דבר תורה לפרשת חיי שרה – שיחתן של עבדי אבות
בפרשת חיי שרה אנו נתקלים בפרק שלם שהתורה מקדישה לתיאור ההיכרות בין אליעזר, עבד אברהם, לרבקה; למה?
הפסוקים בפרשה מתארים בפירוט כיצד נפגש אליעזר עם רבקה על הבאר, מה דיבר עם בני המשפחה ועוד; מדוע זהו כה חשוב? אומרים חז"ל: "יפה שיחתן של עבדי אבות יותר מתורתם של בנים". לפעמים דווקא השיחה של עבדי האבות, אותה תורה שאינה נותרת בסיסמאות אלא יורדת לצדדים הנמוכים ו'העבדותיים' של החיים – היא התורה שצריך להדגיש.
אומר הרב קוק שהמילה 'שיח' היא ראשי תיבות: שכל, יכולת, חיים. היכולת לקחת את התורה ולהוריד אותה אל היכולת והחיים – זה עניינה של הפרשה שלנו. בהמשך הפרשה נאמר: "ויצא יצחק לשוח בשדה", אומרים חז"ל שתיקן תפילת מנחה. היכולת לצאת אל השדה, לגעת במרחבי החיים – זוהי התורה הנדרשת כיום.
==
לקבלת דבר תורה שבועי מצולם ומשוכתב מהרב לונדין – ניתן לשלוח הודעת וואטסאפ (!) למספר 0545753771; ניתן גם להזמין שיעורים והרצאות מהרב במספר הזה.
שיחה שבועית של הרב ברדיו מורשת בימי ראשון בשעה 20:00
שיעור פרשת שבוע של הרב באוניברסיטת בר אילן בימי שני בשעה 20:00
תגובות
העיסוק המשכלל את העבד לאיש בס"ד. כשעבד אברהם יוצא למסע הזיווג. תוארו במהלך הסיפור המקראי בשלב הביניים של הסיפור משתנה : מ"עבד" ל"איש". וכך לקראת סוף הסיפר חוזר לו תוארו הקודם : "עבד". והשאלה כל כך למה.? דומה שהתשובה לשאלה היא גם התשובה לשאלה הבאה : מה קורה לעבד שנשלח למצוא זיווג . ? השליחות ממין זה, הופכת את העבד למעשה לשותף לו לקב"ה . שותף בהליך הזיווג. ולכן משתכלל לכאורה מעמדו : מסתם עבד ל "איש". כשהשליחות המהותית של סגירת הזיווג מסתיימת ונותר רק השלב הטכני של המסע חזרה . מרגע זה ואילך חוזר ה"איש" למעמדו הרגיל . להיות שוב : "עבד". לכן חוזר התואר "עבד" דווקא מהשלב הטכני של תחילת המסע חזרה . ועתה צאו וראו לאיזה דיוטא גבוהה מרוממת מלאכת הזיווג את האדם העוסק בה. מעמדו בעיני שמיים מקפץ לרף גבוהה י