בראיון אוהד ותומך במעריב סיפרה ד"ר חנה קהת ממייסדות "קולך" על פרשת הסכסוך שלה עם מכללת אורות והעומד בראשה הפרופ' נריה גוטל. בראיון ספרה ד"ר קהת כי בילדותה הוטרדה מינית על ידי אחד השכנים בסביבת מגוריה.

"הייתי מאוד קטנה. זה היה שכן שלנו. אף אחד לא ידע. אין מילים. לא הייתה אפילו השפה לדבר על זה. קברתי את זה במשך שנים". סיפרה קהת.

קהת אמרה כי היא העדיפה לא לספר למשפחה והאשימה את הציבור הדתי שחי שבהכחשה. "לא ספרתי לאף אחד. הרבה נשים פועלות ממקום של תיקון משהו שהן עברו. בחברה הדתית זה מאוד מרכזי כי זה נושא לא מדובר ואין לגיטמציה לקורבן להתלונן. נשים דתיות לא מתלוננות. אנחנו מגלים שיש יותר פגיעה בילדות קטנות כי יש חשיבה שזה מותר ולפגוע בנשים אסור. יש מחשבה שילדה קטנה היא לא חטא. היא לא אישה נשואה. יש הכחשה גמורה."

קהת טענה שהציבור הדתי חי "בגן עדן של שוטים": "גם אני הדחקתי ושכחתי. טוב לחיות בגן עדן של שוטים. תראי את הטוקבקים שכותבים אנשים דתיים איך אצלנו לא נאנסים, אצלנו ילדה לא מוטרדת מינית. יש מתיקות בלחיות באשליה הזאת. זה דימוי מטעה ומסוכן בעוד המתלוננות נמצאות בחוסר אונים גמור."

מלבד פרשת מכללת אורות והסכסוך האישי של ד"ר קהת עם הפרופ' הרב נריה גוטל, פורסם במעריב כי ארגוני נשים מהשמאל לא מעוניינים לתמוך בחנה קהת כיוון שהיא מתנחלת ומלמדת בהתנחלות (מכללת אורות ישראל שוכנת באזור הכבוש – אלקנה).

בדיון שהתנהל ברשת אמרה אחת הפעילות בארגוני הנשים כי אין בכוונתה לעזור "למאבק שמטרתו מניעת פיטורי אישה (פמניסטית ככל שתהיה) ממכללה שבנויה על אדמה גזולה תחת הכיבוש הציוני. עזרה שכזו תהיה קבלה של אותו גזל כדבר לגיטימי ובחזקת נורמילזציה של הכיבוש".

ד"ר קהת טענה כי עיקר ההתנגדות אליה בקרב פעילות בארגוני נשים מהשמאל זה חוסר היכולת להבין שאישה דתייה יכולה להיות פמניסטית. קהת טענה שהיא מתנגדת לכיבוש ו"יש לה חלק בזה", אבל יש לה שישה ילדים ואין בכוונתה לעקור אותם ממקום גידולם רק בגלל שזה לא מסתדר עם האידיאולוגיה, "החיים מורכבים", אמרה.