צום גדליה תש"פ: זמני הצום והלכות התענית

צום גדליה תש"פ. מתי מתחיל הצום? מתי מסתיים הצום? מי חייב לצום ומי פטור? מה אסור בצום ומה מותר? מה עושה אדם ששוכח לומר 'עננו' בתפילה? האם מותר לצחצח שיניים?

צום גדליה תש"פ: זמני הצום והלכות התענית
  (צילום: יוסי זמיר/פלאש90)

צום גדליה תש"פ

תחילת הצום

05:22 (לנוהגים 90 דקות – 05:03)

סיום הצום

18:44.

הצומות ודיניהם

חייבים להתענות בי"ז בתמוז, בג' בתשרי ובעשרה בטבת. וצומות אלו אינם רשות.

בשבת שלפני י"ז בתמוז ועשרה בטבת, נוהגים הספרדים להכריז על הצום בבית הכנסת.

נשים בהריון או מניקות (שנתיים מהלידה), אינן חייבות לצום אם הדבר קשה להן. ומכל מקום, לא תאכלנה מעדנים, אלא מה שהן צריכות.

בצומות אלו, הצום מתחיל מעמוד השחר (צום גדליה תש"פ 05:22), ומסתיים בצאת הכוכבים (צום גדליה תש"פ: 18:45).

אדם שרוצה לאכול או לשתות לפני תחילת הצום (לפני עמוד השחר), צריך לומר בפיו שהוא מתכוון לקום בלילה כדי לאכול. ומי ששכח להתנות, אינו יכול לאכול או לשתות.

אין לצחצח שיניים או לרחוץ את הפה בצום, וכן אין ללעוס מסטיק.

אין איסור אלא באכילה ושתייה, אבל רחיצה, סיכה נעילת הסנדל ותשמיש המטה אינם אסורים בתענית (חוץ מתשעה באב וביוה"כ). אך בכל זאת אדם המתענה לא ינהג עידונים בעצמו (רמב"ם).

תפילת התענית

יש לומר "עננו" בתפילה כבר בערבית, אע"פ שלא התחיל הצום. ונהגו האשכנזים לא לומר עננו בערבית, ובשחרית נהגו שחזן אומר רק בחזרת הש"ץ.

אדם ששכח לומר "עננו", וסיים את ברכת "שומע תפילה", אינו חוזר אפילו אם לא התחיל בברכה שלאחריה. אלא יאמר לאחר "יהיו לרצון" הראשון.

שליח ציבור שדלג את ברכת עננו בטעות וכבר אמר בברכת רפאנו "ברוך אתה ה'", יאמר "עננו" כיחיד בשומע תפילה.

יחיד אינו יכול לומר שלש עשרה מידות, מפני שדבר שבקדושה הן. ולכן, יש אומרים שיאמר אותם דרך שבח לקב"ה, ולא דרך תחנונים (ואז מותר לאומרם ביחיד), וע"פ האר"י יש לאומרן בא"ת ב"ש ("מְצֹפָץ מְצֹפָץ תֵך וכו').

במנחה, השלישי הוא מפטיר (ואינו אומר לאחר ההפטרה את ברכת "מקדש השבת").

מנחה של תענית

נהגו הספרדים ע"פ הבית יוסף, להשלים מאה ברכות בתענית ע"י הנחת טלית ותפילין במנחה.

האשכנזים מפטירים בהפטרת "דרשו ה' בהמצאו", והספרדים מפטירים "שובה ישראל", חוץ מבצום גדליה שמפטירים "דרשו ה' בהמצאו".

מי שאינו מתענה, לא יהיה שליח ציבור ולא יעלה לתורה.

כיון שאין חשש של שכרות בתענית, הכהנים מברכים ברכת כהנים גם במנחה. ונהגו האשכנזים בחו"ל שלא לברך ברכת כהנים אלא במוסף של יו"ט, אבל בא"י צריך לברך גם בשחרית של כל יום וגם במנחה של תענית (חוץ מיוה"כ).

תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
11 תגובות - 5 דיונים מיין לפי
1
צום גדליה
חיים הפחח | 01-10-2019 21:14
מי קבע שצום גדליה חובה .חיפשתי בחומש לא מצאתי .מי שיודע את התשובה שיכתןב
חדש
חדש | 02-10-2019 19:14
השם קבע ונתן את השרביט לחכמים לקבוע מצוות ומנהגים כך לדוגמא , מצוות הדלקת נרות חנוכה , אשר קידשנו במצוותיו וציוונו להדליק.. וגו' מי חייב אותנו להדליק מי ציווה ? ה' לא ולא , חכמים זכרונם לברכה , זה הכח שתמון בהם וכך אנו נוהגים לגבי הצומות ושאר המצוות כולם או רובם . לפי שאלתך כשיעקוב הכין עדשים לעשיו רמוז שם העיניין .
שאר הצומות
חנוך | 02-10-2019 17:35
גם שאר הצומות לא כתובים בחומש אלא תקנות חזל בעקבות מאורעות שקרו לעם ישראל, חוץ מצום כיפור שכתוב בתורה.
ב''חומשים ישנים'' מובא על רצח גדליה והצום
עידו 2 | 02-10-2019 6:43
חז''ל רמזו על כך, באמרם: ''אין דבר שלא מרומז בתורה'' [תענית דף ט].
תעניות
עדי. ק. | 01-10-2019 23:03
כלל התעניות הנן תעניות בגין אירועים היסטוריים משמעותיים המהווים חלק מאירועי חורבן או גלות, לפיכך הם לא מופיעים בחומש. רמזים יופיעו בנביאים ובכתובים. צום גדליה בא בגין הרצח הפוליטי הראשון בתולדות האומה - רציחתו של גדליה בן אחיקם שכתוצאה מכך שארית הפלטה שהייתה בארץ גלתה לבבל וארץ ישראל ננטשה מיהודים...
לא חיב אבל...
אבי | 01-10-2019 22:52
ההתייחסות הראשונה לצום גדליה היא בתנך, בספר זכריה[2], שם מוזכר צום השביעי. הכוונה היא לצום בחודש השביעי, הוא תשרי בספירה המקובלת המתחילה את השנה בניסן[3]. בגלל ההקשר, לא ייתכן שמדובר שם על יום הכיפורים (שחל גם הוא בתשרי). בתלמוד הבבלי, מסכת ראש השנה, נאמר: צום השביעי, זה ג' בתשרי שבו נהרג גדליה בן אחיקם. ומי הרגו? ישמעאל בן נתניה הרגו. ללמדך ששקולה מיתתן של צדיקים כשריפת בית אלהינו.[4]
בחומש לא כתוב גם שחנוכה חובה
אבי | 01-10-2019 21:53
וגם פורים וגם יום העצמאות. וגם אתה לא תדע איך לשמור שבת מהחומש. אז אם אתה מקיים רק לפי מה שכתוב בחומש תצטרך לקיים דת אחרת
2
מותר לצחצח שיניים
מותר לצחצח שיניים | 02-10-2019 1:12
מותר לצחצח שיניים
3
תגובה
גבריאל ססובר | 03-10-2019 16:44
לכל אלה שמאמינים בבדיחה שהשם נתן להם לרבנים את השרביט לפסוק הלכות כדאי שישאל מדוע אסור לרב לשרת בקודש אם הוא לא מזרע הכהנים
4
תגובה לחדש
שמעון מטבריה | 04-10-2019 14:04
התורה אומרת מדבר שקר תרחק האמירה כאילו לרבנים ניתנה הרשות לקבוע מצוות ומנהגים .שקר וכזב .אין בחנוכה אשר קידשנו במצוותיו וציוונו להדליק נר של חנוכה .אין מצווה כזו והוא לא ציונו הדלקת בלא לברך לפחות לא שיקרת .
5
תגובה לאבי
פנחס גדרון | 04-10-2019 14:10
בתורה כתוב לא תוסיף עליו ולא תגרע ממנו מכל המצוות אשר אנכי מצווה אותך אם לא הין החכמים הנבובים ששינו וסילפו הכל. היית יודע לשמור שבת כהילכתה .הם אלה ששינו הכל לפי הבנתם הקלוקלתו ואינטרסים מובהקים