במערכת הפוליטית נפרדים ממאיר שמגר: "התייתמנו"

במערכת הפוליטית סופדים לנשיא בית המשפט העליון לשעבר, מאיר שמגר, שנפטר הבוקר בגיל 94: "מאיר שמגר תרם תרומה גדולה שתיחקק לדורות"

במערכת הפוליטית נפרדים ממאיר שמגר: "התייתמנו"
  (צילום: יוסי זמיר/ פלאש90)

במערכת הפוליטית סופדים לנשיא בית המשפט העליון לשעבר, מאיר שמגר, שנפטר הבוקר (שישי) בגיל 94. שמגר היה מאבות המשפט הישראלי, ושימש בתפקידים רבים במערכת המשפט.

ראש הממשלה בנימין נתניהו, ספד לו ואמר: "אני מביע צער עמוק על פטירתו של נשיא בית המשפט העליון לשעבר השופט מאיר שמגר, מגדולי המשפטנים במדינת ישראל. למאיר שמגר היה תפקיד חשוב בעיצוב אושיות המשפט הישראלי לרבות במדיניות המשפט ביהודה ושומרון. ‏תמיד אזכור בהוקרה את פעילותנו המשותפת בהנהלת מכון יונתן לאחר פטירתו של אחי יוני ז"ל. יהי זכרו של מאיר ברוך".

נשיא המדינה ראובן ריבלין: "התייתמנו היום מאחד מהאבות המעצבים והחשובים של המשפט הישראלי. מעמודי התווך והתמך של המשפט. השופט שמגר ז"ל היה סמל להדר הבית"רי. בעל אומץ לב שיפוטי, שהאמין באמונה שלמה בבית המשפט ובמערכת המשפט אך ידע גם את מגבלות הכוח שלה. תנחומיי לרעייתו מיכל ולבני משפחתו האהובים".

יו"ר הכנסת יולי (יואל) אדלשטיין, אמר: "מאיר שמגר היה מעמודי התווך של המשפט הישראלי וממעצבי דרכו. ביושר ליבו ובידענותו המופלגת הוא היה מהנשיאים המשפיעים ביותר של בית המשפט העליון, שמפסקי הדין שכתב לומדים וילמדו רבבות תלמידים. מראשית קיומה, מדינת ישראל היא מדינת דין שהצדק הוא נר לרגליה, ומאיר שמגר תרם לכך תרומה גדולה שתיחקק לדורות. יהי זכרו ברוך".

עוד באותו נושא

הלך לעולמו נשיא ביהמ"ש העליון לשעבר מאיר שמגר


8

חבר הכנסת בני גנץ: "צער עמוק הבוקר על פטירתו של נשיא בית המשפט העליון לשעבר השופט מאיר שמגר. מענקי המשפט שקמו למדינת ישראל ואיש שבמגוון הרחב של תפקידים בהם כיהן, תרם תרומה מכרעת לעיצוב דמותה ועוצמתה של מערכת המשפט הישראלית. שמגר, איש משפט חכם ורודף צדק, היה ציוני גדול שאהב את מדינת ישראל ‏ונלחם עבורה בשדה הקרב כלוחם אצ״ל ובשדה המשפטי במשך עשורים רבים.הבוקר כולנו מצדיעים לאיש שפעל למען זכויות האדם באשר הוא אדם לצד שמירה ודאגה על ביטחון ישראל ועתידה. יהי זכרו ברוך".

יו"ר 'הימין החדש' ושרת המשפטים לשעבר, איילת שקד, אמרה: "שמגר היה מדמויות המפתח של המשפט הישראלי. הוא הטביע את חותמו במערכת המשפט האזרחית והצבאית בישראל כפצ"ר, כיועמ"ש וכנשיא בית המשפט העליון. הוא קידם את המשפט בישראל בשורה של פסקי דין רבים ומשמעותיים בזכות חופש הביטוי, שלטון החוק ושמירה על עקרונותיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. השופט שמגר הקדיש את חייו לחברה הישראלית ולארץ ישראל. דמותו של שמגר תיזכר לעד כאחד מעמודי התווך של המשפט הישראלי כמשפטן פורץ דרך, הגון וישר. יהי זכרו ברוך".

