טקס האזכרה לראש הממשלה לשעבר יצחק רבין צוין היום (ראשון) בכנסת, בנוכחות סגל א'. ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט הגיע לראשונה לכנסת מאז שחרורו. לצד נשיא המדינה, נשיאת העליון, בני משפחת רבין שרים וחברי כנסת.

רוה"מ בנימין ‏נתניהו ענה לנאום שניסה על ידי נכדו של יצחק רבין, יונתן בן ארצי, בהר הרצל מוקדם יותר ואמר: "לצערי גם השנה היו מי שניצלו את האזכרה לרבין להשתלחות פוליטית בוטה ומבישה. זה קרה אחרי שהעצרת בכיכר רבין הפכה עצרת פוליטית לכחול לבן".

נתניהו פנה ליו"ר כחול לבן ואמר: "ידידי בני גנץ הייתי מצפה שתדבר שם לא רק שנאה, שנאה, שנאה, אלה גם אחדות, אחדות, אחדות. רבים פנו אלינו ואמרו שלא אשתתף אחרי נאומי השטנה בשנה שעברה. אבל אני הגעתי כי יצחק רבין היה ראש ממשלה של כולם. ואחרי העצרת הפוליטית, הייתה אזכרה פוליטית."

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

צילום: סרוגים

במהלך הנאום של נתניהו בכנסת נשמעו קריאות ביניים של דליה רבין, אנשי מרצ, ושל אלדד רוטמן, בעלה של נעה רוטמן נכדתו של רבין שרצה ברשימת המחנה הדמוקרטי.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

קריאות ביניים אל עבר נתניהו

בתום הדברים של כל הנאומים נתניהו עלה שוב להשיב ואמר: "באף אחת מ-24 השנים האחרונות אני לא ביקשתי את זכות התגובה. אני מדבר בשם ציבור ענק בעם שחושב שמה שקרה כאם היום עברתם את כל הגבולות של הטעם הטוב, הממלכתיות, חוש המידה תוך כדי נימוס. זו ישיבה פוליטית בוטה"

יו"ר כחול לבן ‏בני גנץ אמר בנאומו כי "ישראל לא משותקת בגלל פלונטר פוליטי אלא בעקבות תהליך משפטי".

לדבריו "הצניעות של רבין חסרה לנו שבראשה הבנה, שלא משנה מי יושב בראש השולחן אלא אילו פעולות עושים יחד", אמר ופנה לנתניהו: "אני נואם אחדות ופיוס בכל אחת מהזדמנויות. ישבנו מאות שעות, קבלנו עשרות החלטות יחד שהשפיעו שאתה בראש השולחן, מעולם לא חשבתי שפעולות חשאיות יגיעו לקידמת הבמה, חשבתי שבטחון מעל הפוליטיקה. אבל השיקולים הפוליטיים והאישיים מכתיבים את העשייה הביטחונית".

גנץ הבהיר לנתניהו: "לא תוכל להוביל ממשלה אם יוגש נגדך כתב אישום".

בליכוד הגיבו: "נאומו המשתלח של גנץ מוכיח שהוא רוצה ממשלת מיעוט בתמיכת המפלגות הערביות, ולא ממשלת אחדות."

יו"ר הכנסת אדלשטיין פתח את הטקס במליאה ואמר: "יום הזיכרון לרצח רבין, אינו היום המתאים לדון במשנתו המדינית של יצחק רבין. בשביל זה יש לנו שלוש מאות שישים וארבעה ימים אחרים במהלך השנה. באופן אישי, חלקתי על דרכו. חשבתי, ואני עדיין חושב, שחלומות השלום – כפי שנהגו בהסכמי אוסלו – הם חלומות באספמיא. אני יודע היטב שֵׁבְּקֵרֵב הנוכחים כאן יש כאלו שחושבים בדיוק, אבל בדיוק – להיפך. אבל לא זה היום לעורר את הוויכוח; זה היום לוודא שמתחת לרגלינו עדיין יש קרקע משותפת – שעליה אפשר לנהל את הוויכוח!

כי דמוקרטיה יכולה לשרוד כל מחלוקת. דמוקרטיה נבנית ממחלוקות! הן נִשְׁמַת אַפַּהּ, גם כשהן קשות ונוקבות עד התהום. אבל דמוקרטיה לא יכולה לשרוד אם הקרקע המשותפת של המתווכחים נשמטת מתחת לרגליים.

היא יכולה לשרוד גם אם כל אחד מאיתנו גר בבית אידיאולוגי אחר;גם אם לכל אחד יש פוזיציה משלו; אבל היא תקרוס אם החלונות בבתים האלו יהיו סגורים ומסוגרים. היא תתפורר אם כל מה שיהיה לנו – זו אך ורק פוזיציה."

ראש הממשלה לשעבר אהוד אומלרט בכנסת (צילום: סרוגים)