ביום שישי הובאה למנוחות אחת הנשים הגדולות של הדור.

אשה, שלא רק סייעה לבעלה בהקמת דורות של ישראליות מתחדשת, המתאימה לאומה שנולדת מחדש בארצה, תוך יניקה מהשורשים והצמחה מחדש של חיי שעה וחיי עולם בארץ ישראל.

הרבנית רחל נריה זצ"ל – היתה בו עוצמה של זרקור להאיר את הדרך להקמת דור נשים ההולכות בדרכי אמהות, בשבילים החדשים שנסללו בארץ המתחדשת.

הרבנית נריה היתה אם דור הנשים הסרוגות, עם המטפחות, שהפכו לקסקטים, לכובעים ושוב – לדור החדש של המטפחות.

בשנים בהן כיסוי ראש כבר נחשב "פאסה", היא הצליחה להאהיב על הנשים הצעירות לשאת בגאון את כיסוי הראש.

היא היתה חלוצה בהעברת שיעורים, שיחות ואף פרסמה ספרים בנושא שנראה היה מיושן באותן שנים ושלא עסקו בהם בריש גלי: צניעות בתור מתירני ושמירת טהרת המשפחה בדור המודרני שבה דמות הצבר, ה"יהודי החדש", בעט בכל מה שנראה מיושן וחשוך.

עד לפני כשנה-שנתיים, היא עדיין דיברה, לימדה, ייעצה והעמיקה את שורשי המשפחה היהודית בכל דרך. היא עודדה לימוד תורה מעמיק לנשים, ודאגה שגם בנותיה תהיינה תלמידות-חכם.

על מעשי החסד שלה אפשר למלא ספר גדול. על הכנסת אורחים, דאגה לחלשים . ברזומה המכובד שלה – חלק נכבד בהקמת הפנימייה ב"חרב לאת" הסמוכה לכפר הרא"ה שנועד לנוער מרקע בעייתי מבחינה אישית, סוציולוגית וכלכלית. היא אף ניהלה בהתנדבות את המוסד במשך כעשור.

היא היתה מופת למימוש חיי תורה, שאין בה דו קוטביות של הדגל ה"חברתי" מול דגל ההתיישבות. הכל משולב: התורה מדריכה אותנו ליישב את ארץ ישראל, אותה תורה המדריכה אותה לעסוק בגמילות חסדים, בצדקה בעזרה לזולת, בהקשבה, וזו אותה תורה שמדריכה אותנו לחיי צניעות ביום יום – ביגוד פשוט וצנוע, ריהוט ובית צנועים, וצניעות בהתנהגות. הכל משולב, הכל אידיאולוגיה אחת, תורה אחת, תורת אמת.

היא הצליחה להקים בית שכל צאציו מפיצים אור, ויש לה זכויות ומניות בהמוני בתים בעם ישראל שהוקמו על אדני טהרה , קדושה, חסד, דאגה לכלל עם ישראל עם דאגה לכל פרט ופרט.

לא במקרה נלקחו הרב והרבנית נריה לבית עולם בערב חג האורים. זכינו להיות בנים ובנות לזוג ענק, מפיצי אור בכל פינה בישראל. אשרינו שזכינו להם.

יהי זכרה ברוך.