עוד באותו נושא

הלך לעולמו נשיא ביהמ"ש העליון לשעבר מאיר שמגר


8

חבר הכנסת גדעון סער: מאיר שמגר – נשיא בית-המשפט העליון לשעבר. איש האצ"ל, שהוגלה בימי המחתרת לאפריקה. שמגר זכה ללחום לחירות ישראל ולאחר מכן לפעול למען חירות אזרחיה. מגדולי המשפטנים של ישראל. כל הליכותיו שידרו "הדר" ודמותו הייתה סמל לממלכתיות. ישראל תחסר אותו. יהי זכרו ברוך".

חבר הכנסת ניר ברקת: "מאיר שמגר, לוחם ישראל בשירות האצ"ל והפלמ"ח, איש ישר דרך, מנהיג עניו, אשר תרם תרומה אדירה לביסוס האמון במערכת המשפט הישראלית, עשה רבות כדי שהצדק ייראה וייעשה. יהי זכרו ברוך".

חבר הכנסת משה (בוגי) יעלון: "מאיר שמגר ז"ל היה ענק משפט ישראלי, לוחם צדק וציוני נלהב. לאורך שרות מפואר כפצ"ר, כיועץ משפטי לממשלה, וכנשיא בית-המשפט העליון, התבלט בהחלטות ופסיקות שהיוו את אבני היסוד לשיטת המשפט שלנו. בטחון ישראל היה נר לרגליו, עוד מימיו כלוחם באצ"ל. תפיסה זו איפיינה אותו במשך שנים, לצד שמירה איתנה על זכויות האדם, הפרט והחירות האישית. יהי זכרו ברוך".

מלשכת עורכי הדין נמסר: "לשכת עורכי הדין מבכה את פטירתו של אחד מענקי מערכת המשפט במדינת ישראל לדורותיה, נשיא בית המשפט העליון לשעבר, מאיר שמגר ז"ל".

ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד אבי חימי, אמר: "פטירתו של נשיא בית המשפט העליון לשעבר, מאיר שמגר ז"ל היא אבידה גדולה למשפחתו, למדינת ישראל ולמערכת המשפט. אני בטוח שמורשתו של האיש תהיה נצורה בליבנו לנצח. יהי זכרו ברוך".

תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
11 תגובות - 11 דיונים מיין לפי
1
שמגר שרה
שרה סיתון | 18-10-2019 12:27
יהי זכרו ברוך אמן אמןשמגר
2
התייחסות לדברי הנשיא על שמגר
ישראל | 18-10-2019 15:50
לא אלמן ישראל.
3
צריך לומר השתחררנו!
eli | 18-10-2019 16:49
קם דור חדש שלא ידע את פרעו
4
תגובה לElmekies Davi
eli | 18-10-2019 16:51
אמת!
5
המערכת הפוליטית צבועה, במיוחד מהצד הימין
של המפה הפוליטית | 20-10-2019 8:43
שעבורה מצביעה כל חיי, במיוחד היושב שהיושב במשכן היום בעת שהיה יור הקואליצה כשהתמודדו פרס וקצב, אם היה רוצה היה יכול להביא נשיא א פוליטי כפי שהיה השופט שמגר, בשיחה אישית יור הקואליציה דאז התנהג לא יפה הצבוע מהמשכן, וזה בעדינות רבה, שופט השופט שמגר היה פתוח וכבד כל אדם עם דעותו הוא, היה איש ממלכתי משכמו ומעלה, אין ספק אם היה נשיא היה מביא את משכן הנשיא לפסגות מעולם לא ראינו, למענו בהסכמתו אספתי 5000 חתימות, בתקופה זו ללא נייד וללא שום הד תקשורתי, בעת הזו שלי יחימוביץ בהכל דיברוים למרות שהתקשרתי ממקום סמוך לישיבתי לא עשתה דבר, בהכירי את השופט מאיר שמגר האיש שאלו תמיד פניתי, השופט שמגר השופט שמגר נשאר איש ימין עד סוף ימו, זאת מידע אישי מהכרות אישית, את זכרו של שמגר אנצור בליבי לעולמי עד, יהי זכרו ברוך, תהה נשמתו צרורה בצרור החיים.
6
לא התיתמנו1
שפרירית | 20-10-2019 17:15
שמגר עוד לפני אהרון ברק קיבע את האקטיביזם השיפוטי – בית משפט מעוות מפקח על תקינות המדינה בג”ץ הוקם על ידי שלטון המנדט הבריטי כך נהגו בכל המושבות שלהם. המטרה היתה להתנגד לפעולות או הוראות בלתי חוקיות של השלטון הבריטי כלפי ילידי המושבות. בבית משפט זה הורכב מששה עשר שופטים בריטים ושופט אחד מקומי. אל בג”ץ הוכפפו כל בתי הדין במדינה ואילו הוא עצמו היה פטור מכל סדרי דין תקינים. מה שנקרא “בית משפט גבוה לצדק” לא התחשב לא בחוק ולא בראיות. היות ולא רצו שנושאים אלו יידונו על ידי שופטים ילידים, הם נידונו רק בבית המשפט העליון. הערכאה עליונה לא דנה בראיות, הפסיקות נעשו על פי אומדן ואי לכך לא מתאים לקרא לזה בית משפט וודאי שלא גבוה וכמובן שלא על פי צדק. כזה היה המשפט במושבות השונה מאוד מזה הנהוג באנגליה עצמה. שופטיו גם לא היו משפטנים. לבריטים לא היו משפטנים להביא לבתי דין אלו. משפטנים אנגליים היו אנשי המעמד העליון אנשים מאוד עשירים אשר כלל לא אבו לעזוב את מולדתם ולחיות במרחקים. ברוב המדינות שהיו בעבר מושבות של הבריטים, ברגע שהאנגלים עזבו בטלו את בג”ץ כאחד המכשירים השפלים של השלטון האנגלי בו מחליטים ככל העולה על הרוח ועוד קוראים לזה משפט וצדק. לא רק שלא בטלו זאת אלא אף שכללו. הכלילוהו בחוק יסוד השפיטה. חוסר התיחסות לעובדות הוא כלל גם במשפטים אחרים, הרי לא יתכן שבמקום אחד כך יהיה מקובל ואילו בקרב אותם שופטים במקום אחר לא. בציבור זכורה התערבותו הבוטה של אהרון ברק בנושאים מדיניים במיוחד בנוגע לחבלי עיו”ש. לעומתו זוכרים את מאיר שמגר כמי שלא התערב בנושאים מדיניים. לאמיתו של דבר היה זה דוקא מאיר שמגר עוד בהיותו הפרקליט הצבאי הראשי אשר טען שיש לאפשר לתושבי השטחים להביא עתירותיהם בפני בית המשפט העליון הישראלי. לפי בית המשפט שטחי עיו”ש הינם שטחים של תפיסה לוחמתית על כן הדין החל עליהם צריך להיות שילוב של הדין שהיה בתחוקף תחת שלטון ירדן, חקיקה צבאית עכשיוית וכללי משפט בינלאומי העוסקים בשטחים כבושים. לכן לשיטת בית המשפט כל הנעשה בשטחים אלו צריך להבחן לפי אמות מידה אלו האחרונים זאת ועוד הממשל הצבאי חייב לפעול על פי עקרונות המשפט המינהלי הישראלי.
7
לא התיתמנו2
