דוד המלך לא ידע שאסור לנו לנקום/ תגובה לרב פכטר

מה יענה הרב עידו על תגובתו של דוד המלך, כשנודע לו שחנון מלך עמון גילח את חצי זקנם של עבדיו, ש"בהתמכרות לנקמה ולזלזול בחיי אדם", יצאו דוד ויואב למערכה על כבוד ישראל שהוא כבוד ה', והרגו שבע מאות רכב וארבעים אלף פרשים (שמואל ב, י), ו"ירדו לרמתם של אויביהם", במקום להתמקד בחיסול ממוקד?

דוד המלך לא ידע שאסור לנו לנקום/ תגובה לרב פכטר
  (צילום: חסאן לדי/פלאש90)

בקוראי את תגובתו של הרב עידו פכטר לרב שמואל אליהו, עמדתי ואשתומם מול טענותיו של הרב עידו. שהרי אם אברהם התפלל על סדום – לא היה זה במציאות של מלחמה בין עמים, אלא מדובר בצדיק יחיד שלא ידע עד היכן מגיעה רשעות אנשי סדום ומתוך כך לא העלה בדעתו שאין שם אפילו קומץ צדיקים הראויים להצלה.

עוד באותו נושא

הרב אליהו ללוחמים: "לא לרחם על הרשעים בעזה"


12

ומעולם לא התפלל אברהם אבינו בעיצומו של עימות צבאי, כך שאין זה עניין כלל לנושא הנקמה במלחמה. כמו כן האיסור לתעב אדומי ומצרי, איננו קשור כלל למצב לחימה ולא למוסר לחימה, וכיוון שכן, כל גיוס הטענות האלה אינו אלא בבחינת "עירוב מין בשאינו מינו". גם את הטענה ששלוש עשרה מדות נגמרות במידת "ונקה" אינה במקום, לא רק משום שמדובר במידות אלהיות ובסמכות אלהית, אלא שלצדן יש למנות גם את המידה האחרת של הקב"ה: "אל קנא ונוקם ה', נוקם ה' ובעל חימה" (נחום א)!

דוד המלך לא ידע שאסור לנו לנקום

והאם אכן אין אנו מצווים לנקום? אם כן, מה בדבר דברי דוד המלך "בת בבל השדודה, אשרי שישלם לך את גמולך שגמלת לנו, אשרי שיאחז וניפץ את עולליך אל הסלע" (תהלים קלז)? האם זו פנייה אל הקב"ה? אם בשורתה של תורת ישראל היא להתנהג במדת הרחמים ולא במדת הדין, כיצד נהלום את דברי דוד המלך "ישמח צדיק כי חזה נקם, פעמיו ירחץ בדם הרשע" (תהלים נח)? מה נאמר בדבר המדרש (במדבר רבה יד, א) המבאר שמפני שמלך מואב הרג את הוריו של דוד, "נתגרה עם המואבים" ה"חפים מפשע" ב"אכזריות" שכזו, "וימדדם בחבל השכב אותם ארצה וימדד שני חבלים להמית ומלא החבל להחיות" (שמואל ב, ח)?

מה יענה הרב עידו על תגובתו של דוד המלך, כשנודע לו שחנון מלך עמון גילח את חצי זקנם של עבדיו, ש"בהתמכרות לנקמה ולזלזול בחיי אדם", יצאו דוד ויואב למערכה על כבוד ישראל שהוא כבוד ה', והרגו שבע מאות רכב וארבעים אלף פרשים (שמואל ב, י), ו"ירדו לרמתם של אויביהם", במקום להתמקד בחיסול ממוקד?

אם אכן לפי התורה המלחמה כשלעצמה היא דבר נורא, ועדיף להתמקד בחיסול ממוקד, כיצד נסביר אפוא את דברי הספרא (מטות קנז), נקום נקמת בני ישראל מאת המדינים, להודיע שבחן של צדיקים שאין נפטרים מן העולם עד שהם מנקמים נקמת ישראל שהיא נקמת מי שאמר והיה העולם? האם לא אמרו חז"ל (ברכות לג.), גדולה נקמה שנתנה בין שתי אותיות שנאמר אל נקמות ה' וכו' במילתה מיהא גדולה היא?

האם מסוגלת אומה כלשהי לשרוד ע"פ קוד כזה?

