הגיע הזמן להתוודות גם על הטוב שקיים בנו

נמצא שעיקרו של הווידוי פונה לקטנות ולשפלות בה נהג האדם במעשה מסוים או באורח חיים בלתי שלם. אולם דווקא בפרשתנו אנו מוצאים את הביטוי "ווידוי" כמעשה המגדיל דווקא את מעשיו הטובים של האדם

הגיע הזמן להתוודות גם על הטוב שקיים בנו
  (צילום: שאטרסטוק)

בפרשת השבוע, פרשת כי-תבא, מופיעות מצוות "מקרא ביכורים" ו"וידוי מעשרות". מצוות אלו קשורות באופן ישיר למצוות התלויות בביאת ישראל לארצם. במצוות ביכורים נותן האדם מישראל את ראשית היבול שמצמיחה לו הארץ בכל שנה. לאחר מצוות הביכורים מתוודה האדם על שהשלים את מצווה זו כראוי: "וְעַתָּה הִנֵּה הֵבֵאתִי אֶת רֵאשִׁית פְּרִי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתָּה לִּי ה'".

לאחר מכן מופיעה מצוות "ווידוי מעשרות". בערב פסח של השנה הרביעית והשביעית למחזור השמיטה, חלה חובת ביעור מעשרות, בה חובה לתת כל מעשר לבעליו או "לבערו" (בדומה לביעור חמץ, אין חיוב של ביעור באש דווקא, אלא כל השמדה). חלק ממבנה המצווה מכיל גם כן עמידה של האדם מול בוראו והתוודות על מעשיו הטובים:

"(יג) וְאָמַרְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בִּעַרְתִּי הַקֹּדֶשׁ מִן הַבַּיִת וְגַם נְתַתִּיו לַלֵּוִי וְלַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה כְּכָל  מִצְוָתְךָ אֲשֶׁר צִוִּיתָנִי לֹא עָבַרְתִּי מִמִּצְוֹתֶיךָ וְלֹא שָׁכָחְתִּי: (יד) לֹא אָכַלְתִּי בְאֹנִי מִמֶּנּוּ וְלֹא בִעַרְתִּי מִמֶּנּוּ בְּטָמֵא וְלֹא נָתַתִּי מִמֶּנּוּ לְמֵת שָׁמַעְתִּי בְּקוֹל ה' אֱלֹהָי עָשִׂיתִי כְּכֹל אֲשֶׁר צִוִּיתָנִי".

בשפה המודרנית לפעולת הווידוי יש קונוטציה שלילית. הווידוי מוכר לנו מהתפילות היומיומיות בהן שוטח האדם בפני עצמו ובפני בוראו את כל מעלליו: "שאין אנו עזי פנים וקשי עורף לומר לפניך ה' אלוהינו צדיקים אנחנו ולא חטאנו, אבל חטאנו אנחנו ואבותינו". על פי סדר מדויק מאוד המקיף את כל מערכת חייו היומיומית ניצב האדם ומתוודה על שפלות מעשיו.

במהלך הדורות נכתבו נוסחי ווידויים שונים; הווידוי הקטן, הווידוי הגדול של מנהג בבל העתיק, הווידוי הארוך לרבינו ניסים הנאמר בחלק מקהילות ישראל ביום הכיפורים, ועוד כהנה וכהנה. הווידוי מהווה מרכיב בתהליך התשובה המתמקד בהכרת האדם בחטאיו, פשעיו וחסרונותיו, כדברי הרמב"ם בהלכות תשובה:

"כיצד מתודין? אומר: 'אנא ה' חטאתי עויתי פשעתי לפניך ועשיתי כך וכך הרי נחמתי ובושתי במעשי ולעולם איני חוזר לדבר זה' וזהו עיקרו של וידוי וכל המרבה להתוודות ומאריך בעניין זה הרי זה משובח" (פ"א, ה"א).

נמצא שעיקרו של הווידוי פונה לקטנות ולשפלות בה נהג האדם במעשה מסוים או באורח חיים בלתי שלם. אולם דווקא בפרשתנו אנו מוצאים את הביטוי "ווידוי" כמעשה המגדיל דווקא את מעשיו הטובים של האדם: "…שָׁמַעְתִּי בְּקוֹל ה' אֱלֹהָי עָשִׂיתִי כְּכֹל אֲשֶׁר צִוִּיתָנִי". אם כן, מדוע נקרא ווידוי ביכורים ומעשרות בשם כה לא מאפיין?

באופן פשוט תהליך התשובה נועד לרדת לפרטי הפרטים של אישיות האדם. התשובה נועדה להקטין את האדם ולשקף לו תמונת מצב עדכנית על היותו שפל ועלוב ביחס לציפייה האלוקית ממנו. למען האמת, הנפש האנושית אינה מסוגלת לקבל תהליך מעין זה, בדרך זו נעשים ה"ימים הנוראים" – באמת נוראיים.

מווידוי ביכורים ומעשרות לומד הרב קוק עיקרון משמעותי וחדשני על תהליך התשובה: "שצריך האדם שישמח ג"כ לפעמים גם בביטוי שפתים על מעשה הטוב אשר עשה". המוקד של התשובה נועד לפתוח את חיי האדם בפני אפיקים גדולים יותר, להוציא אותו מהשגרה השוחקת והרדודה, לרומם את שאיפותיו וכישרונותיו לאטמוספרה איכותית ושלמה יותר. דווקא בווידוי מעשרות אנו פוגשים כיוון מעין זה; התוודות על הטוב שקיים בנו, על ההתקדמות שהתרחשה בחיינו, ועל הטוב השופע שנובע מאיתנו מדי יום. "עָשִׂיתִי כְּכֹל אֲשֶׁר צִוִּיתָנִי".

תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
6 תגובות - 6 דיונים מיין לפי
1
וידוי ונפש האדם
מירב | 20-09-2019 9:30
מה שכתבת מראה עד כמה הרב קוק מבין את נפש האדם. אמנם מצפה ממנו לצמוח גבוה אבל מרשה לו ומעודד אותו לשמוח במעשיו מה שלעיתים נראה לנו כגאווה.
2
מה הקשר התמונה
יוספה בן שלום | 20-09-2019 18:06
דבר תורה נהדר כרגיל. כל שבוע אני מחכה לקרוא אותו. אבל מה הקשר של התמונה? צריך לדבר עם הגרפיקאית
3
מאמר מרתק. חרפה לאתר
משה | 22-09-2019 0:16
חבל מאוד שלתוכן כה עמוק מתלווה תמונה כזו.
4
מאמר יפיפה, תמונה מבישה
מרדכי לוי חולון | 22-09-2019 0:17
וכי חסרות תמונות בעולם שבחרתם תמונה כל כך לא צנועה?
5
חבל שהתמונה לא שייכת. לא למאמר. ולא לאתר דתי.
שפרה | 22-09-2019 0:18
לא שייך.
6
מסכימה עם קודמיי
נעמי | 22-09-2019 0:18
נהנית לקרוא מדי שבוע את דברי הכותב, איני מבינה מדוע המערכת צירפה תמונה לא שייכת כל כך.