשות והדלקת נרות", מכיל את כל הפסיקה לאורך הדורות ועד לרבנו תם. תחילת הסוגיה היא במסכת שבת בה דנו בהגדרת פרק הזמן של המעבר בין היום ללילה, המהווה ספק אם הוא נחשב מהיום או מהלילה.

פרק זמן זה קרוי בפי חז"ל 'בין השמשות'. פרק הזמן הוגדר על ידי רבי יהודה כפרק הזמן שבין שקיעת החמה ובין הופעת שלושה כוכבים בינוניים. זמן זה אורך כשלוש עשרה דקות וחצי. על קביעת זמן זו עורר רבנו תם שאלה קשה, שהרי במסכת פסחים קובע רבי יהודה כי מרגע שקיעת החמה ועד צאת הכוכבים חולף לא פחות משבעים ושתיים דקות.

שתי שקיעות חמה

כדי ליישב סתירה קשה זו, קבע רבנו תם ששני פרקי זמן שונים קרויים בשם 'שקיעת החמה'. מרגע קביעתו זו ועד היום נשפכו נחלי דיו כדי להסביר עמדתו בדייקנות, וגם כדי לקבוע האם הלכה כעמדתו או לא. אולם במסגרת המאמצים הבלתי פוסקים להבהיר עמדתו זו, רבים יצרו בשמו עיתוי נוסף ל'צאת הכוכבים', והוא, כחמשים וארבע דקות לאחר צאת הכוכבים הרגיל (הופעת שלושה כוכבים בינוניים), באופן שיצאה מ'חידוש זה' חומרה עצומה לגבי סוף היום, ובמיוחד לגבי סיום השבתות, הימים הטובים, ויותר מכל, לגבי סיום יום הכיפורים.

בהקדמת הספר כותב הרב זייני: "כיום דברי רבינו תם במקורם נמצאים בידינו. עיון מדוקדק בהם אינו משאיר כל ספק: עמדה אחרונה זו שיוחסה לו, בטעות גמורה וחמורה יסודה. ואם אכן נכון שרבינו תם חשב שיש שתי שקיעות שונות, מעולם לא חשב ולא טען שיש שני סוגי 'צאת הכוכבים'."

"לכן, בין אם נפסוק הלכה כמותו ובין אם לאו, רגע סיום השבתות והימים טובים וכדו' הוא הוא צאת הכוכבים הרגיל, כפי שהיה מקובל כמעט בכל קהילות ישראל מאז ומעולם, קרי, בהופעת שלושה כוכבים בינוניים, ואין שום מקום להמצאת חומרות חסרות כל בסיס המכבידות על כל ירא ה'."

"הספר שלפנינו בא להוכיח זאת מבלי להשאיר כל ספק בדבר, אם אדם אינו מתעקש לעמוד נגד האמת. ואנו תקווה שבזה יושם קץ לויכוחי סרק בנידון, ויחזיר את השלום ואת ההסכמה בנקודה זו בישראל, וה' יאיר עינינו בתורתו."