ההצעה להעניק חנינה לנתניהו בידי הנשיא בטרם משפט, תביא כמובן להתנגדות גדולה ואמוציונלית משני צידי המתרס, אך לעת הזו, זו הפעולה הנכונה שלאחריה ולוואי ותשקוט הארץ 40 שנה לפחות.

כבר דנו בזה לפני, כפי שהיה בפרשת קו 300 שאנשי השב"כ קיבלו חנינה כן צריך לעשות גם עתה. וכפי ששם זה לא היה פשוט, גם כאן. ברור שעיקרון השוויון בפני החוק נפגע כאן, אך האינטרס הציבורי גובר על ערך השוויון בפני החוק במקרה הזה. כי המערכת הפוליטית לפותה ותקועה בפרשיות הללו כבר יותר מידי זמן וזה קורע ומפלג את העם, ואף צד לא יצא שכל תאוותו בידו. הגיע הזמן לשחרר את הסתימה ולתת לזרם העכור לזרום במורד הצנרת.

מתנגדי נתניהו ירצו שהדין יקוב את ההר, לא רק בגלל עקרון השוויון בפני החוק, שלראש ממשלה ולאזרח מן השורה יחולו אותם הפרמטרים- אלא הם מצידם רוצים לבוא חשבון עם נתניהו ותומכיו, גם על כל התנהלותו הפוליטית לאורך השנים. רק אמש (שבת) הזכיר גנץ שוב את רצח רבין, שם רואים את נתניהו האחראי, תוסיפו לכך את כל השנאה היוקדת לנתניהו ודרכו, בכל הפרמטרים, דת ומדינה, שטחים ושלום ומדיניות כלכלית, תמצאו שלא את הצדק בפרשיות נתניהו רוצים לראות. לכן אם תורידו את רמת האמוציות ותבחנו רק את הנושא הזה של טובת המדינה שהולכת לשנים ארוכות של שסעים ומלחמות איש באחיו, תגלו שזה הדבר ההגיוני לעשות.

מצד שני תומכי נתניהו. גם שם האמוציות בדציבלים לא פחותים. מצידם הכל מסע צייד גס ומכוער, נתניהו רק הסמל והרדיפה פה היא רדיפה פוליטית של הימין. רבים חושבים ומרגישים כך, לכן נתניהו יוכל בקלות לשלהב את תומכיו והדרך לבית המשפט תהיה רצופה בכאוס פוליטי. אליהם מצטרפים אלו שמתנגדים לאקטיביזם השיפוטי ורוצים לאזן את היחס בן הרשויות, שמוצאים כר נוח לתקן את מה שאהרון ברק הביא, לכן, גם פה תמצאו שלל רצונות ואינטרסים שמצטברים לכדי דרישה ללכת עד הסוף ולרתום את כל הכוחות לבצע תיקון משטרי.

אבל כשכל צד הולך עם לפידי הצדק שלו, בינתיים המדינה שבתווך עלולה להישרף. התקיעות הפוליטית בגינה אין ממשלה מתפקדת תישאר איתנו לאורך זמן. בליסטראות שיושלכו על רשויות החוק, ילכו והתעצמו, קטטות והאשמות פוליטיות ילכו ויחריפו. איש לא ירוויח מהכאוס שייווצר ומוראה של מלכות על שלל זרועותיה תישחק ואיש את אחיו חיים בלעו.

לכן הפתרון ההגיוני הוא שהנשיא יעניק חנינה לנתניהו, הוא ישחרר את הפלונטר הפוליטי, וכך תוכל לקום כאן במהירות ממשלת אחדות יציבה. אפשר לכרוך זאת בדרישה מימין, להקמת גוף בלתי תלוי שיחקור את הפרקליטות- כמו מח"ש. ובכך לפתור את הוויכוח על התנהלות הפרקליטות עד מאז פרשיות רות דוד ודומיה, מבלי שזה יהיה קשור לחקירה ספציפית. בנוסף בשל המצב המיוחד- תינתן ארכה להרכבת הממשלה, עד שהחנינה והדיון עליה בבית עליון יהיו דבר מוגמר, כי אין צורך בבחירות נוספות.

את התאווה האם נתניהו היה זוכה במשפט או לא, נשאיר לדפי הפובליציסטיקה, ולדיון הפוליטיים העתידיים, ונלך לישון כשחצי תאוותנו בידנו. הסקרנות כזכור, הרגה את החתול- במקרה הזה מדינת ישראל.

נתניהו על שלל זכויותיו כראש ממשלה שכיהן זמן הארוך ביותר במדינת ישראל, שהביא לה הישגים בזירות השונות, יוכל לצאת בכבוד לביתו, ולהמשיך כאזרח במדינת ישראל. עצוב ככל שזה נשמע (או משמח- תלוי באיזה צד אתם), זה עדיף עשרות מונים על פני לראות ראש ממשלה אסור בנחושתיים מובל אל שערי בית הכלא חלילה. על אף המורכבות זה יהיה הדבר הצודק, החכם והנכון ביותר לעשות בעת הזאת.