הישג נוסף לציונות הדתית, כשהרב משה קליין נבחר לתפקיד רב בית החולים 'הדסה' בירושלים.

הרב קליין (55), יליד פתח תקווה, הינו בוגר תיכון ישיבת בני עקיבא נחלים וישיבת מרכז הרב בירושלים. בעל כושר לרבנות מהרבנות הראשית לישראל,לאחר שהוסמך על ידי שורת תלמידי חכמים ובראשם הרב הראשי לישראל וראש ישיבת מרכז הרב, הרב אברהם שפירא זצ"ל.

בנוסף להשכלתו התורנית, הרב קליין הוא בעל תואר שני במשפטים מטעם אוניברסיטת בר אילן ומוסמך לעריכת דין.

בתפקידיו האחרונים, שימש כראש אולפנת בני עקיבא צפירה במשך כתשע עשרה שנה וכסגן יו"ר ישיבות ואולפנות בני עקיבא במקביל. לאחר מכן כיהן כמנכ"ל "בת עמי"-שירות לאומי התנדבותי וסגן ראש מערך הגיור במשרד ראש הממשלה. ב-12 השנים האחרונות משמש בהתנדבות כרב שכונת כפר גנים בפתח תקווה.

בארגון רבני 'צהר' שסייעו לבחירתו של הרב קליין, מברכים על המינוי ומסבירים כי לרב בית החולים יש מצע נרחב לעשייה וחיבור לעם ישראל.

"יש פה בהחלט שינוי חשוב בתפיסה הציבורית בחשיבות תפקידו והשפעתו של הרב. גם כאן היו מתמודדים המזוהים עם מפלגת ש"ס והיהדות החרדית- ליטאית ואנו שמחים שהרב קליין נבחר ויוכל להשפיע את רוח צהר גם בבית חולים הדסה", אומרים בארגון.

לפני כשנה נבחר הרב מיכה הלוי לרב העיר פתח תקווה, ובארגון 'צהר' רואים בכך תחילתו של גל בו רבנים ציונים- דתיים יתמנו לתפקידי רבנות רשמיים במדינה.

הרב משה קליין אמר לאחר היבחרו: "אני מודע לכך כי התפקיד מלא אתגרים הלכתיים ואנושיים דווקא בשעות היותר מורכבות בחייו של אדם כאשר בא בשערי בית החולים. אשתדל למלא תפקידי זה במסירות וברגישות הגבוהים ביותר, לעמוד בקשר עם החולים ומשפחותיהם עם צוותי הרפואה והסיעוד במטרה לסייע ככל יכולתי בתחומים עליהם אני מופקד."

"אני מודה להנהלת המרכזים הרפואיים ולפרופ' קוקיה בראשם על האמון שנתנו בי ואעשה אי"ה כל שבידי לעמוד באתגר. תודתי נתונה לכל אשר סייעו בידי והמליצו עלי".

על החשיבות של רב בית החולים מסבירים ב'צהר' כי כמו רב עיר או שכונה תפיסתו ההלכתית של הרב, והגישה האנושית עימה הוא מגיע משפיעה רבות על המקום בו הוא מכהן ברבנות.

"ההשפעה", "אומרים בארגון יכולה להיות מנושאים הלכתיים ממש השייכים לתחום הרפואה כמו רגע קביעת המוות, תרומת איברים, סוגיות של אתיקה ורפואה או 'כשרותם' של מכשירים רפואיים לשימוש בשבת דרך קשר אישי וחם עם החולה, סיוע למשפחות בתחום החסד ועד נושאים הלכתים 'רגילים' השייכים לכל רב כמו קביעת מדיניות בנושא כשרות, שבת הפעלת בית הכנסת מתן שיעורים ועוד."