75 שנה לחנה סנש | האם קסטנר היה יכול להציל?

75 שנה למותה של הצנחנית והמשוררת חנה סנש | האם יו"ר וועדת ההצלה ד"ר ישראל קסטנר היה יכול להצילה מהוצאה להורג? והאם באמת היה נכון לשלוח 3 צנחנים אל לב הונגריה הכבושה?

75 שנה לחנה סנש | האם קסטנר היה יכול להציל?
  צילום: רשיון חופשי ויקיפדיה

היום, ה-7 בנובמבר, יום הוצאתה להורג של חנה סנש לפני 75 שנה בשנת 1944, הלוחמת, הצנחנית, המשוררת שדמותה חקוקה לעד בהיסטוריה של העם היהודי.

בהיותה בת 22 בלבד התנדבה לצבא הבריטי במאבק נגד הנאצים, והצטרפה לקבוצת הצנחנים שהתעתדה להקים מאבק בגרמנים בלב הונגריה הכבושה.

בתאריך 15 במרץ 1944, צנחה חנה סנש ליד הגבול ההונגרי יחד עם ראובן דפני, יונה רוזן ואבא ברדיצב' הקבוצה הצטרפה לפרטיזנים.

שלושה חודשים בלבד, לאחר מכן, ב-9.6, חצתה סנש את הגבול להונגריה יחד עם שלושה מלווים, ונתפסה מייד על ידי החיילים ההונגרים ונשלחה למאסר בבודפשט, עיר הולדתה שם גרה גם אמה.

סנש נחקרה בעינויים, הועמדה לדין בבי"ד צבאי כאשר היא מואשמת בריגול ובגידה במולדת, ועוד לפני הכרעת הדין הוצאה להורג לפני 75 שנה בדיוק.

סנש נשלחה לכלא בעיר הולדתה בודפשט. צילום: שאטרסטוק

75 שנה לחנה סנש | האם יו"ר ועדת ההצלה ישראל קסטנר היה יכול להצילה ממוות?

באותה תקופה, ישראל קסטנר, יו"ר וועד העזרה וההצלה בבודפשט, ואולי אחד היהודים הבכירים באותה תקופה בקשריו עם השלטונות ההונגריים והנאצים, ידע על מעצרה של הצנחנית – האם היה יכול להציל אותה?

אין כוונתנו פה לחדש את הפרשה המסעירה בתולדות עם ישראל לגבי קסטנר והדעות החלוקות לגביו: אם הושיע דרך רכבת ההצלה את היהודים ממוות, או ביקורת חריפה על שיתוף הפעולה שלו עם הנאצים. הדיון ההיסטורי עדיין ממשיך עד היום – וישפוט כל אחד כפי דרכו. כוונתנו רק להציג את הדיון על הצלתה של חנה סנש בלבד.

מה חשבתם? שברגע שיגיעו שלושה מכם לרייך הגרמני הוא יקרוס?

במהלך משפט קסטנר שנערך בשנות ה-50' עלתה שוב ושוב הדילמה: האם המטרה הנעלה היא להילחם ולהיאבק גם במחיר מוות או לנסות להינצל בכל דרך.

בסרט שנעשה על משפט קסטנר, לאחר עדויות רבות נגדו ועל הביקורות למעשיו, מתפרץ קסטנר בזעם על פרשת חנה סנש ונושא נאום מרשים עם ביקורת כלפי היישוב היהודי בישראל:

לו הייתי מקריב כמה אלפי יהודים כדי להציל אותה – זה היה בסדר?

"איך את בכלל מעזה אליי בטענות", פונה קסטנר אל אמה של חנה סנש כשהיא מעידה בבית המשפט, "מי בכלל ביקש מן הבת שלך לבוא לבודפשט?".

"מה היא חשבה לעשות? הרי בגלל הפזיזות שלה והיהירות של אלה ששלחו אותה, היא חצתה את הגבול כמו טירונית ונתפסה כעבור 5 דקות! ומה הייתי צריך לעשות ברגע שנודע לי שהיא בכלא? מה? להפסיק את כל פעולות ההצלה של יהודי בודפשט, ולרוץ אל הגרמנים ולהתחנן שיצילו אותה?"

"לו הייתי מקריב כמה אלפי יהודים כדי להציל אותה, זה היה בסדר? זה מה שהייתי צריך כדי לרצות אתכם? אבל היא מתה ולכן היא גיבורה, ואני עומד כאן היום חי ולכן קוראים לי בוגד, משתף פעולה".

"מי בכלל היה צריך את הצנחנים שלכם בבודפשט? לשם מה שלחתם אותם? כדי למסור לנו דרישת שלום?"

"מה חשבתם, שאתם יכולים לעשות משהו שאנחנו לא יכולים לעשות? שאתם מן איזה גזע של גיבורים? שלנו יש מנטליות גלותית ואתם שמשונים ומכבים? שברגע שיגיעו שלושה מכם לרייך הגרמני הוא יקרוס? מי אתם חושבים שאתם? מנין שכרון הכוח הזה? מנין גסות הלב והאטימות?".

המחוזי: קסטנר לא פעל למען שחרורה ואף מנע מאחרים מלטפל בשחרורה

בפסק הדין הארוך של השופט בנימין הלוי בכהונתו כנשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, ביוני 1955, דנו בסוגיית קסטנר וחנה סנש.

הלוי מאשים את קסטנר בעדויות שקריות על הזמן בו נודע לו שחנה סנש חצתה את הגבול ונעצרה:

"כבר עמדנו לעיל על הסתירות והשקרים בהם הסתבך קסטנר בעדותו ביחס למקור ידיעותיו וזן קבלת ידיעותיו מהשלטונות בדבר שלושת הצנחנים", כותב הלוי (סי' 104, עמ' 192).

בנימין הלוי. צילום: אתר הכנסת

"חנה ציפתה לעזרתו של קסטנר"

על חובתו של קסטנר להציל את סנש: "קסטנר קיבל על עצמו כלפי הסוכנות היהודית חובת נאמנות מלאה ביחס לשלושת הצנחנים שנשלחו והופנו אליו…חובת נאמנות זו כללה את חובתו של קסטנר לעשות את כל אשר ביכולתו לשחרר את חנה סנש ממאסר ולהצילה ממוות. מעדותה של הגב' סנש גם מתברר שחנה ציפתה לעזרתו של קסטנר בהיותה בבית הסוהר".

אולם פרט להתייחסות קלה, קסטנר לא השתמש כלל בקשריו הענפים לשחרור סנש. הוא אכן נפגש בתאריך ה-14 באוגוסט עם נציגי משרד הביטחון ההונגרי ונציג הצלב האדום שהסכימו ביניהם שלאחר מספר ימים ישוחררו הצנחנים בערבות.

הלוי קובע בפסק הדין כי פרט לכך, "לא עשה קסטנר למען חנה סנש ולא כלום. על אף אפשרויות העזרה הנוחות שהיו קיימות…לא ביקר קסטנר אצל חנה בבית הסוהר, לא דאג למינוי עורך דין, לא פנה אל המחלקה לשבויי מלחמה של צירות שוויץ ואף מנע את העד קראוס מלהפעילה, לא השיב על פניותיה של חנה אליו, לא שלח לה כל חבילה, לא קיבל את פני אמה שהשתדלה לשווא להשיג ראיון אצלו…קסטנר הודה רק בחלק קטן מעובדות אלו וברובן כפר בעדותו, אך כולן הוכחו כאמת על ידי עדותה המהימנה של הגב' קטרינה סנש בצירוף עדויות אחרות" (סי' 105, עמ' 195).

 

סיכום פרשת חנה סנש בפסק הדין המחוזי. צילום מסך

בסיכום פרשת חנה סנש וקסטנר, השופט הלוי מסיים בכתב אישום מהדהד:

"מכל העדויות…מצטיירת דמותה של לוחמת לבלי חת, שלא הייתה נשמעת בשום פנים 'לעצותיו' של ראש ועדת ההצלה להתפשר בצורה זו או אחרת עם המשטר הנאצי, לא הייתה נלכדת בתחבולותיו של קסטנר להביאה לשיתוף פעולה איתו (ודרכו עם הנאצים) ואף לא הייתה נכנעת לכפיתו המצפונית הכבדה ביותר…אילו היה קסטנר מאפשר לחנה סנש להשתחרר ממאסרה כל עוד הנאצים שולטים בבודפשט, היה מטפח אוייב בפועל למשטר הנאצי ויריב בכוח לעצמו".

"קסטנר לא היה מעוניין בשחרורה של צעירה זאת, שהייתה עשויה להוקיע את שיתוף פעולתו הנמשך והולך עם המשטר הנאצי ולפגוע בקשריו עם אייכמן, קלגס, בכר ויתר ראשי הס"ס. האינטרס האישי של קסטנר הזדהה פה גם עם הביטחון של המשטר הנאצי. מסיבות אלה לא פעל קסטנר למען שחרורה של חנה סנש ואף מנע מאחרים מלטפל בשחרורה".

בפסק הדין המחוזי מסכם הלוי על פי העדויות כי קסטנר היה יכול להציל את חנה סנש מהוצאתה להורג אך לא עשה לשם כך דבר כדי לא לפגוע בשיתוף הפעולה עם הנאצים. לפי הליכי המשפט שהתגלמו בסרט נדמה כי פעולת הצלת סנש הייתה פוגעת בהצלת אלפי יהודי הונגריה אחרים.

 

 

תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
2 תגובות - 2 דיונים מיין לפי
1
חי בסרט
אריק | 07-11-2019 16:43
לא יאומן. הכותב חולק על פסק דין של שופט שחקר ושמע את כל העדויות על בסיס הליכי המשפט שהתגלמו בסרט. ביזיון
2
בורג ז''ל אמר כי קסטנר גרוע מסטאלין
מר חשוון | 07-11-2019 17:21
מאז אדם הראשון קסטנר ימח שמו היה הראשון שמכר את נשמתו לשטן