חבר הכנסת מתן כהנא, שהיה מפקד הטייסת בה שירתה הנווטת תמר אריאל ז"ל, נזכר ברגעים בהם הגיע לבית הוריה של תמר ובישר להם את הבשורה הקשה מכל. כהנא מציין כי עברו בדיוק 5 שנים, ומאז שמחת תורה עבורו כבר אינה אותו הדבר.
בפוסט בעמוד הפייסבוק כתב כהנא: "5 שנים עברו מאז אותו ערב שמחת תורה בו דפקתי על דלת ביתם של משפחת אריאל כדי להודיע להם את הנורא מכל. 5 שנים מאז ששמחת תורה עבורי כבר אף פעם לא יהיה כמו לפני אותה שנה. זכיתי להכיר משפחה נפלאה. המשפחה של תמר. הלוואי ולא היינו מכירים".
"ב- 5 השנים שעברו למדנו להכיר את תמר מהרבה זוויות וכיוונים וזה ממש מתבקש כי היא הייתה כל-כך מיוחדת וכל אחד חווה אותה אחרת והכיר תמר קצת אחרת. אני הכרתי אותה מנקודת הראות של מפקד הטייסת את הנווטת הכי צעירה בטייסת. היא הייתה רצינית, יסודית ומעמיקה. היא תחקרה את עצמה לחומרה ואף פעם לא ויתרה לעצמה. היא תמיד בחרה באפשרות הקשה והתובענית. היא הייתה מין דוסית כזו שאי אפשר להתנהג לידה רגיל, אבל כולם אהבו. היא הייתה הלוחמת המצטיינת של הטייסת ב"צוק איתן", אבל אני כבר לא זוכר אם הספקתי להגיד לה את זה לפני שהיא טסה לטיול ממנו לא חזרה".
"אבל את כל זה כבר אמרתי הרבה פעמים. אז הנה משהו חדש. ביני לבין תמר היה דיסטנס. רק הפוך. לתמר היה הקצב שלה, אז חיכיתי בסבלנות עד שהיא תחליט שאפשר לשבור אותו. כך יצא שהשיחה הנינוחה והחברית הראשונה שניהלנו הייתה בעצם גם האחרונה. נסענו ביחד מבסיס עובדה חזרה לרמת דוד, אז היו לנו כמה שעות להעביר יחד. היא סיפרה לי על ההורים שלה, על האחים והאחיות, הגיס והגיסה, האחיינים. היא סיפרה על התכניות שלה לטיול וכמה היא צריכה אותו ומתרגשת לקראתו. היא דיברה על הטייסת והחיים כלוחמת צוות אוויר דתייה. אני זוכר שציינתי לעצמי שהיא נראית שמחה. נראית כמו אחת שטוב לה במקום בו היא נמצאת. שמחתי".
"הרבה פעמים אומרים על אנשים שעזבו אותנו ש"היא הייתה יכולה להיות כך וכך…". אז האמת היא שאני לא יודע מה תמר הייתה יכולה להיות. אני יודע מה היא הייתה. תמר הייתה אישה מדהימה, אוהבת אלוקים ואדם, אוהבת משפחתה, עמה ומולדתה, ולוחמת מיוחדת במינה. יהי זכרה ברוך".
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
