רגע לפני יום כיפור, האמנים יוני גנוט ואילן דמרי (להקת המדרגות), מחלוצי הז'אנר בהגיעו להתארח באולפן סרוגים וסיפרו בראיון מיוחד על החיבור שלהם לעשרת ימי תשובה, על מה לדעתם תעשיית המוזיקה צריכה לבקש סליחה? ולמה הם כבר לא ממהרים לעשות אלבומים חדשים.
"מופעי סליחות, אלו ההופעות הכי מרגשות בשנה אצלי" מספר גנוט לסרוגים "אני מחכה לזה כל השנה, אבל מצד שני יש מתח מאוד חזק בין הפנים לחוץ".
הראיון המלא:
כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .
"במילא לאמן יש את הסרט הזה, שבו הוא מרגיש שהוא צריך להיות בתוך עצמו בשביל להיות אותנטי ולעמוד מאחורי מה שהוא שר וזה מתחזק עוד יותר בימים הנוראים" מסביר גנוט "כי בעצם אתה אמור לעבוד פנימה, אבל במקום זה יש הרבה מחשבות חיצוניות. אתה מסתכל במראה ואומר לעצמך 'מה אני שר ומה אני באמת חושב בפנים. חושב על הסאונד וכמה קהל הגיע, לעומת המילים הקדושות שאני שר. והמתח הזה הוא מרתק בעייני".
אילן: "ההופעות האלו עבורי הן- לחזור הביתה. אבי היה גבאי בית כנסת וגם חזן וגדלתי בבית מאוד פייטני. דווקא בילדות בית כנסת היה בשבילי, לא משהו קל וגם לא זיהיתי ששם אני מפתח מוזיקלית. אבל כשגדלתי גיליתי עד כמה זה מתחבר".
באווירת כיפור, על מה לדעתכם תעשיית המוזיקה היהודית צריכה לבקש סליחה?
אילן: "בהתחלה הרגשתי שלא נותנים מספיק במה, אבל עם הזמן שירי תפילה ופיוטים הפכו למיינסטרים והיום הם לגמרי מתקבלים בברכה בכל מקום".
יוני: "אילן עוד התחיל את הז'אנר הזה עוד לפני שזה היה טרנד, זה בא ממקום מאוד אמיתי ותמים. יש כאלו שעושים את זה מבפנים ויש כאלה שרוכבים על זה, אבל זה טבעו של עולם והציבור אמור לזהות למה הוא מתחבר יותר".
כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .
מה לדעתכם צריך לשפר בתעשיית המוזיקה?
אילן: "יכול להיות שיש קנאת סופרים מידי פעם"
יוני: "אני דווקא חושב שיש היום יותר פרגון. היום הכול הפך להרבה יותר עממי, גם הכוח של הפליילסט ירד. כי מה שעובד בסוף ביוטיוב בסוף נכנס גם לפליילסט.
לדעתי אין הרבה היום שעושים את מה שהם מאמינים בו ונותנים במה על פי קריטריונים של איכות ומה שמאמינים בו ולא מחפשים את האהבה של הקהל".
מה דעתך בנושא?
0 תגובות
0 דיונים