שפרירית | 20-10-2019 17:18
הטענה היתה שכך יתקבל אישור משפטי לפעולות אשר קרא להם שנויות במחלוקת. ועוד בכך ניתן למנוע פיקוח בינלאומי. אך היכן ישנו פיקוח בינלאומי בשטח שהוא כבוש? בעת קבלת החלטה זו, לא היה תקדים לכך שבית משפט של מדינה יפקפק בחוקיות פעולותיה של המדינה בעת סכסוך מלחמתי. מה עוד ששטח זה על פי הסכם בינלאומי של חבר העמים צריך להיות שייך לעם היהודי והוא נכבש במלחמת השחרור על ידי ירדן. כלומר שטח זה כלל איננו כבוש אלא משוחרר. סמכות זו שבג”ץ לקח לעצמו גרמה להתעניינות בינלאומית בקביעתו הלכות לגבי השטחים. מדינאים זרים ציטטו את דברי בג”ץ בקביעות העוינות לישראל. כך תפס בית המשפט העליון מקום מרכזי במדיניות. מכאן שבג”ץ כלל לא מנע הרעה של יחסי ישראל עם שאר העולם אלא להפך נתן חומר בידי עוכרי ישראל. לגבי המתקראים “פלסטינאים”,פעולות אלו ממלא כלל לא השביעו רצון. אלו טענו שבית המשפט נותן הכשר לפעולות בלתי חוקיות. ישנם נושאים שכבר עברו לסמכות בתי משפט לעניינים מנהליים כדי לבטל את הכלל לפיו בג”ץ הוא הערכאה ראשונה ואחרונה. אלא שעדיין בנושאים אחרים עותרים אך ורק לערכאה העליונה שם יכולים לדרוש צווים ללא דיון משפטי בערכאות נמוכות. ללא חקירת עדים, ללא כל אפשרות לחקר העובדות כל הדיונים מסתמכים על תצהירים, וכערכאה עליונה שבה אין זכות ערעור. כך בג”ץ החליטו על צווים כמעט מידי יום ביומו. למשל שעל הממשלה לנמק תוך חמישה עשר ימים ועל היועץ המשפטי לנמק תוך חמישה ימים לגבי סוגיות שונות ומשונות. לפי הדגם המנדטורי שמו ששה עשר שופטים מהמשפחה כפי שהתבטא אהרון ברק וליתר דיוק מהמשפחה הסודית אלה השייכים ומזדהים עם הקרן לישראל חדשה. תוך גישה פוליטית מובהקת בג”ץ גם עוסק בנושאים מדיניים ואף אישיים שיש להם היבט מדיני כמו קנין אישי ביהודה ושומרון. כך מיעוט ההולך עם אויב מדיני בעזרת בית המשפט העריץ רומס את זכויות רוב העם.
8
לא התיתמנו3
שפרירית | 20-10-2019 17:19
בג”ץ ממשיך את השלטון הקולוניאלי הבריטי המופנה עתה נגד מדינת ישראל וגם אזרחיה. השלטון הבריטי החליט שעתירות נגד הנציב להיות נדונות בפני שופטים בריטים והם הרכיבו את הערכאה העליונה. צורה זו נשתמרה אך ורק בישראל. בעוד שבג”ץ אמור להגן על האזרח בפני מעצר ומאסר בלתי חוקיים, בהסתמך על תצהירים בלבד וללא חקירת עדים האזרח אינו יכול לגלות את האמת לגבי התנהגות הרשות. רוב רובן של העתירות שמגישים אזרחי אזרחי ישראל באופן פרטי כ- מהן 95% נדחות ועל העותרים מוטלים עליהם קנסות כבדים ביותר של עשרות אלפי שקלים. בית המשפט לא דן בשאלה האם פעולתו זו הינה חוקית, האם יש לו סמכות ומה מקורה? בית המשפט הסתמך רק על אי הבעת התנגדות מצד הרשויות. לקיחת סמכות זו על ידי בג”ץ הקנתה למשפטנים חשיבות יתרה במיוחד בעיני עצמם ובעיני רוצי טובתם. כך גם עלתה חשיבותם של יועצים משפטיים ועורכי דין עוד בשלבי קבלת החלטות. בג”ץ אף הרחיב וממשיך להרחיב את הסמכויות שהוא לוקח לעצמו. לא רק עתירות בנוע ליושבי עיו”ש שהיו שם ב- 1967 אלא כל עתירה המתנגדת להחלטות הממשלה. כך בנושא החזרתם של המסתננים האפריקאים שנוגעת רק לתוך גבולות 1967, וכך בנושא מתוה הגאז ואף התערבות בנושאי לומחה בעת מלחמה, או כל נושא שהוא פוגע במדינת ישראל ואזרחיה. עוד בשנת 1996 הוקמה ועדת אור למבנה בית המשפט, אהרון ברק שהופיע בה הודה כי מבנה בג”ץ הינו אנומליה מימי המנדט שיש לתקנה. לדבריו יש להוריד את העתירות לבית המשפט המחוזי כערכאה ראשונה של בית משפט מנהלי ורק ערעור יהיה בבית המשפט העליון. רק תחומים מוגבלים הורדו למחוזיים. שופטי בית המשפט העליון אינם מוכנים לותר על הכוח שנטלו לעצמם.
9
לא התיתמנו4
