הריסת חאן אל אחמר: לנתניהו נגמרו התירוצים
התקדים שבו ממשלת ישראל מתמהמהת זמן כה רב בהריסת בנייה לא חוקית בנקודות אסטרטגיות עלול להותיר חותם הרסני על השאיפות להחיל ריבונות בבקעה, ובשטחי יו"ש נוספים. עו"ד ערן בן ארי מסיר את התירוצים במסמוס הריסת חאן אל אחמר
חצי שנה לפני שאמר ראש הממשלה שחאן אל אחמר "יפונה בקרוב מאויפונה בקרוב מאוד", התחייבה המדינה לבג"צ לפנות את המאחז הבלתי חוקי לפני יולי 2018. ההתחייבות הזו ניתנה כמענה לעתירות שהוגשו על ידי מתיישבים יהודים, אשר עתרו נגד ההפלייה שבהותרת המאחז במקומו – בעוד בתי יהודים נחרבים בעמונה ובנתיב האבות; ומנגד – עתירות של ערבים למניעת הריסת חאן אל-אחמר.
ראש הממשלה לא הרבה לתרץ מאז את מחדל אי פינוי המאחז, אבל בתוך המעט שכן נאמר בלט טיעון אחד שעוד מסבר קצת את האוזן: אם תהרוס ממשלת ישראל את המאחז, הדבר צפוי להניע הליך פלילי בבית הדין הבינלאומי בהאג. זכרונות על שרת המשפטים ציפי לבני, שנשארה על המטוס בלונדון מפחד פן תיעצר, מציפים את הזיכרון. אכן, יש לעשות מה שצריך כדי להימנע ממחדל שכזה.
אבל במציאות – החשש הזה חסר בסיס:
מי שרואה ביהודה ושומרון שטח כבוש, מצפה מצה"ל לקיים בו את הוראות אמנות האג וג'נבה. החובה הראשונה של כובש בשטח כבוש היא לשמור על החוק והסדר. אין ספק שהמבנים בחאן אל-אחמר הם לא חוקיים; אין ספק שהפקרת הבטיחות של הילדים החיים במקום כה סמוך לכביש סואן היא פגיעה בסדר. המשמעות היא שמבחינת המשפט הבינלאומי לא רק שאין איסור להרוס את המאחז – צה"ל מחוייב להרוס אותו.
ומי שמאמין שלאחר הריסת המאחז יופקרו התושבים לגורלם – כפי שהופקרו תושבי עמונה במשך שנה וחצי אחרי הריסת בתיהם – טועה. מדינת ישראל כבר השקיעה מיליוני שקלים בהכשרת תשתיות ליישוב קבע חלופי, שבעה קילומטר בלבד מדרום למיקום הנוכחי של המאחז. נרכשו 7 מבנים לבית ספר והוכנו גם תשתיות לבתי קבע. מעבר לנדיבות האנושית – יש כאן גם תשובה טובה מאוד להאשמות אפשריות בבית הדין בהאג.
טיעון משפטי חשוב נוסף הוא הנסיונות הכושלים של הממשלה להידבר עם תושבי המקום ולבחון חלופות יחד איתם. מי שמסרב להצעות מצד הממשלה לקבל פיצוי וחלופות נדיבות, לא יכול להתלונן לבית המשפט שמקבלים החלטות בלעדיו.
בית המשפט נתן את ההכשר להריסה
אבל מעל כל אלה ניצבת בגאון העובדה שמעמדו של חאן אל-אחמר נדון פעם אחר פעם בכובד ראש בבית המשפט בישראל – והוכרע בצורה חד משמעית. עיקרון מרכזי בדין הבינלאומי, הוא שבתי הדין בהאג נכנסים לפעולה רק בנושאים שבהם לא הייתה הכרעה משפטית. עצם ההליך שהתקיים בבג"צ שולל את האפשרות לתקיפת הריסת חאן אל-אחמר בהאג.
בהקשר זה מהדהדים בחוזקה הדברים שאמר רק אמש נתניהו, בתגובה להודעת ארה"ב על השינוי במעמד ההתיישבות ביו"ש מבחינת האמריקאים: "קביעת חוקיות ההתיישבות ביהודה ושומרון היא עניין לבתי המשפט בישראל ולא לבתי דין בינלאומיים מוטים", כתב נתניהו והוסיף: "מערכת המשפט הישראלית הוכיחה את עצמה בנושא, ותמשיך להיות המקום הראוי ביותר לפסוק בעניינים אלה".
מבחינת שוחרי ההתיישבות בישראל, פסיקות בג"צ בעניין חאן אל-אחמר היו מים צוננים לנפש עייפה, תקוה ליחס הוגן מצד מוסד משפטי שנתפש כזירה שאינה אוהדת את ההתיישבות. השתמטות הממשלה מחובתה להרוס את המאחז שוללת אף את מימוש נקודת האור הזו.
אבל גם שוללי התיישבות חייבים לתמוך בהריסת המאחז: אם יוכלו ערביי יו"ש, בתמיכת האיחוד האירופי, לבנות ללא כל רסן בשטחים בשליטה ישראלית, יאבדו שטחים אלה את ערכם כקלף מיקוח בכל משא ומתן עתידי – באופן שמסכל את האפשרות לפיתרון מדיני מוסכם.
יש סיבה טובה מאוד מדוע הפלסטינים והאירופים מטילים את כל משקלם הדיפלומטי נגד הריסת חאן אל-אחמר, והיא מיקומו האסטרטגי. שליטה ערבית ברצועה שבין ירושלים לים המלח תנתק את בקעת הירדן ממרכז ישראל בעורק המרכזי ביותר, ותפגע קשות בסיכויים להחלת ריבונות בעתיד הנראה לעין. הסיבה שהאיחוד האירופי מתעקש כל כך בחאן אל-אחמר היא בדיוק הסיבה שבגללה ממשלת ישראל חייבת להשיב באותה מטבע, להכיר בחשיבות האסטרטגית של הנקודה הזו ולהרוס את חאן אל-אחמר מיד.
התקדים שבו ממשלת ישראל מתמהמהת זמן כה רב בהריסת בנייה לא חוקית בנקודות אסטרטגיות עלול להותיר חותם הרסני על השאיפות להחיל ריבונות בבקעה, ובשטחי יו"ש נוספים. ערב הקמת ממשלה חדשה הוא בדיוק הזמן המתאים לכלול בהסכמים הקואליציוניים את השלמת הטיפול בחאן אל-אחמר, כצעד משלים להחלת הריבונות הישראלית בבקעת הירדן.
==
ערן בן ארי הוא בעלים של משרד עורכי דין המתמחה בדין ביהודה ושומרון וחבר המועצה הארצית של עורכי הדין. לשעבר בפרקליטות המדינה ובמשרד הביטחון ומזכיר ועדת אדמונד לוי ז"ל וועדת זנדברג.
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו