כמעט כלל כלי התקשורת התחבטו היום (רביעי) בשאלה האם מותר או אסור לפרסם את דבריו של השר אמיר אוחנה כשחשף חומרים ותכנים שנתונים בצו איסור פרסום.

אוחנה התייחס לחקירת עד המדינה ניר חפץ והתנהלות המשטרה בחקירתו, כפי שחשף פרשן החדשות עמית סגל.

האם מותר לפרסם כל דבר שנאמר במליאת הכנסת למרות צו איסור הפרסום על הפרשה?

על פי סעיף 28 לחוק יסוד: הכנסת: "ההליכים בישיבת הכנסת והדברים שנאמרו בה – פרסומם אינו מוגבל ואינו גורר אחריות פלילית או אזרחית".

חברי הכנסת חושפים את פרשת האסיר איקס למרות צו איסור פרסום

זוכרים את פרשת האסיר איקס? פרשת בן זיגייר התפרסמה בשנת 2013 לאחר תחקיר של רשת הטלוויזיה האוסטרלית ABC על אסיר עלום שהתאבד בתא הכלא בישראל.

כאשר ערוצי התקשורת בארץ סיקרו את הפרשה וציטטו את התחקיר האוסטרלי – הוסרו כל הכתבות עקב צו איסור פרסום.

אולם לאחר הדיווחים השונים, חברי הכנסת זהבה גלאון, אחמד טיבי ודב חנין הפנו שאילתות במליאת הכנסת לשר המשפטים דאז יעקב נאמן על אף צו איסור הפרסום, תוך כדי ניצול חסינותם הפרלמנטרית.

ערוצי התקשורת שנחשפו לפרשה דרך ערוץ הכנסת בדיון ישיר ציטטו את שאלותיהם של חברי הכנסת, וכך נחשפה הפרשה באופן פומבי בישראל.

עוד אירוע זכור: לפני שנתיים חשפה חברת הכנסת שלי יחימוביץ' – יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, את שמו של החשוד באונס בר לביא, דוקטורנט מאוניברסיטת תל אביב.

הסטודנטית שהתלוננה לא חשפה את שמו של החשוד, אך חברת הכנסת חשפה את החשוד בעבירה פלילית ולדבריה: "הוא חשוד באונס ואין שום סיבה להמשיך ולגונן עליו".

"הבחירה שלי לחשוף את שמו הייתה לגיטימית, אפילו מתבקשת. אל יכול להיות שהיא תעבור מסע של סבל וייסורים והוא יהיה מוגן".

במקרה של יחימוביץ' אין צו איסור פרסום כי חשפה שם של חשוד באונס כמו כל חשודים בפלילים.

אבל האם חברי הכנסת עמידים בפני צו איסור פרסום ביודעם כי פרסום במליאת הכנסת יוביל לסיקור תקשורתי?

היועמ"ש של הכנסת: מליאת הכנסת אינה שטח חסין

היועץ המשפטי לכנסת, איל ינון, פרסם בעקבות פרשת האסיר איקס, חוות דעת על גבולות החסינות של חברי כנסת ביחס להתבטאויות המהוות עבירה.

לדבריו, "תכנון מראש של התבטאות המהווה עבירה, לא חוסה תחת החסינות, וניתן כעיקרון להעמיד לדין חבר כנסת בגינה, כמו כל אדם אחר".

עוד הוסיף: "בכלל זה, פרסום מתוכנן של עניינים סודיים שפרסומם מהווה עבירה…מליאת הכנסת וועדותיה אינן כשלעצמן 'שטח חסין' מפני העמדה לדין, וכי אין בעצם העובדה שההתבטאות האסורה נאמרה בכנסת כדי שהחסינות תתפרס עליה באופן אוטומטי".

ומה עם סעיף 28 הנ"ל? היועמ"ש של הכנסת סובר כך: הסעיף אינו רלוונטי לחברי הכנסת עצמם ואינו מהווה מקור נוסף לחסינות מפני העמדה לדין של חברי הכנסת.

דוגמא לכלי התקשורת בסיקור פרשת אמיר אוחנה. צילום מסך אתר מאקו

אז בעוד ערוצי התקשורת לכאורה יכולים לפרסם דברים הנאמרים בכנסת, חברי הכנסת עצמם אינם חסינים מפני העמדה לדין.

ערוצי התקשורת טרחו והוסיפו בסוף התכנים כי הם נשענים על אותו סעיף 28, שבוודאי הוביל למחלוקות פנים בין ערוצי התקשורת השונים.

אך לראשונה, לא חבר כנסת הוא המפר צו איסור פרסום, אלא שר. האם החסינות שונה במקרה הזה?

יש מי שיטען כי אכן, שר הוא חסין יותר מאשר חבר כנסת, וכל שכן אם השר עוסק בעניינים הקשורים למשרדו שלו – משרד המשפטים.

מהצד השני, אוחנה למעשה הטריד אף הוא את עד המדינה כביכול, בעודו חושף בפני הציבור פרטים אישיים ומביכים עליו.

כך או כך, בימים הקרובים יתבררו גבולות החסינות של שר בישראל.