עשר הערות על פרשת הרב פירר.
1. אף רב חרדי לא יתיר לכתחילה לקיים אירוע ציבורי הכולל שירת נשים.
2. סביר להניח שגם אף רב חרדי לא יתיר להשתתף במופע מעורב של שלמה ארצי.
3. העובדה שארגון חרדי מקיים מופע משירי שלמה ארצי, מעידה עד כמה מושפעת החברה החרדית מאחותה החילונית, ועד כמה היא הולכת ומתקרבת אליה.
צילום: הפרופסור הסרוג: 4. העובדה שחילונים מחרימים אירועים שנוגדים את עולם הערכים שלהם ורואים בכך קו בל יעבור, מראה עד כמה מושפעת החברה החילונית מאחותה החרדית ועד כמה הן מתקרבות זו לזו.
5. באופן פרדוקסלי- הסערה הנוכחית מראה כמה התקרבו העולמות התרבותיים שלנו וכמה התערבבו מרחבי החיים שלנו, לא כמה אנחנו רחוקים ומפולגים.
6. החברה הדתית והחרדית הפכה לדוברת נלהבת בעד חופש הביטוי, סובלנות לדעות אחרות וקבלת השונה, בעוד אחותה החילונית מסבירה בתוקף מדוע דעות מסוימות אינן לגיטימיות ויש להרחיקן ולהשתיקן. היפוך התפקידים האירוני הזה מעורר שאלות מטרידות על הגבול שבין ערכים לאינטרסים.
7. איסור שמיעת "קול אישה" הפך בשנים האחרונות לבאר בלתי נגמרת של חילול השם. כמות השנאה לתורה ולמצוות שנגרמת בדיונים סביבו היא צרה גדולה לשומרי התורה ותומכיה.
8. צריך להיזהר מאוד מהטענה ש"המטרה מקדשת את האמצעים". בדרך כלל המשפט הזה נועד להצדיק עוול.
9. העומד בראש ארגון "עזרה ומרפא" עוסק בייעוץ רפואי עשרות שנים, נחשב למומחה ידוע ובעל שם בתחום ובכל זאת איש לא מעז לקרוא לו "דוקטור". מאידך כולם קוראים לו "הרב", למרות שכמדומני שמעולם לא כיהן בתפקיד רבני כלשהו. ככה זה בתקשורת הישראלית- חרדי עם זקן הוא רב, גם אם הוא עוסק ברפואה ואפילו אם הוא סתם חבר כנסת. דוקטור, לעומת זאת, הוא תואר שמצריך תנאי סף נוקשים.
10. אחרי הפרשיות העגומות של הזמן האחרון, יש דווקא משהו חיובי בכך שהתואר "רב" יזוהה עם אדם שכולם מסכימים שהוא צדיק וגומל חסדים.
תגובות