שפרירית | 20-10-2019 17:20
נוכח הכעס המוצדק שבית המשפט העליון מעורר בקרב המדינאים וגם הסלידה הציבורית, שופטת בית המשפט העליון דליה דורנר כמבטאת הלך רוחם של שהשופטים, הציעה בציניות לחברי הכנסת לבטל את בג”ץ בתגובה להצעת חוק שהכנסת תבחר את נשיא בית המשפט העליון ומספר שופטי בית המשפט העליון בועדה לבחירת שופטים ירד לאחד. הטענה המושמעת היא שיש להזהר מפוליטיזציה של בית המשפט ואסור להפריע לו לשמור על זכויות המיעוט. זאת מבלי להתיחס לעובדה שבכך בית המשפט הוא פוליטי לחלוטין. החזרת הכוח לעם על ידי החזרת הכוח לנציגי הציבור היא לשיטת בית המשפטי ותומכיו “פגיעה בבית המשפט העליון”. שופטת בית המשפט העליון לשעבר דליה דורנר מתלוננת על חוסר הדמוקרטיה של חברי כנסת ומצרה על שביכולת חברי הכנסת לבטל “אפילו” חוקי יסוד אשר לשיטתה הם החוקה של מדינת ישראל. היא כלל איננה מזכירה כי בעוד שלקבלת חוקה נדרש רוב מוחץ של שני שליש לפחות, רבים מחוקי היסוד נתקבלו על ידי מיעוט של חברי כנסת. למשל עבור חוק יסוד כבוד האדם הצביעו רבע מכנסת. חוק זה אף הוצע על ידי אהרון ברק כנשיא בית המשפט העליון לפני שסיים את תפקידו למען יוכל בית המשפט לעשות בו שימוש כראות עיניו למטרות שכלל אינן מוזכרות בחוק ולא לשמן הצביעו עבורו. בעוד שעבור חוקי יסוד הצביעו לעיתים מיעוט של חברי כנסת, בית המשפט מקבל התגברות על פסילתו רק אם רוב חברי הבית לפחות ששים ואחת חברי כנסת יצביעו עבור חקיקה מתגברת. החלטה זו שכלל איננה מעוגנת בחוק.
10
לא התיתמנו5
שפרירית | 20-10-2019 17:21
עוד טוענת שופטת לשעבר זו כי על הכנסת להגביל כוחה וכלל איננה מזכירה כי כל ארבע שנים לכל המאוחר ישנן בחירות ולכן כוחה של הכנסת ממילא מוגבל. מי שכוחו איננו מוגבל הוא בית המשפט אשר בהחלט עושה ככל העולה על דעתו. היא טוענת לחוסר תלות בית המשפט, וכי מה הטענה הזו שבית המשפט המתערב בסוגיות פוליטיות לחלוטין איננו פוליטי? וכלום אין לשופטים הבוחרים את עצמם לפי התאמתם להשקפה הפוליטית – כל השקפה פוליטית? בעוד שהיא מתנגדת לדוגמא של ארצות הברית בה השופטים נבחרים על ידי מדינאים אין היא כלל מתנגדת לפסילת חוקים בידי בית המשפט כדוגמאת ארצות הברית. היא רק איננה מזכירה ששם יש חוקה ושפסילה כזו נעשית נדירות ותוך הסכמה בחוק. שם שופטים מקפידים לבטא את המעוויים של הציבור. בישראל בית המשפט מנצל את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו כדי לנגח את הכנסת ובעיקר לתת פרשונות משלו לחוק זה ולהחליט החלטות חסרות בסיס חוקי, ומעשית מתנגד לכל פיסקאת התגברות על פסילת חוקים על בסיס חוק זה . בג”ץ שאופן פעילתו הינה עיוות, שם עצמו גם בלא לבקש הסכמה כשוטר על הרשויות האחרות. את זאת עשה בטוענה שקרית כאילו היות ומדינת ישראל אשמה בתפיסה לוחמתית של שטח יש לפקח על השטח ה”כבוש”. בשם כך בית המשפט מרשה לעצמו פסיקות מוזרות והצידוק עצם ההתערבות במדיניות הינו שהרשויות לא הביעו התנגדות. אך בית המשפט אינו מספתק בכך, היות וכבר טעם שררה הוא גם מחליט לגבי נושאים אחרים שכלל אינם קשורים. בית משפט זה גם קבע חוקים שלא זה תפקידו ואף אסור לו, שלא ניתן לקיים כמו חוק ההתגברות לפיו רק ברוב של 61 חברי כנסת ניתן להתגבר על פסילת חוק. אין לקבל פסילות של בג”ץ לא על ידי התגברות ולא על ידי חקיקה מחודשת מתקנת. יש לבטל את פסילתו של בג”ץ. את בג”ץ יש לבטל ויפה שעה אחת קודם. שופטי בג”ץ שכך נוהגים הם למעשה עבריינים ויש לנהוג בהם ככאלה על כל המשתמע מכך.
11
שמגר
עוז | 21-10-2019 22:19
בדקתי ומאז הקמת המדינה לא היה שופט ברמה מכובדת ואכותית כמוהו אף אחד לא הגיע לרמה שלו. יהיה זיכרו ברוך