איך בזכות נהג אוטובוס ערבי צמתי לראשונה בחיי

תפילות מרוממות ושירה מלבבת זה מה שגורם ללא מעט חילונים להגיע לבית הכנסת ולהרגיש בבית. למרות כל זאת, זה לא פשוט כלל וכלל למי שלא מכיר את כללי הטקס ואת רזי התפילות להשתלב

איך בזכות נהג אוטובוס ערבי צמתי לראשונה בחיי
  אולם הספורט בסוף התפילות, מוצאי יום כיפור (צילום: נעם דהו)

לא זוכר מתי בפעם האחרונה צמתי ביום כיפור. אולי כנער מכיוון שגדלתי בסביבה מסורתית וגם זה אולי לא היה באופן מלא. מה שכן זכור לי שבגיל 17 החלטתי שאין טעם בכלל להתלבט ואני לא אנסה לצום יותר ביום כיפור, וככה בעודי מהרהר לי על כך כשאני הולך ברחוב אני שומע מישהו קורא לי.

בחור שיצא מבית כנסת בסביבה שאל אותי אם אני אוכל להשלים מניין שהיה חסר להם בתפילה הבוקר. הסכמתי. והנה רבע יובל לאחר מכן כמה שבועות לפני תקופת החגים קרה לי דבר נורא: איבדתי את תיק הצילום שלי בשווי אלפי שקלים כשנסעתי באוטובוס. זה היה יום שישי ולא היה בכלל אם מי לדבר. אני קטן האמונה כבר הרמתי ידיים ורק רעייתי שמרה על אופטימיות. הייתי כל כך נואש שבליבי נדרתי שאם התיק יימצא (זהו מקור פרנסתי) אצום השנה בכיפור והנה ביום ראשון בצהרים קיבלתי הודעה מחברת 'קווים' שנהג אוטובוס בשם אסאלי נידם מצא את התיק והוא מחכה לי.

עוד באותו נושא

אדיר• צפו: כך נראתה ישיבת שדרות בצאת יום כיפור


24

אצלנו בקרית אונו התפתח מנהג בו ביום הכיפורים הגרעין התורני המקומי 'מעיינות' הופך את אולם הספורט הענק של חטיבת הביניים המקומית לאולם תפילה עם כיסאות, ארון קודש ודפי הסבר. דווקא משום כך השילוב הזה של מקום חף מקדושה ביתר ימי השנה שהופך פעם בשנה למקום בו רעש משחקי הכדור מוחלף בתפילות מרוממות ושירה מלבבת זה מה שגורם ללא מעט חילונים וכאלה שבית הכנסת זר להם להגיע למקום ולהרגיש בבית. למרות כל זאת אני חייב לציין שזה לא פשוט כלל וכלל למי שלא מכיר את כללי הטקס ואת רזי התפילות להתחבר ולהשתלב בריטואל היפה של תפילות יום הכיפורים.

אני מדמה זאת לחבורת אנשים שמתאמנת שנים על גבי שנים לקראת הצגה ופתאום לקפוץ באמצע החזרות ולנסות להבין את משמעות המילים, את השפה שהיא לעיתים מליצית, חלקה בארמית ובחלקה היא סוג של ראשי תיבות שלא לדבר על קצב התפילה, הניגונים ומתי לעמוד ומתי להפסיק. מזל שאני לא מוותר והייתי צריך 'להציק' לכמה מתפללים כדי שיסבירו לי דברים שמבחינתם זה סוג של א.ב.

בתפילת נעילה כבר ספרתי את הדקות כי הבטן שלחה אותות מצוקה ורק רציתי שזה ייגמר אבל מתישהוא ב'כל נדרי' היו רגעים שנסחפתי עם התפילה וזאת הייתה חוויה מדיטטיבית. וקרה עוד דבר מופלא: לאחר כל נדרי נפתח מעגל שיח וישבנו כמה גברים לצד כמה נשים שאורח הכבוד היה הרב יצחק סבתו מישיבת מצפה יריחו (אותו מקום ממנו הגיעו חברי הגרעין התורני לקרית אונו) ודיבר על הרעיון של התפתחות ושלמות בנפש האדם וזה היה מעניין.

לאחר ששאלתי אותו האם גם האל מתפתח עברנו למעגל מצומצם יותר בו התפתחה ביני לבינו שיג ושיח שהותיר בי רושם עז גם על המאזינים. שיח שדווקא בימים אלו של קיטוב יש בו מסר אופטימי. גיליתי שבניגוד ללא מעט רבנים שפגשתי יש גם רבנים שלא חושבים באופן דיכוטומי במושגים של שחור ולבן אלא בעלי חשיבה מורכבת שמוכנים לאתגר את התפיסות האמוניות הבסיסיות ביותר. חשתי שכאשר דיון נעשה לשם שמיים ולא לשם ביסוס הטיעונים שלך או הניסיון להוציא את בר הפלוגתא כאדם טועה רק במקום הזה תיתכן למידה אמיתית וכך הרגשתי.

כמה ימים לאחר מכן ידיד הפייסבוק שלי ליאור טל שעומד בראש בית המדרש הפלורליסטי של 'קולות' שלח לי מאמר שכתב לפני בדיוק מאה שנה האדמו"ר החילוני (בלי מירכאות) א.ד גורדון בו הוא קובע את 'הלכות מלחמת הדיעות' ובטקסט שהמקדים את זמנו הוא קובע באופן מעורר השתאות, "כי שני בעלי דעה, רחוקים הם אמנם זה מזה בדעות, אבל באותה המידה יותר קרובים זה לזה ברוח, בנפש, יותר קרובים להבנה הדדית, לכבוד ולחיבה הדדיים, הן שניהם משקיפים על דבר אחד, חיים דבר אחד, אותם החיים האנושיים והקוסמיים, רק מצדדים שונים, ומשלימים זה את זה, במסרם איש לרעהו מה שכל אחד רואה וחי מצדו, שניהם שואפים לנקוּדה אחת, לנקודת הגובה של אותם החיים וכשהם עולים בבירור, הם בהכרח מתקרבים איש לרעהו".

 

איתן אלחדז הוא כתב צלם וחוקר טקסים ומנהגים ובחברה הישראלית

תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
5 תגובות - 4 דיונים מיין לפי
1
לא קראתי בשום מקום שאתה מודה לנהג האוטובוס
הרב פיינשמעקער | 28-10-2019 11:44
נכון, הוא רק עשה את עבודתו, אבל מה עם בכל זאת קצת תודה מצדך?
לאחר תגובתו של איתן למטה- אני חוזר מדברי
הרב פיינשמעקער | 28-10-2019 19:12
כל הכבוד, ככה צריך. 1
2
למגיב 1- אתה לא רב ולא בטיח אז בשביל מה???
אני | 28-10-2019 15:43
?
3
מאוד נחמד כל ההתפלספות, אבל
משה זוכמיר | 28-10-2019 20:09
האם באמת פגשת הרבה רבנים בעלי גישה דכומטית? יתכן שיש כמה, אבל בנינו, אתה נפגש עם הרבה רבנים ביום יום?
4
תודה לאיתן
דוד | 28-10-2019 20:47
על כתבה מחממת לב, שבין היתר מאירה אלומת אור אופטימית - דווקא בתקופה של פילוג ושיסוי - ומגלה שהמחבר בינינו רב מהמפריד. סחטיין על יכולת הניסוח שלך. רק שאלה אחת: למה אתה לא כותב בסרוגים באופן שוטף ורציף יותר?