ובהקשר זה ראוי לצטט מדברי הרב אליהו בן אמוזג שאינו חשוד על חוסר אהבה לכלל האנושות ובכל זאת כותב: 'המחילה על העלבונות, הנקודה בה נדמה שהנצרות מתנשאת לגבהים שלא נודעו לפניה: ינסו נא, אם יוכלו, ליישם עקרון זה על האומות; ידרשו נא מהאומות לפעול על פי אותם עקרונות של שפלות רוח, סובלנות, אורך רוח וסלחנות הנמצאים בשפע רב באוונגליון; יאמרו להן, אם יעזו, להגיש את הלחי השניה למכות ויריקות, לבלוע בשתיקה ואפילו לגמול טובה על העלבונות הנוראיים ביותר והפגיעות האכזריות ביותר, ונראה האם מסוגלת אומה כלשהי לשרוד ע"פ קוד כזה? אם אנו מכירים בזכותה של אומה להתקיים, ובכך שחובותיה המוסריות שונות מחובותיו של פרט, ואם עם ישראל הוא אומה הנתונה לאותם אילוצים להן נתונות כל שאר האומות, בהיותה מוקפת בורות, עוולה וברבריות, ואם קיומה של אומה זו היה רצונו המפורש של ה', והיה כרוך באופן שלא ניתן להתירו באינטרסים המקודשים והנשגבים ביותר, האם היה מפתיע אותנו לגלות שהקב"ה הטיל מגבלות על החסד האוניברסלי, מגבלות הכרחיות להבטחת קיומה של האומה?' (מוסר יהודי לעומת מוסר נוצרי, עמ' 68).

והאם אין זו דווקא הנצרות שהטיפה לעקרון האחווה האוניברסלית, בהקריבה למענה את המדינה והאומה? והרי דווקא כתוצאה ממחיקת הגוונים הלאומיים בחיקה של אדישות אוניברסלית "לא ניתן עוד לראות ביריב המדיני אלא אח; אי אפשר עוד למנוע מהלב לרעוד ומהזרועות להיחלש בכל פעם שאדם פוצע אדם, שאח מכה אח, כיוון שכל בני האדם שווים בעיני הנצרות: הברברי, הסקיתי, היווני, היהודי, כדברי פאולוס עצמו" (מוסר יהודי שם עמ' 70).

דומה שדווקא המוסר העברי יודע את מקומה של מידת הדין בעולם, ולא רק "זקיפת לבנה" של מידת החסד, והפיכתה לחזות הכל. ואכן עם של רחמנים בני רחמנים אנחנו. אך הנקמה במלחמה איננה עיסוק אישי וכדור הרגעה ליצרינו הלא טובים, אלא היא פעולת ענישה מתבקשת על מנת להרתיע את האויב, להביא אותו לידי הבנה שמחיר עצום הוא עלול לשלם בהישנות פשעיו.

==

ישי אחדות, אברך בישיבת 'אור וישועה' – חיפה

תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
5 תגובות - 2 דיונים מיין לפי
1
דוד המלך רצח שכן בשביל לשכב עם אשתו.
שלמה | 19-11-2019 12:48
לא כל מה שדוד עשה לפני 3000 שנה צריך לעשות היום. אבל את זה לא מבין כל פוליטקאי עם זקן ומכסה על הראש היום.
גם אם הטענה החצופה שלך נכונה,
עידן | 19-11-2019 15:22
הרי שעל המעשה הנל יש עונש אלוקי. מה שאין כן לגבי מלחמות דוד שיעידו הכתובים שהיו רצויות בעיני ה'.
טעות קטנה
אשה | 19-11-2019 15:20
דוד המלך היה מחוייב להרוג את אוריה החיתי, שהיה מורד חצוף במלכות, וראה ברוח הקודש שעתיד לצאת צדיק מזיווגו עם בת שבע. הוא פשוט הקדים את המועד. ובכלל, כל האומר דוד חטא אינו אלא טועה. בדיוק כל מה שדוד המלך וגדולי האומה שלנו עשו לפני 2000, ,3000 וגם 5000 אנחנו צריכים ללמוד, מכיוון שבינתם המודרניזציה רק לוקחת אותנו אחורה וגורמת למנפנפי דגלה להתנהג כמו בהמות מימי הביניים, ולא כמו אנשים ישרים בעלי מוסר נכון ואנושי, אבל באמת.
טרול
מגיב | 19-11-2019 13:43
אתה לא מגיב לדיון, בבקשה אל תפריע בתגובה לא עניינית
2
תלישות נוראית ..... חלישות סבר ....
משה אהרון עו"ד | 19-11-2019 21:33
מה ההתפסות לדוד כמודל של נקמה. דוד נבחר אך היו בו גם שגיאות לא מעטות שאין אדם ילוד אישה שאינו טועה או חוטא. עובדה היא כי דוד לא זכה לבנות את בית המקדש והתירוץ מפי הגבורה כי ידיו מלאו דמים אז איך מעיזים כאן חלושי סבר להגיד כי ממנו נוקמים נקמה לדורות . יותר מזה בכוונת מכוון לא הוכתר דוד כמדשיח והמשימה והאתגר נדחו לדורות עתידיים עד מי מזרעו ייענה על שלמות המידות להיותו משיח